"גרמו להעמקת הפערים": ניתוח כשלי מדיניות הרווחה בישראל והמלצות לטווח הקצר והארוך, מתוך מחשבה שמשבר הרווחה ילווה אותנו שנים רבות לאחר שיימצא חיסון - מעלה כי מדיניות הממשלה לאורך העשור האחרון להפרטת השירותים החברתיים והרעבת השירות הסוציאלי הציבורי גרמה לקריסתם בזמן אמת. זאת כאשר הציבור נזקק יותר מכל לרשת ביטחון סוציאלית איתנה במשבר הקורונה.
כך טוענים חן אריאלי, סגנית ראש עיריית תל אביב־יפו והממונה על תחום הרווחה והשירותים החברתיים, וד"ר סמיר זועבי, מנהל תחום הייעוץ לאזרח הוותיק ומשפחתו במוסד לביטוח לאומי ומרצה בחוג לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית תל חי.
השניים ניסחו לאחרונה נייר עמדה תחת השם "לא חוזרים אחורה: משבר הקורונה כהזדמנות לשינוי עומק במדיניות הרווחה של ישראל". במסמך טוענים השניים בין היתר כי "משבר הקורונה חשף באופן מטריד ועמוק את הליקויים של מדיניות הרווחה בישראל. הפרטת השירותים וצמצום המענים לאורך השנים התגלו כאסטרטגיה גרועה ופגעו בחוסנה של החברה הישראלית. כל הממשלות בעשורים האחרונים לא השכילו לקדם רפורמה מקיפה בשירותים אלה, ולאמץ תפיסת רווחה חדשה המותאמת למציאות הישראלית.
"למעשה, כולנו משלמים כעת את המחיר - ונמשיך לשלם אותו שנים רבות קדימה – על מדיניות קלוקלת ארוכת שנים, שלא רק שלא סיפקה שירותים לזקוקים להם, אלא אף גרמה להעמקת הפערים החברתיים ודחיקתן אל השוליים של אוכלוסיות מוחלשות".
השניים מדגישים בדבריהם: "יש לשנות מן היסוד את תפיסת הרווחה ולסלק את שאלת הזכאות מן השולחן. במדינה מתוקנת, כל אזרח ואזרחית זכאים לשירותי רווחה ולרשת ביטחון סוציאלית מתפקדת".