שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר התארח בוועידת ישראל לביטחון המזון של קבוצת הג'רוזלם פוסט-מעריב המשודרת היום (שני), והתייחס בראיון עם דני קושמרו למצבה של החקלאות בישראל. "החקלאות הישראלית היא הצלחה מסחררת", קבע שוסטר, שהוסיף: "הקמנו חקלאות מדייקת ומדויקת, ובאים אלינו מארבע כנפות תבל - יש מצעד של שגרירים אליי פעם או פעמיים בשבוע. אנחנו נהיה מהמובילים בעולם".
החקלאות הייתה אתוס שעליו קמה המדינה, חזון, אבל גיל החקלאים עולה והקרקע אוזלת. השאלה היא האם תהיה פה חקלאות עוד 20 שנה?
"ההשקעות במחקר ופיתוח לא בטוח שמספיקות וגם ההשקעות הטכנולוגיות. החקלאות הישראלית היא הצלחה מסחררת. הקמנו חקלאות מדייקת ומדויקת, ובאים אלינו מארבע כנפות תבל - יש מצעד של שגרירים אליי פעם או פעמיים בשבוע. המציאות היא שלאורך כמה עשרות שנים, בדור האחרון, מתוקף סיבות שונות, לא פוליטיות אבל סוג של התרחקות מהאתוס המכונן של 'אם חקלאות כאן - מולדת כאן', נוצר מצב שבו אנחנו נסוגים מהערכים.
ציינת בצדק את נושא הקרקע, עלויות המים לעומת מדינות אחרות וגם החשמל, עלויות המזון, אנחנו הרי מייבאים חלק מהגרעינים לבני אדם ולבהמות, ואנחנו משקיעים הרבה פחות בהשוואה לעבר בידע ובציוד מתאים, ונוסף לכל, אם צוללים לרגע קט לפוליטיקה העכשווית, אגף התקציבים באוצר איבד את הרעיון של השוק החופשי, השוק הפתוח, כלכלת השוק, כשהוא אומר שעובדים זרים לא ייכנסו לפה".
אתה שר חקלאות שמגיע מהמגזר החקלאי. אתה בא לשר האוצר ואומר לו שאי אפשר להמשיך ככה. אתה מצליח לשנות משהו?
"אני מקווה שבדרך נס תהיה לנו ממשלה, אנחנו צריכים קודם כל לאלף, לחנך וליישר את אגף התקציבים באוצר. הגשנו הצעה שקשורה לקורונה באופן כללי - מיליארד שקל השקעות בטכנולוגיית עילית כדי להגדיל את הפריון. כשאתה מדבר על גיל החקלאים, ממה זה נובע? החקלאים מסורים. כדי למשוך את הילדים צריך להכניס טכנולוגיה שתביא לפריון, והפריון יביא את האפשרות להתפרנס באופן ראוי. זה מה שצריך לעשות - לשמור על הקרקע, להביא מים בעלות סבירה, להשקיע בידע, להכניס טכנולוגיה, ולאפשר שעובדים ממדינות העולם יבואו לסייע לישראלים".
מדינות באירופה מסבסדות את החקלאות כי זה ערך.
"ככל שאנחנו נהיה בממשלה, אנחנו לדוגמה לא נוכל לקבל את ההדרה של משרד החקלאות, ומכאן את הצרכים של החקלאים מההתבוננות על משק המים של מדינת ישראל. יש הצעה לרפורמה מעניינת של השר אלקין, ואנחנו אמרנו שכל עוד משרד החקלאות לא מקבל מעמד משמעותי ביותר - זה לא יילך. מה הבעיה? כשאתה חופר מנהרות ומשקיע הוצאות ענק על רכבת תחתית, אתה לא מצפה שהנוסע הממוצע בתל אביב או לכרמיאל ישלם את הוצאות הפיתוח, כפי שבשנות ה-50 או ה-60 לא שילמו בקצה את עלות המוביל הארצי. הרעיון שהמשק צריך לשאת בהוצאות המים זה לא הגיוני. אם רוצים ביטחון מזון, אם רוצים ארץ יפה, אם רוצים פריסה גאוגרפית ולהיות בגבולות - זה עולה כסף, כמו שבריאות משוכללת עולה כסף".
אם אתה משווה את החקלאות הישראלית לחו"ל, אז יש את משק אזולאי בבקעה שמייצר אננסים ובמקביל מייבא אננסים מתאילנד. האננסים מחו"ל זולים יותר למרות שהם עברו את כל הדרך מתאילנד. זה אומר משהו על כמה שקשה להיות כאן חקלאי.
"הנה נושא נוסף שאנחנו בהתנגשות טיטאנים לגביו עם אגף התקציבים אוצר. היה רעיון להגן על החקלאות ופירות מפני מזיקים, ושזה יעבור לאוצר. מה שהוכח, וגם לאחרונה, זה שבישראל יש רמת תקן גבוהה מאוד בכל הקשור להדברת מזיקים".
כשאתה קונה עגבניה אתה לא יודע אם זו תוצרת ישראלית או טורקית.
"אנחנו עושים מה שעושים בדובאי. אתה היית בדובאי ואם ראית, כמו שעושים באירופה, אומרים בפירוש מאין הגיע המוצר המפורש הזה. בנינו באופן וולונטרי, שופרסל ורשתות נוספות נענו, אם ירצה השם יש הצעת חוק שתחייב את העניין הזה. הייבוא איננו דיון אידאולוגי".
באוצר אומרים שייבוא מחו"ל מוריד את מחיר העגבניות לצרכן.
"האוצר בעד לייבא חמאה, זה העלה את המחיר הממוצע של החמאה. אנחנו לא נגד ייבוא, זה רכיב בביטחון המזון. יש לנו באופן קבוע במשרד החקלאות ישיבה שבה בודקים מה חסר, ואם צריך מייבאים, אבל אני רוצה לחדד שביטחון מזון מורכב משלושה רכיבים, והרכיב העיקרי הוא הייצור המקומי. רכיב נוסף זה הייבוא והשלישי זה מחסני חירום שאנחנו שומרים עליהם. הייצור המקומי הוא בעל ערך אדיר. יצרתי קשר עם המקבילה שלי באיחוד האמירויות, והם מתכוונים בעוד 20-30 שנה להיות בייצור פול קפסיטי מקומי, הם שמים את זה על סדר היום. מלחמות המזון של טראמפ עם סין למשל - סין שמו מכסים והחקלאים בכל המערב התיכון נתקעו עם מלאי של מזון. טראמפ לא התבייש ושם 100 מיליארד דולר בבנק המזון כדי לתת לתעשייה האמריקאית ולנזקקים, וזה מה שצריך לעשות".
אתה שר החקלאות, מה אתה מצליח לשנות? לאן זה הולך?
"בעוד יומיים אנחנו נפגשים עם שר האוצר, שהוא גם בן מושב. במקום הזה אנחנו מניחים שוב את ההצעה למיליארד שקל השקעות, בעיקר בטכנולוגיה, מדי שנה. קיבלנו לא מזמן 100 מיליון שקל, לא הרבה כסף במונחים לאומיים, ושמנו הכל בנקודה הארכימדית של חידושים טכנולוגיים בתחום הצומח כדי לחבר את החיבור של הידע, או בנושא של חיישנים למשל כדי לדעת מה כל עץ ועץ צריך מבחינת דשן ומים".
בוא נדבר פוליטיקה. ב-23 בדצמבר צריך להיות תקציב, מה תעשו?
"ה-23 בדצמבר יהיה יום מותה של הכנסת ה-23, יום לפני חג המולד. זה יקרה אלא אם ראש הממשלה יחליט שהנושא הכלכלי הוא נושא שהוא סופר אותו. אני לא מיתמם, אנחנו עוסקים בביטחון מזון. ראש הממשלה אזק את פקידי האוצר, צריך לומר להגנתם שאסרו עליהם לעשות את המובן מאליו ולהכין תכנית כלכלית. איתי הם לא מדברים, זאת אומרת שאי אפשר להכין תכנית למשרד בלי לדבר. בוא נגיד ככה, אם מה שחשוב זה לייצר התחלה של יציבות, אז צריך להעביר תכנית מהירה, ייתכן ובלי חוק ההסדרים, ולעדכן אותה בהמשך. וגם לא לשכוח לרגע שלסוגייה של תכנית כלכלית יש היבטים פוליטיים רחוקי לכת".
אתה לא מצליח לתכנן תקציב לשנה הבאה?
"ודאי שלא. באגף התקציבים אומרים לי 'מיקומך בתור 24'".
אם יובא תקציב לשבוע תצביעו נגד?
"אם זה תקציב ל-20/20 ודאי שלא. אם יבואו עם הצעות שנוכל לקבל אותן כרציניות, מבחינתי שינוי חקיקה ושינוי ההסכם".
מרגע שכחול לבן התפרקה קשה להיות שיוויוני.
"התפרקה, אבל אם אני אומר שאותם 17 או 19 ח"כים הם פריטטיים לי, אי אפשר להתחמק מזה".
גנץ יכול להיות ראש ממשלה עם שבעה או שמונה מנדטים?
"בוודאי, גנץ אדם עם יכולות אדירות, כל מי שילווה אותו יעשה עבודה מצוינת, ונביא דגל של מנהיגות מחנכת ודוברת אמת. טווח הפעולה שלי בנושא ביטחון לא יהיה שלושה חודשים, אלא שלוש שנים".
הוא יהיה ראש ממשלה?
"אני מקווה מאוד שכן".
תהיה חקלאות ישראלית?
"בוודאי, אנחנו נהיה מהמובילים בעולם".