בוריס הוא ניצול שואה בן 80 מבית שמש, שעלה ארצה ב־1990 עם אשתו אלנה הצעירה ממנו בשמונה שנים. בימים אלו היא המטפלת היחידה שלו, בעת שהיא עצמה משתייכת לקבוצת סיכון מהקורונה. בוריס עיוור כמעט לחלוטין, והתלות שלו באלנה התגברה מאחר שלפני כמה חודשים נפל ומאז החל להתנייד בכיסא גלגלים.
"מאז שהתחילה מגיפת הקורונה הפסיקו טיפולי הפיזיותרפיה שהוא מקבל והמצב קשה יותר", מספרת אלנה ל"מעריב", "שנינו סגורים בבית, והמטפלת מביטוח לאומי, שהייתה עוזרת לבוריס ומטיילת איתו קצת ועוזרת לי בבישול ובניקיון, לא נכנסת הביתה, אז אנחנו משאירים לה רשימת סידורים וקניות בדלת. גם אני מוגבלת בתנועה. אנחנו חיים רק מהקצבאות של ביטוח לאומי וממענק שנתי של כ־3,000 שקלים שבוריס מקבל כשורד שואה".
אלנה ובוריס קיבלו השבוע חבילת מזון מעמותת "חסדי נעמי", במסגרת מבצע חלוקת מזון ליותר מ־6,000 ניצולי שואה ב־15 ערים, בסכום של יותר מ־7 מיליון שקלים. העמותה הסתייעה לצורך כך במשטרה, בפיקוד העורף וברשויות המקומיות, והיא מדווחת על גידול של כ־25% בפניות הסיוע השנה מקרב שורדי שואה, בגלל ההסגר.
"התקופה הנוכחית קשה מאוד לניצולי השואה. מדובר בפוסט־טראומה של ממש. בקרב חלק מהניצולים חזרה חרדת הרעב שממנה סבלו בשואה, והמחשבות שימצאו עצמם רעבים מכניסות אותם לחרדות אמיתיות", אומר משה כהן, מנכ"ל העמותה. "אנו קוראים לציבור להירתם ולתרום סלי מזון ב־giusim.co.il".
אליזבט קרבושייבה, שורדת שואה בת 86 מחולון, מספרת: "אין לי אף אחד כאן בארץ, ובתקופה הזאת זה קשה שבעתיים. בעמותת 'פתחון לב' מחבקים אותי כאילו אני אמא שלהם. לא יודעת מה הייתי עושה בלי המתנדבים שממשיכים לשמור איתי על קשר מרחוק".
אלי כהן, מנכ"ל "פתחון לב", מוסיף: "כשדיברתי עם אליזבט ושמעתי אותה משווה בין הרעב בזמן השואה למצבה היום, זאת הייתה אחת מנקודות השפל הגדולות שלי כאזרח המדינה. אנחנו מסייעים לכ־700 ניצולים במהלך השנה כולה, ומדי שבוע מחלקים סלי מזון, שמיכות וכל מה שנדרש".