עולם הספורט מתאבל על מותו של הכדורגלן האגדי דייגו ארמנדו מראדונה, שהלך לעולמו ביום רביעי, ימים ספורים לאחר חגיגות יום הולדתו ה־60, כתוצאה מדום לב בו לקה. כדורגלן העבר אייל ברקוביץ' ומגיש התוכנית "אופירה וברקוביץ'" ("קשת 12"), שוחח היום (שישי) עם ג'ודי שלום ניר מוזס בתוכניתה ב-103FM והעלה זיכרונות ממפגשיו עם הכוכב. בהמשך התייחס גם למערכת היחסים המורכבת שלו עם אופירה אסייג וסיפר על תומכי הליכוד, שקוראים לציבור לא לצפות בתוכניתם של השניים.
לא ראיתי אותך כבר שבועיים בערך, ומאז שאתה מחרים אותי ואתה לא מוכן שאני אפגש איתך...
"חס וחלילה, לעולם אני לא אחרים אותך. למרות הבלאגן שאת עושה לי בחיים, לעולם אני לא אחרים אותך".
אני עושה לך בלאגן? אתה עושה לעצמך בלאגן, ואתה לא מוכן שאני אבוא לתוכנית שלך גם.
"בואי נתוודה פעם אחת, אני ואת די משועממים בבקרים, והשעמום הזה של שנינו, הוא בעייתי".
דבר על עצמך. אני לא משועממת בבקרים, ואתה גם לא משועמם בבקרים. אתה גם עובד עד שעות כל כך מאוחרות בערוץ הספורט, אז אתה בטח חייב קצת לישון.
"את רואה את ערוץ הספורט או רק בן זוגך?"
כשאתה שם, אני רואה. אתמול הצטלמתי לתוכנית טלוויזיה, והמאפר ירון אמר לי, 'אני מעריץ את אייל ברקוביץ', אני חולה עליו'.
"ירון חמוד".
הוא אמר לי, לאבא שלי היה התקף לב, ואייל שמע על זה. שנה אחרי, הוא כל פעם היה שואל אותי 'מה שלום אבא?'. אני יודעת שאני הורסת לך עכשיו את התדמית בזה שיש לך את הלב הכי טוב שאני מכירה, אבל שתדע שזה מה שאתמול אמרנו כשריכלנו עליך. אני יודעת שאתה לא כזה טוב, בעיקר לא אליי. אבל אני חייבת גם להתוודות שיש לי את הספר 'הקוסם' ליד המיטה והוא כמו התנ"ך.
"תודה".
אתה הכרת את דייגו ארמנדו מראדונה בכלל?
"אישית לא הכרתי איתו, אבל שיחקתי נגדו".
יש לך תמונה איתו, נכון?
"כן, יש לי תמונה איתו, ושיחקתי איתו, ונפגשנו במפגש בין ישראל לארגנטינה. ותאמינו או לא, אבל זה היה משחק עבורי, נבחרת ישראל נגד ארגנטינה ב-1994. נבחרתי לשחקן העונה בישראל, ואחד העיתונים הביאו את נבחרת ארגנטינה, ונפגשנו שם, והצטלמנו ושיחקנו והוא הביס אותנו".
גם ג'ורג' בסט וגם מראדונה, שניהם מתו באותו יום. מראדונה מת מסמים ובסט מאלכוהול נראה לי. הם הגיעו לפסגה, וגם אתה, הגעתם לפסגה בגיל מאוד צעיר. קל להידרדר, נכון? אתה יכול להבין את ההליכה שלהם לסמים, לאלכוהול?
"ברור, ברור, אני חושב שברגע שמסתיימת הקריירה, שזה בערך בסביבות גיל 35, כשאתה בעצם ילד, נגמר הריגוש. ואלה שחוו את הריגוש המטורף, כמו מראדונה, כמו ג'ורג' בסט, אם אני אקח את זה בקנה מידה ישראלי, כמוני, כמו בניון, כמו הגדולים, אז קשה למצוא ריגוש".
כי אני יודעת שגם לך יש את הבעיה הזאת.
"בעיה גדולה, ברור, בעיה גדולה למצוא את הריגוש. אבל מה צריך לעשות? אני מצאתי את הפתרון".
להיות משועמם.
"לא, אני כבר לא מחפש את הריגוש. זאת אומרת, אני יודע שהריגוש שהיה לי בתור שחקן כדורגל, לא היה ולא יהיה כזה עוד פעם, ובגלל זה אני אומר, אני לא מחפש את זה ואני מתעסק בחיים עצמם".
אבל כמה שאתה באמת מאוד מצליח עכשיו, גם בתוכנית עם אופירה, גם בערוץ הספורט, גם ברדיו, גם בפרסומות, בכל זאת, כן בא לך ממש לפעמים מהבטן ומהלב להיות מאמן נבחרת ישראל.
"כי זה גם יכול לרגש אותי, אולי, ודבר שני, אני חושב שזה מה שאני הכי טוב בו, כדורגל, ואני חושב שאני יכול להצליח. כל מה שאני עושה עכשיו, טלוויזיה, רדיו, 'ערוץ הספורט', 'קשת' - זה נחמד, זה טוב, אבל זה לא מרגש אותי".
זו לא התשוקה שלך.
"זה לא מרגש אותי".
למרות שאתם עושים רייטינג ממש יפה, אופירה ואתה.
"משתדלים".
סיפרת לי שתומכי הליכוד כל יום שישי...
"כן, הם מפיצים לא לצפות בתוכנית של אופירה וברקוביץ'. אבל את יודעת, בסופו של דבר, אתה פותח תוכנית ורואה תוכנית. ואני מסתכל על הליינאפ, ואני אומר לעצמי, 'החבר'ה הביאו אנשים מעניינים', זאת אומרת, זו לא רק פוליטיקה. יש פה פוליטיקה ותרבות וספורט וזמרות ושפים".
אבל הפוליטיקה עשתה לכם את הבאזז, ואתה בעיקר עם השאלות שלך, כי אין לך חסמים.
"כן, כי מתברר שאנשים בסופו של דבר אוהבים פוליטיקה, אוהבים להתווכח על פוליטיקה, אוהבים לצעוק פוליטיקה. לצערנו הרב, זה גרם לשסע מאוד גדול במדינה, אבל אנשים אוהבים. אני יושב לפעמים, כשאנחנו אוכלים ארוחת צהריים, איך שמתחילה פוליטיקה, מתחילה סערה, ואז זה הופך להיות אווירה לא טובה. ואנשים שואלים אותי, 'למה אתם צועקים באולפן?', ואני אומר להם, 'תשבו בבית, תדברו על פוליטיקה, תראו איך כולם צועקים, כי כשזה מגיע לפוליטיקה, מתחיל הבלאגן'".
ואתה ואופירה, מאז התוכנית הזאת שהבאתם את פרופ' יורם יובל, והתחלתם להיכנס אחד בשני על זה שאתם לא חברים-כן חברים, היא מקנאה בך, אתה מקנא בה, איך אחרי זה עושים תוכנית? כי אני יודעת שכל מה ששניכם אמרתם היה אמת, וזה היה פצע די פתוח.
"אני ואופירה כבר 14 שנה משדרים ביחד רדיו ועכשיו טלוויזיה בשלוש השנים האחרונות. עברנו כל כך הרבה עליות וירידות, ורבנו והשלמנו, והתנשקנו והתחבקנו, והכל היה בינינו. אז יש ימים יותר טובים, וימים פחות טובים, אבל בסך הכל, הצוות הזה הוא צוות מנצח, וצוות מנצח לא מחליפים. אני והיא עושים עבודה באמת טובה וחשובה כבר הרבה מאוד שנים. את יודעת, יש כאלה שאוהבים ויש כאלה שלא אוהבים, וזה בסדר גמור".
אבל אתם כבר לא חברים כמו שהייתם, ככה אמרתם בתוכנית. לא משפחה כמו שהייתם, היא אמרה את זה.
"זה נכון, נהיה קצת ריחוק. אבל עוד פעם אני אומר לך, היום אנחנו קצת בירידה, וחודש הבא נהיה בעלייה, וזה הכל. זה חלק ממקצוענות, זה חלק מעבודה, זה חלק ממשפחה. גם בקבוצות כדורגל שהייתי, לא תמיד אתה בקשר טוב עם כולם, לא תמיד אתה חבר של כולם, זה חלק מהעניין. ויכול להיות שגם התחרותיות הזאת של שנינו מביאה את זה, ויכול להיות שהתחרותיות הזאת גם מביאה להצלחה הגדולה הזאת, אז את יודעת, זו אליה וקוץ בה, והכל בסדר. אבל על המסך לא מרגישים כלום, ואנחנו משתפים פעולה וצוחקים ורבים ומתווכחים והכל טוב".
והעיקר ששרון ואתה ביחד, זה משהו שמאוד חשוב לי, ואני נורא שמחה שהוא קורה.
"אחרי הסכסוך שעשית בינינו, כן, השלמנו".
אתה יצרת את הסכסוך. אולי נספר למאזינים בדיוק מה קרה ושהם ישפטו.
"אין לי בעיה לספר הכל, אבל דברים עליי. אני לא יכול לפגוע בשרון, עם כל הכבוד".
שרון מלכה שהיא סובלת אותך, נסיכה. היא תדליק משואה...
"נכון, היא ואבי".
אני חייבת להגיד לכם שאייל ברקוביץ' הוא אחד האנשים עם הלב הכי טוב שאני מכירה, וזו הסיבה היחידה בעצם שאני סובלת אותך.
"אז תמשיכי לסבול, וניפגש מחר".