אלפי עמותות בישראל מתמודדות בימים אלה עם משבר חמור בעקבות ההשפעה הכלכלית של מגיפת הקורונה. אלפים מבין עובדי העמותות מובטלים, כשרבות מהן על סף קריסה והשירותים המיוחדים שהן מעניקות בכל תחומי החיים נפגעים אנושות.
הממשלה התחייבה כבר בסוף מרץ להקים קרן סיוע בגובה 200 מיליון שקל לעמותות בישראל. ובסוף אפריל הודיעו משרד האוצר לעמותות שיקבלו את הפיצויים בדומה לעסקים דרך רשות המיסים, אך עד היום ואף אחת מהעמותות לא קיבלה אפילו שקל מהמדינה. יתרה מכך, העמותות צריכות להציג הכנסות עצמיות של 30%, בעוד שהן חיות על תרומות וקרנות ורובן לא עומדות בקריטריון הזה, מה שבכל מקרה ימנע מהן לקבל כסף.
"אנחנו לא עסק, אנחנו עמותה", טוען אילן גאל־דור - מנכ"ל עמותת גשר, אשר פועלת לחיבור וחיזוק הקשר בין החלקים השונים בתוך מדינת ישראל ובין ישראל ליהודי התפוצות, "העמותות פעלו לטובת האזרחים שהיו בבתים במהלך תקופת הקורונה, פעלנו כדי לשמור על החוסן החברתי עבור החברה הישראלית שהייתה בשיאו של משבר בריאותי עמוק, כי הבנו את החשיבות של הפעילות שלנו. המשכנו לעשות פעילויות בחינם". לגבי הפיצוי שהובטח אומר גאל־דור: "במקום לתת לכל עמותה מענק כפי שהבטיחה, המדינה עוד הוסיפה חטא על פשע ועודדה הוצאת עובדים לחל"ת. בפועל עד היום, שלושה חודשים לתוך המשבר, הממשלה לא נתנה כסף לעמותות הקטנות והבינוניות".
מנכ"לית עמותת מיתרים, רנית בודאי היימן, מסבירה: "הפתרון צריך להיות הפחתת מס מעסיק, כך מי שלא שלח לחל"ת ישלם פחות מס. זה ידרבן מעסיקים להחזיר עובדים, וזה הכי הוגן לדעתי". אדיר וישניה, מנכ"ל עמותת אשכולות - ארגון גג חינוכי, מוסיף: "אם לא נקבל תמיכה מהמדינה, ייתכן בהחלט שלא נוכל לשרוד. התלמידים שלא יקבלו שיעורים חינוכיים והעשרה מלבד המקצועות הרגילים - ייפגעו".
מנכ"לי העמותות מוסיפים כי גם תקציבים שחלקן מקבלות מהרשויות המקומיות נעצרו, ולא רק התרומות או הסיוע מהמדינה שאינו מגיע. חלק מהעמותות מקבלות מרווח נשימה מתורמים, אך גיוס התרומות נפגע אנושות בשל המשבר, והמגזר השלישי עדיין נושא עיניו למשרד האוצר וממתין למימוש הבטחת הממשלה שלא קוימה.