עצרת הפתיחה של יום הזיכרון לשואה ולגבורה שודר הערב (שני) בצל משבר הקורונה – היא צולמה מראש ללא קהל ומועברת בטלוויזיה וברדיו וכן באתרי האינטרנט ובדף הפייסבוק של "יד ושם". בעצרת הועלו שש משואות של שורדי שואה, ונשאו דברים נשיא המדינה ראובן ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו. את אבוקת הזיכרון יעלה יו"ר מועצת יד ושם, הרב ישראל מאיר לאו.
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין הקליט דברים שהוקרנו בטקס, בהם אמר: "אחיי ואחיותיי, שורדי השואה, בני הדור השני והשלישי, משפחות, אזרחי ישראל כולם. בשבועות האחרונים נדמה שהעולם עצר מלכת. המאבק בנגיף הקורונה מכתיב את חיינו כרגע, ממהדורת חדשות אחת לאחרת, ממקבץ הנחיות אחד לשני. כך, לצערי, איננו נפגשים הערב, כבכל שנה, ברחבת כיכר גטו וורשה שביד ושם. אבל, אסור שאיומי ההווה, יאפילו על זיכרון העבר. אנחנו מחויבים לזיכרון! אנחנו זוכרים! אנחנו נמשיך ונזכור. למעננו, ולמען הדורות הבאים״.
״איומי ההווה, אין בכוחם לטשטש במאומה, את רוחו של היום הקדוש הזה, יום הזיכרון לשואה ולגבורה״ הוסיף הנשיא, ״גם בעת הקשה הזאת, של התמודדות עם מגפה חובקת עולם, גם בתוך החרדה הנוכחית, אנחנו מקשיבים, ומפנים מקום - לזיכרון העבר, לנספים, ולכם, השורדים. אתם, ששרדתם את השעה החשוכה ביותר של האנושות. שואה שעשה האדם לאדם״.
ריבלין ציין כי ״ 75 שנה בדיוק חלפו מאז נפתחו שערי הגיהינום. באביב של שנת '45, כמה חודשים אחרי שכבו הכבשנים באושוויץ, הפציעה השמ גם מעל ברגן-בלזן והמחנות האחרים. עבור שישה מיליון אחינו ואחיותינו זה היה מאוחר מדי. כאשר נכנסו המשחררים אל המחנות, הם עמדו מול התופת בהתגלמותה. גוויות פזורות, וצל אדם מהלך לצידם. 'מוזלמנים', המתים החיים, מורעבים, צמאים, מותשים וחולים. בני משפחותיהם נרצח ונשרפו, נטבחו או נעלמו. הם איבדו הכול, אפילו את היכולת לבכות. חתן פרס נובל, שורד השואה אלי ויזל זכרו לברכה, תאר זאת כך: "איש לא בכה במחנה, כאילו פחדת שאם תתחיל, לא תוכל להפסיק. החופש יהיה, לדידנו, היכולת לבכות שוב״.
״אזרחי ישראל״ המשיך ריבלין, ״הייתה זו הרוח, רוח האדם, אשר ניצחה את השואה. המפלצת הנאצית הביסה את הגוף, אבל לא את הרוח. בנתיבי הדמעות, במעמקי הגיהינום, בעולם מתפרק וחסר סולידריות, שעה שהמוות ארב להם יום יום, סיכנו את עצמם אחינו ואחיותינו כדי להציל את החלשים מהם. אין ולו יהודי אחד שנחלץ מהתופת, ושרד את השואה האיומה, מבלי להיעזר ביד שהושיט לו יהודי אחר, אדם אחר. יהודים נרדפים, וחסרי כל בעצמם, גילו אומץ לב, תושייה, אנושיות, והצילו חיים. הם הוכיחו, פעם אחר פעם, כי אדם לאדם - אדם. הם הוכיחו, שגם בנקודת השפל הנמוכה ביותר, אפשר וצריך לבחור להיות אדם. להחזיק בערך היהודי היסודי ביותר של קדושת החיים, של הערבות ההדדית. הם ידעו שאם הם לא יהיו מחויבים לערכי היסוד של העם היהודי: לערבות הדדית, סולידריות ועזרה הדדית, צלם האנוש שלהם יאבד עוד בטרם יושמד. וכך, הם היו למלאכים בלב הגיהינום״.
״בינואר האחרון התכנסנו כאן, בירושלים, מנהיגים מכל רחבי תבל, כדי לתת ביטוי למחויבות המשותפת שלנו להנחלת העובדות והלקחים ההיסטוריים של השואה לדורות הבאים. הכרנו באמת הפשוטה, שעלינו לעמוד מאוחדים, כל מנהיגי העולם וכל אזרחי העולם, במאבק נגד גזענות, אנטישמיות ופאשיזם, בהגנה על הדמוקרטיה, ועל הערכים הדמוקרטיים״ סיכם נשיא המדינה את דבריו.
"אזרחי ישראל, ובראשם אחינו ואחיותינו שורדי השואה״ פתח ראש הממשלה בנימין נתניהו את דבריו וציין כי ״כולנו מחבקים אתכם בימים אלה, ואנו עושים זאת בהערכה ובאהבה עמוקה. אנו דואבים על ניצולי השואה שנלקחו מאיתנו לאחרונה ע"י נגיף הקורונה, אנחנו משתתפים בצער המשפחות. כאבכם – כאבנו״.
״אני שוחחתי היום עם לובה, אחייניתו של מיכאל כץ״ המשיך נתניהו, ״מיכאל היה ילד כשמשפחתו נהרגה בשואה, ביתו הופצץ. הוא עבר תלאות ונדודים, הגיע לקזחסטן ובסופו של דבר לישראל. היום הוא בן 92, הוא שרד את השואה והוא ניצח את הקורונה. אני מלא הערצה והתפעמות מהנפש שלו, מהעוצמה שלו. בייחוד משום שאני זוכר מה שמעתי כילד, מה ששמעתי מיחיאל די-נור ק. צטניק, שהעיד במשפט אייכמן על 'הפלנטה האחרת'. בפלנטת הסבל הנורא, במחנות ההשמדה, היו חוקי טבע אחרים. שם כל שבריר של רגע נמשך נצח. שם נשמו אוויר אחר. שם לא זרחה השמש. שמעתי את ק. צטניק ואת הניצולים האחרים אומרים: 'לעולם לא תוכלו להבין את מה שעבר עלינו'. הם צדקו - לעולם לא נוכל להבין, כי אין דבר שדומה לשואה. זה נכון גם לגבי משבר הקורונה העולמי, שיש מי שרואים בו את האתגר הגדול ביותר של האנושות מאז מלחמת העולם השנייה״.
נתניהו הוסיף כי ״בתקופה הזאת הקשיים רבים, אבל מכל בחינה שהיא, הם לא יכולים להשתוות ואינם משתווים להכחדה השיטתית, השטנית, של ששת המיליונים. אנחנו מתמודדים היום עם מגפה מסוכנת אחת – ואילו בגטאות ובמחנות השתוללו מגפות למכביר. כי הדחיסה של רבבות יהודים לתוך שטח מצומצם גבתה אינספור קורבנות מטיפוס, מדיזנטריה״.
״היום כמובן המצב הוא שונה לגמרי״ ציין רה״מ, ״היום יש לנו בית לאומי, יש לנו מדינה משלנו. מדינה חזקה, מתקדמת, מוערכת מאוד. לפני שלושה חודשים אירחנו בירושלים את פורום השואה הבינלאומי, מנהיגים מכל העולם ציינו 75 שנים לשחרור מחנה אושוויץ. אני ראיתי אותם, דיברתי איתם, הם התרשמו בכל ליבם מהצלחתנו להחליף את חוסר האונים בעוצמה ובהישגים כבירים - והם התחייבו - כל המנהיגים שהיו שם - לפעול נגד האנטישמיות ושאר גילויי הגזענות. כולנו כמובן בירכנו על כך, אבל בה בעת, וזה היה המסר המרכזי שלי בפורום השואה, ישראל תמיד חייבת להיות אחראית לגורלה. בכל מצב, בכל זמן, צריך שיהיה לנו את הכוח והנכונות להגן על עצמנו בכוחות עצמנו״.
״הטקסים המסורתיים שלאחר הצפירה במוסדות החינוך ומקומות העבודה לא יוכלו להתקיים השנה״ הוסיף נתניהו, לפיכך נקראים האזרחים לצאת לחלונות ומרפסות הבתים בעת צפירת הזיכרון השונות ולהתייחד עם זכר הנופלים. בעמותת ׳עמך׳, בשיתוף פעולה עם מיזם ׳זיכרון בסלון׳, קוראים לכל אזרחי ישראל להניף בעת הצפירה שלט ׳זוכרים מקרוב, מחבקים מרחוק׳, ובכך להעניק לניצולים את התחושה שכל אזרחי המדינה מחבקים אותם, מכבדים את זכר יקיריהם ומסייעים להם להתגבר על קשיי הבידוד והבדידות של התקופה ולחוש שהם לא לבד״.
״בחודשים שחלפו מאז, קיבלנו לכך הוכחה יום-יומית״ סיפר נתניהו וציין כי ״התפרצות הקורונה מחייבת מאבק כלל-עולמי בנגיף, ולא פחות מזה, היא ממחישה את החשיבות של ריבונות לאומית. שלא כמו בשואה – הפעם זיהינו את הסכנה בזמן. קיבלנו החלטות חשובות, כמו סגירת גבולות המדינה, ורתמנו את כלל מערכות המדינה למלחמה בקורונה. בייחוד רתמנו את הרצון, המחויבות והאחריות שלכם, אזרחי ישראל. ההישגים שלנו הם מודל להרבה מדינות בעולם. במקביל למערכה על הבריאות, ועל החיים שלכם, אזרחי ישראל, נמשכת כל הזמן המערכה על הבטחת ביטחון המדינה. לקחי השואה מחייבים אותנו לערנות מתמדת. איומי ההשמדה של האסלאם הקיצוני בהובלת איראן, לא התפוגגו בסופת הקורונה. הם עדיין כאן, ואנו נחושים מתמיד לתת להם מענה. צה"ל וזרועות הביטחון מסייעים עכשיו לאזרחים במשבר הקורונה, אבל בל יטעה איש: אנו מקפידים יותר מתמיד על כשירות מבצעית כדי לבלום כל סכנה – ליד גבולותינו, והרחק מגבולותינו״.
״הקורונה משנה סדרי עולם, וייתכן שהיא תשנה גם את סדרי המזרח התיכון, אני מקווה שהפעם לחיוב, אנחנו נהדק עוד יותר את יחסינו עם המדינות הערביות והמדינות המוסלמיות המתונות. התרשמתי עמוקות לפני זמן-מה לראות משלחת של אנשי-דת מוסלמים מבקרת באושוויץ, לרגל יום השואה הבינלאומי. בשמכם שורדי השואה, אני מבקש להודות לחכמי-הדת הללו. הם הכירו בפה מלא בגודל הפשע שבוצע נגד עמנו, והם הוקיעו אותו בתוקף״, הוסיף ראש הממשלה.
״אזרחי ישראל״ אמר בסיכום דבריו, ״האתגרים שלפנינו מחייבים אחדות רחבה בעם ובמדינה. זהו גם כן לקח יסודי מהשואה. במרד גטו ורשה ב-1943, הובילו את המאבק בנאצים שני ארגוני התנגדות: האחד בראשות מרדכי אנילביץ', חבר 'השומר הצעיר'. השני בראשות פאבל פרנקל, חבר בית"ר. מורי וידידי משה ארנס ז''ל, שחקר את סיפור המרד, ביכה עד יומו האחרון את כישלון האיחוד בין שני הארגונים. הוא אמר לי, בפגישה האחרונה שלי, ימים אחדים לפני מותו: 'איך יכול להיות שמול הצורר הזה, היריבות לא נפסקה והם לא התאחדו?'. אבל היריבות האידיאולוגית הייתה חזקה מן היכולת שלהם לעמוד יחד אל מול הצורר. אחרי 77 שנים אנחנו חייבים לנהוג אחרת, אנחנו חייבים להגיע לאחדות״.
טקסי היזכור ו"לכל איש יש שם" המסורתיים ב"יד ושם", בכנסת וברחבי הארץ לא יוכלו כאמור להתקיים השנה בשל מגבלות הריחוק החברתי. תחת זאת מציע "יד ושם" פעולות זיכרון מהבית ובדיגיטל לציון היום ומזמין את הציבור להשתתף בקמפיין בינלאומי להקראת שמות קורבנות השואה במהלך יום שלישי. נוסף לכך העלה "יד ושם" מיני־אתרים, המספקים שפע של תכנים מקוונים לציבור הרחב, כולל הרצאות מקוונות וכן מידע על הנושא המרכזי השנתי, סיפורים וסרטוני וידיאו של מדליקי המשואות, חומרים חינוכיים שפיתח בית הספר הבינלאומי להוראת השואה, בהם פודקאסטים מקוריים, וכן סרטי עדויות, סרטונים היסטוריים ומושגים מונפשים.
עצרת תנועות הנוער המסורתית לא תתקיים מחר בבקעת הקהילות ב"יד ושם", כמדי שנה. היא תיערך בידי משרד החינוך, בשיתוף "יד ושם", במתכונת אולפנית מוקלטת מראש ותשודר בערוצים המקוונים של משרד החינוך. קודם לכן יחל אירוע נעילת יום הזיכרון לשואה ולגבורה בקיבוץ לוחמי הגטאות כשהשנה, לראשונה, ביוזמת מוזיאון בית לוחמי הגטאות והמועצה האזורית מטה אשר, מאות אלפים מהארץ ומהעולם ישתתפו בעצרת וירטואלית בדף הפייסבוק של בית לוחמי הגטאות. בשל מגיפת הקורונה, ולראשונה מאז שנת 1951, עצרת השואה המרכזית, שמתקיימת מדי שנה בקיבוץ יד מרדכי ונועלת את אירועי השואה בישראל, תתקיים השנה וירטואלית וללא קהל ותשודר בערוץ 13 ובאתרי חדשות נוספים.
בשנה האחרונה הלכו לעולמם 15,170 שורדי שואה בישראל - יותר מ־41 ניצולים וניצולות בממוצע מדי יום. ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה תש"ף חיים בישראל 189,500 ניצולי שואה ונפגעי התנכלות אנטישמית בתקופת השואה. גילם הממוצע הוא 83.9. 16% מהם, כ־31 אלף, חצו את גיל 90, ויותר מ־800 עברו את גיל 100. מרבית המוכרים ברשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר הן נשים – 60%. חיפה היא העיר שבה מתגוררים הכי הרבה ניצולים - 13,300. אחריה ירושלים - 11,600, תל אביב - 10,500, אשדוד - 9,350, נתניה 9,200- , באר שבע - 8,300, פתח תקווה 7,600- ובראשל"צ 7,400.
בתוך כך העבירו אתמול חקלאים מהערבה התיכונה תרומת פרחים שלא שווקו בארץ ובעולם עקב הסגר, כחלק מהפרויקט הייחודי "פרחים לגיבורים", לצורך חלוקה לשורדי השואה מהמושבים והקיבוצים במועצות האזוריות. במסגרת המבצע, שנערך בשיתוף "התנועה החדשה בשומר החדש" ובני מכינת "אדם ואדמה" מחצבה, ובהשתתפות בני נוער וצעירים אחרי צבא ומתנדבים נוספים ממושבים בערבה התיכונה, התקיים קטיף מיוחד שבסיומו איגדו המתנדבים מאות זרי פרחים, והם יחולקו היום לשורדי השואה. מארגני המבצע המרגש הבהירו שהחלוקה תתבצע על פי הנחיות משרד הבריאות.