אחרי תקופה מאוד ארוכה בבית אנחנו מתחילים לחזור לשגרת קורונה עד שיימצא החיסון המיוחל. איך להיערך לסיום הסגר בצורה המיטבית ביותר?
"מבחינה רפואית, כשחוזרים מהסגר, זה לא כל כך קל. אתם בוודאי מכירים תסמונת שנקראת 'דיכאון שלאחר חופשה': יצאתם לשבוע או אפילו ליותר, וכשחזרתם לשגרה, ממש בימים הראשונים, הרגשתם תחושת דכדוך ממשית. תופעה זו מגיעה עם כאבי שרירים, עייפות, חולשה, ולפעמים אפילו אי־שקט. לעתים מופיעים כאב ראש, הפרעות בשינה, ואפילו חוסר תיאבון. הסיבה העיקרית לכך שאנחנו מתמודדים עם התופעות הללו גם בחזרה מתקופת הסגר היא שאנחנו עוברים ממצב של חוסר תפקוד למצב של תפקוד מלא. בסגר, אם נרצה או לא נרצה, המסגרת הייתה מסגרת שאנחנו קבענו".
"זאת אומרת, חלקנו לא היינו צריכים להתעורר בזמן מסוים, להגיע לעבודה בשעה מסוימת. בו זמנית חשוב להתייחס לפחדים הרבים שאנחנו חווים בתקופה הזו. יש פחד מהמחלה, כי פעם חשבנו שרק קשישים ואנשים עם גורמי סיכון יכולים להידבק בנגיף. יש גם את הפחד הכלכלי, שמשותף להרבה מאוד אנשים. הרי אם היינו יודעים שזה ייגמר בעוד חודש או חודשיים, היינו יכולים להתכונן כראוי, אבל אנחנו לא יודעים כמה זמן הווירוס הזה ילווה אותנו. כולנו מקווים שעד סוף השנה נמצא חיסון, אבל אף אחד לא מבטיח לנו את זה. בשורה התחתונה, התחושות שאתם חווים מאוד לגיטימיות. לתפיסתי, ברגע שתחזרו לשגרה ותשובו לעבודה בתוך כמה ימים הכל יחלוף".
נכדתי בת ה־7 היא ילדה בריאה. באחד הימים לאחרונה, כשהיא קמה מהספה לאחר ששכבה עליה וצפתה בטלוויזיה, היא הלכה ארבעה צעדים ונפלה. היא התעלפה, היד שלה רעדה, והעיניים שלה היו מזוגגות. אחרי פחות מ־15 שניות היא התעוררה כאילו כלום. יכול להיות שיש לה אפילפסיה? האם יש סיבה לדאגה?
"יש מצבים שבהם אנשים, וגם ילדים, קמים משכיבה לפעילות במהירות, וכתוצאה מזה לחץ הדם יורד, וזה דבר שעלול לגרום לפעמים לנפילה. בגלל שאמרת שהיד שלה רעדה ייתכן שמדובר בהפרעה חשמלית במוח, ולכן אני ממליץ לפנות לרופא המשפחה. אם אירוע כזה יקרה שוב, אני מאמין שיתייחסו לזה בהתאם, אבל כרגע לא כדאי להיות מודאגת לשווא. אפילפסיה היא סוג מסוים של הפרעה חשמלית במוח, אבל בדרך כלל התקף שלה נמשך הרבה יותר מ־15 שניות, ולכן הסיכוי שיש לנכדה את המחלה הזו שואף לאפס".
אני בן 58, וכבר כמה שנים אני לא מסוגל לישון עם כרית בלילה. זה בסדר?
"אין שום בעיה לא לישון על כרית בלילה, הרי בסופו של דבר הכל זה עניין של הרגל. מעבר לזה, אל תשכח שאבות אבותינו ישנו על אבן, ועד היום יש כריות סיניות שעשויות מקרשים. יש אנשים שישנים עם מגבת מגולגלת מתחת לצוואר, ויש גם כאלה שאינם יכולים להירדם אם אין להם שתי כריות לפחות. כל עוד אתה ישן טוב הכל בסדר".
אני בן 28 ולפני כשנה עברתי בדיקה במעבדת שינה שתוצאותיה היו מטרידות מאוד. התברר שאני סובל מדום נשימה בשינה. המליצו לי לישון עם מכשיר סיפאפ באופן קבוע, וההסתגלות הייתה מאוד לא פשוטה, אבל הצלחתי. האם לדעתך אוכל להפסיק להשתמש במכשיר?
"דום נשימה בשינה הוא תופעה שדורשת טיפול ואופיינית יותר לאנשים בעלי עודף משקל או לאנשים נמוכים בעלי צוואר קצר. הם נוחרים מאוד חזק, ובשלב מסוים מפסיקים לנשום ומתחילים לנחור. כשאין מספיק חמצן במוח, המוח מתעורר באופן חלקי, והחולה לא מודע לכך שהתעורר וממשיך לישון".
"אנשים שסובלים מהתופעה מתעוררים עם פה יבש בבוקר, קמים פעמים רבות במהלך הלילה בשביל לתת שתן, והמיטה שלהם נראית מאוד מבולגנת בבוקר, כאילו נלחמו עליה בקרב ארוך במיוחד. שינה של אנשים שסובלים מדום נשימה היא לא אפקטיבית, והטיפול היעיל עבורם הוא שימוש במסיכת הסיפאפ. יש מנגנוני עזר אחרים המסייעים להפרעות כמו סד לשיניים, תופס לשון, ניתוחים שונים ועוד. אם תצליח לרדת במשקל, תוכל לראות שינוי ולישון ללא סיפאפ בכלל".
שיחות אלו אינן מהוות המלצה רפואית אישית. תמיד יש להתייעץ ולהיבדק על ידי רופא המשפחה או רופא מומחה.
רפי קרסו הוא פרופסור למדעי המוח ומערכת העצבים מאוניברסיטת בר־אילן, MD, לשעבר מנהל המחלקה הנוירולוגית ומרפאת הכאב במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה