עבור חיילים רבים שגדלו בצל יקיריהם שנפלו ואשר הם נקראים על שמם, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הוא גם יום הזיכרון האישי שלהם. "מעריב" מביא את סיפורם האישי של שלושה מהחיילים שממשיכים את המורשת של קרוביהם שנפלו בעת שירותם הצבאי.
סמל יובל ביהם (20) מהמושבה הגרמנית בירושלים, לוחם בחטיבת הצנחנים, נקרא על שמו של סבו יובל ביהם ז"ל, לוחם מילואים בצנחנים שנהרג בקרב על כיבוש ירושלים.
"סבא שלי שירת בגדוד הנח''ל המוצנח, שהיה בעבר חלק מחטיבת הצנחנים, עם בני הגרעין שלו״ סיפר ביהם, ״ביום ההולדת הראשון של אבא שלי הוא נקרא למילואים לקראת מלחמת ששת הימים. הוא וחבריו נלחמו בירושלים כחלק מחטיבה 80 של הצנחנים. הוא נפל ביום השני של המלחמה ברחוב סלאח א־דין בירושלים, בזמן שניסה להשיב אש לכיוון חומת העיר העתיקה שממנה ירו על האוטובוס שנסע בו״.
ביהם סיפר כי "החליטו לקרוא לי על שמו בברית המילה, שנערכה ביום הזיכרון אחרי הטקס לחללי צה״ל ונפגעי פעולות האיבה בהר הרצל. עצם זה שאני קרוי על שמו הופך את הזיכרון שלו להרבה יותר מוחשי וקיים במשפחה כולה. מהסיפורים שאני עדיין שומע עליו כאדם, אני מנסה לקחת את הבגרות והרצינות שהיו לו למרות גילו הצעיר. חבריו מהצבא ומהשב"כ מספרים עד כמה מעניין ומצחיק היה לעבוד איתו ועל הדברים המיוחדים שהיה עושה״.
"כשהתגייסתי כלוחם לפני כשנה וחצי, היה ברור לי שאגיע לחטיבת הצנחנים שבה שירת סבא שלי. חיכיתי ליום הזיכרון הקרוב במיוחד כי רציתי להגיע לקבר שלו בהר הרצל עם המדים והכומתה האדומה על הראש, אבל לצערי בגלל הקורונה זה יצטרך לחכות לשנה הבאה", סיכם הסמל.
"לדאוג לאחר ורק אז לעצמך"
סג"ם ערן (21), קצין המודיעין של בסיס שבטה אגד 425, נקרא על שם דודו סרן ערן שמיר ז"ל, שנהרג בקרב בלבנון במהלך שירותו בצנחנים. המשפחה גם שכלה את הסבא רס"ן דובי (יצחק דוב) שמיר ז"ל, צנחן אף הוא שנהרג בתאונה אימונים. "גדלתי על מורשת חטיבת הצנחנים והיה לי ברור שאתגייס בעקבות המורשת המשפחתית לחטיבה. מאז שנולדתי חוויתי את הטקסים, ימי הזיכרון והמורשת שסבא דובי והדוד ערן השאירו אחריהם, כששמו דגש בחייהם הקצרים על ערכי נתינה לזולת, אהבת האדם, הטבע והארץ. על סבא וערן אומרים עד היום: ‘"אב ובן שכה מעט הכירו אך הם כמעט אותו אדם'.
"התגייסתי באוגוסט 2018 לאחר שנת מכינה ב’רוח השדה’ לגדוד 101, סיימתי מסלול ועליתי לגדוד, ולאחר תקופת שירות כלוחם בפלוגה יצאתי לקצונה של קמ"נים גדודים קרביים, והיום אני הקמ"ן של בסיס שבטה. עוד כמדריך צעיר בבני עקיבא הרגשתי כמה חשוב ומשמעותי לי להוביל אחריי חניכים והיום פקודים, וכמו סבא וערן - לדאוג קודם כל לאחר ורק אחר כך לעצמך.
"סבא שלי שירת בנח"ל המוצנח כלוחם ומפקד ואף נפצע בסיני. לאחר מלחמת יום הכיפורים חזר לתקופת קבע קצרה והיה ממקימי חטיבת הנ"ט המוצנחת וליווה את גיבושה, ועם הפיכתה לגדוד שימש כסמג"ד. ב־17.4.77 הוא נהרג בתאונת אימונים באזור ניצנה. בן 30 היה בנופלו. השאיר אחריו אשה - את סבתי הדסי ושלושה ילדים - דקלה, אלישע וערן, שהתגייסו גם הם לחטיבת הצנחנים בעקבותיו.
"הדוד שלי ערן היה רק בן שנתיים כשסבא נהרג. הוא התגייס בדצמבר 1993 והתנדב לשרת בסיירת הצנחנים. בתום המסלול יצא לקורס קצינים ובסיומו שב ליחידה וקיבל לידיו צוות צעיר, שנשא את שמו - 'צוות ערן'. הוא שירת לפרק זמן כקצין המבצעים של היחידה ובתפקידו האחרון היה סגן מפקד הסיירת. במוצאי יום העצמאות תשנ"ז הוא יצא עם כוח של הסיירת למבצע 'מרכבות האלים'. הכוח נתקל בחוליית חיזבאללה והתפתח קרב שבו נפצע מפקד היחידה רס"ן מוטי ברוך ונהרג סמ"ר זאביק זומרפלד. ערן נטל את הפיקוד והמשיך בקרב עד חיסול החוליה, ובעת שעשו את דרכם חזרה לרצועת הביטחון אירעה היתקלות נוספת. בקרב זה נהרג ערן ועמו סמ"ר רן מזומן. ערן נהרג בדיוק 20 שנה לאחר נפילתו של סבא. יש נכדים נוספים שמונצחים על שמם חוץ ממני, ובכל שמות הבנים במשפחה יש ע'. כיום אחותי וגם בן דודי חיילים גאים בצה"ל".
התגייס לפלחה"ן של שילה
סגן אחיה שילה שהם (23) מקרני שומרון נקרא על שמו של סמ"ר שילה לוי, שנהרג באסון המסוקים ב־1997. "אני בן לאמא אומנית ולאבא שהיה מורה ונפטר לפני חמש שנים. יש לי 11 אחים ואני דוד גאה ל־36 אחיינים. שילה לוי היה חבר קרוב של דוד שלי. הם גדלו ולמדו יחד במוסדות החינוך והיו חברי נפש כבר מגיל צעיר. שילה שירת בפלחה״ן נח״ל באותו ערב עצוב, כששני מסוקי יסעור התנגשו מעל מושב שאר ישוב באצבע הגליל. 73 הלוחמים, שעשו דרכם לפעילות מבצעית בלבנון, נהרגו, ובהם שילה.
"אני נולדתי שלושה חודשים לאחר האסון וההורים שלי החליטו לקרוא לי אחיה שילה על שמו. אני שמח על הזכות להיות קרוי על שם של אדם כמוהו, ומרגיש שהמשכתי את דרכו כשהתגייסתי לחטיבת הנח"ל והגעתי לפלחה״ן, היחידה שבה שירת. יש כמה דברים שאפיינו אותו ואני לוקח אותם איתי לאורך הדרך, כמו ערך החתירה לניצחון והדבקות במשימה, כאדם וכמפקד לוחם בפרט".