רוני דניאל, הפרשן הצבאי של חדשות 12, ענה לשאלותיהם של יואב לימור ואלון בן דוד בתכנית הקבינט ב-103FM. בדרך כלל, שותף דניאל להנחיית התכנית, יחד עם לימור ובן דוד, אולם היום (חמישי) התראיין כקיבוצניק מעמק המעיינות לשעבר. לדבריו, נעשה עוול לתושבי ניר דוד, שכן תושבי בית שאן יכולים ליהנות ממי הנחל גם מחוץ לתחומי הקיבוץ. כאשר נשאל על הפרדוקס בו הוא מצוי לכאורה, כעולה מעיראק מצד אחד וחבר קיבוץ לשעבר מצד שני אמר: "אני פונה לאחיי בני ישראל השנייה – 'תעבדו קשה ותעשו לכם פנינה נהדרת אצלכם'. האסי זורם מניר דוד לתוך בית שאן, אדרבא – מי הפריע לכם להקים שם מקום שכיף להיות בו?"
אלון: אנחנו רוצים לברר את העבר של האירוע עם מי שגדל בעמק בית שאן, בוקר טוב ר'.
"איזה נודניקים על הבוקר פשוט לא ייאמן".
יואב: תתחיל בשם מלא ומספר אישי.
"כן, מה?"
יואב: איך זה שבקיבוץ שלך לא גנבתם נחל? למה רק הם?
"אין לנו בתחום הקיבוץ, לא זורם שום דבר, אז בנו בריכה ורחצו בריכה ב-40 וכמה מעלות מידי קיץ ועינינו לא הייתה צרה בניר דוד, שלהם יש נחל בתוך הקיבוץ".
יואב: כבר אז זה היה שם דבר?
"כן, אבל היה את הסחנה שזה 2 קילומטר משם. מדי פעם היינו מגיעים לסחנה, זה סבבה של מקום ולא התעסקנו כל הזמן בלראות מה להוא יש ולמה ככה".
אלון: נתנו לכם להיכנס?
"לא היינו צריכים להיכנס לניר דוד כי היה לנו את הסחנה, הוא לא בתוך הקיבוץ. הרי מהסחנה עצמו שזה בריכת מים טבעית משגעת ביופייה, משם האסי ממשיך לזרום במורד הטופוגרפיה, עובר בתוך ניר דוד וזהו. שם זה הבית של מישהו אחר, אנשים לא מבינים, המבנה הקיבוצי הוא שהבית זה מה שנכלל בתוך הגדר, זה הבית. הבית כולל גם את המים האלה שזורמים שם".
יואב: נשמע לך בסדר שהקיבוץ יסגור את שעריו ויתייחס לזה כרכושו הפרטי?
"כן, כל עוד הוא נמצא בתוך הבית שלי אני אגדיר, יש מושבים ויישובים ברחבי הארץ שמגדירים לעצמם כללים מי יבוא לגור פה אצלי, זה נראה לך סביר? זה אותו דבר. מה, כל אחד יבוא ויכנס למושב ויבנה שם את ביתו? יש להם ועדות קבלה".
אלון: השאלה היא על משאב טבע כמו ניר דוד, זה יכול להיות חוף של קיבוץ פלמחים שסגור לציבור.
"לא הוא לא צריך להיות סגור לציבור אבל הוא צריך להיות ממושטר באיזה שהוא אופן, הרי זה הבית שלי, זה חצר הבית שלי, אתה לא יכול לקחת את האירוע הזה ולשנות לחלוטין את אורחות החיים של האנשים האלה".
יואב: אולי הפתרון זה דווקא באותו מקום לבוא לרשות הטבע והגנים שינהלו את האירוע, שיעלה כסף, ונפתרה הבעיה.
"אני לא יודע, תמצאו איזה פתרון שאתם רוצים, אתם שניכם אנשים מאוד יצירתיים. אי אפשר לבוא ולהכתיב כללים אחרים ולשנות את אורחות החיים של האנשים האלה, זה הבית שלהם. הם עובדים שם ומטפחים את המקום שנים ארוכות, מ-36 אם אני לא טועה. אין להם אמירה? כל מה שטרחו ועבדו כל השנים האלה זה משהו שמוחקים אותו באחת?"
אלון: אתה נשמע כמו ישראל הראשונה.
"אין לי כוח אליכם, בואו, אנחנו הולכים סחור סחור".
יואב: מצד אחד אתה קיבוצניק וזה ישראל הראשונה, מצד שני עיראקי שזה ישראל השנייה – מה אתה?
"אני פונה לאחיי בני ישראל השנייה – 'תעבדו קשה ותעשו לכם פנינה נהדרת אצלכם'. האסי זורם מניר דוד לתוך בית שאן, אדרבא – מי הפריע לכם להקים שם מקום שכיף להיות בו?"
יואב: איך הבוקר בלעדינו?; אלון: קמת מאוחר?
"אני לא קם מאוחר, לצערי בגילי כבר מתעוררים נורא מוקדם, בלי סיבה בעצם. עד שפתאום הטלפון של סהר שאתם רוצים לדבר איתי, זה קצת חירבן לי את היום".
אלון: בשביל זה אנחנו פה.
"מה אני לא מכיר אתכם?"