מקום 40: אייל מליס - מנכ"ל תנובה
כמו כל חברה גדולה אחרת במשק הישראלי, גם תנובה, בראשות המנכ"ל אייל מליס, מחפשת אפיקי צמיחה וחדשנות ומתכננת בקרוב כניסה לתחום מסחר חדש, כך נודע לפני כמה שבועות. הכוונה היא לייצור ולשיווק מזון מוכן באריזות ואקום, המיועד בעיקר לשוק המקצועי, לחברות קייטרינג ולבתי מלון. כל זאת כמובן בכפוף לאישורים מחברת ברייט פוד הסינית, בעלת החברה. הטכנולוגיה החדשה שאותה מתכננת תנובה להטמיע תאפשר ייצור אוכל מבושל שייארז בוואקום. פוטנציאל הרווח מהמהלך העסקי החדש של החברה מוערך בכ־150 מיליון שקל.
מליס צמח בשורותיה של תנובה ושימש כממלא מקום המנכ"ל וכמנכ"ל תשלובת החלב. לפני כן שימש כסמנכ"ל חוגלה קימברלי - מנהל חטיבת הנייר והמוצרים לבית ומנהל חטיבת שרשרת האספקה, ומילא תפקידים בכירים בניהול המכירות והשיווק. יש לו תואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת בר אילן. תנובה בניהולו אוחזת בנתח שוק של 14.3% ממכירות המזון והמשקאות בשוק המקומי. היקף המכירות לשוק הקמעונאי עומד על יותר מ־5 מיליארד שקל בשנה.
בתקופה של מחאה מתמשכת נגד יוקר המחיה, שאחד מביטוייה הוא שינויים רגולטוריים בתחום המזון, משימתו של מליס מאתגרת במיוחד: לשמור הן על אהדת הצרכנים והן על רווחיות החברה ועל מעמדה כגורם מוביל בענף המזון בישראל. ברוח זו אפשר לפרש את התבטאויותיו בנושא משבר החמאה. לדבריו, תנובה מוכנה לייבא חמאה בלי להרוויח כלל - ובלבד שלא ייווצר מחסור במדפים.
בוועידת העסקים של "מעריב" אמר מליס כי תנובה איבדה מחזור מכירות של מאות מיליוני שקלים לשוק המוסדי בהשפעת משבר הקורונה ב־2020: "לא רואים את מה שהחברה שלנו עוברת בשוק המוסדי - בתי קפה, בתי מלון ומסעדות. במהלך השנה הזו, אובדן מחזור המכירות של אותם עסקים קטנים ורשתות רק אצלנו, הוא למעלה מ־350 מיליון שקל. זה בפני עצמו אובדן מחזור מכירות גדול מאוד".
ולמרות הכל, תנובה בראשותו של מליס לא עוצרת. כמנכ"ל הוא מבין שכדי לצלוח את המשבר בהצלחה צריך ללמוד להתנהל גם בתוך הכאוס, ולראיה, בימים אלה ממש תנובה נמצאת במגעים עם גורמים באיחוד האמירויות כדי לייצא אליה את מוצרי הסויה של החברה, כחלק מטרנד הבריאות שתופס תאוצה גם בקרב האמירותים.
מקום 39: גיל שרון - יו"ר קבוצת בזק
גיל שרון נבחר בקיץ האחרון לתפקיד יו"ר חברת בזק והחברות־הבנות: פלאפון, yes, בזק בינלאומי, וואלה ובזק אונליין. לשרון, בעל תואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב ותואר ראשון בכלכלה ומינהל עסקים מהאוניברסיטה העברית, ניסיון של יותר מ־28 שנים בתפקידים בכירים ומגוונים בענף התקשורת, בין היתר כמנכ"ל פלאפון במשך עשור וכן כיו"ר וכמנכ"ל גולן טלקום עד לאחרונה.
אין ספק שמחכה לו עבודה רבה, שבה יצטרך להוכיח כישורים כמו אלו שאפשרו לו להשלים את אחת העסקאות הגדולות במשק הישראלי בשנה האחרונה: מכירת גולן טלקום לסלקום במחיר שמוערך ב־630 מיליון שקלים, עסקה שהקפיצה את שווי המניות שקיבל עם כניסתו לתפקיד יו"ר ומנכ"ל גולן טלקום לעשרות מיליוני שקלים.
במהלך שנת 2020 רשמה מניית בזק התאוששות נאה, וגם החובות של החברה פחתו במיליארדי שקלים. האתגרים שניצבים בפניו כוללים, בין היתר, את ייצוב שורותיה של הנהלת החברה ואיחוד הניהול והפיקוח על החברות בקבוצה, מציאת אפיקי רווח חדשים, למשל בקשרים הנרקמים בין בזק בינ"ל למדינות המפרץ, וכמובן, מעבר הדרגתי להתבססות התקשורת הסלולרית על הדור החמישי באמצעות פריסה מהירה של סיבים אופטיים.
מקום 38: הראל ויזל - מנכ"ל קבוצת פוקס
סיפור ההצלחה הגדול של הראל ויזל התחיל בירושה צנועה, בת כ־100 אלף שקלים, שהותיר אחריו אביו שנפטר בטרם עת. אם המשפחה ביקשה מהאחים ויזל לפתוח חנות קטנה ליד הבית ברמת גן כדי שתהיה לה תעסוקה, וכך נולדה לה החנות שלימים תתפתח לרשת פוקס.
את החברה שלו, ויזל שיווק בע"מ, הוא הקים בשנת 1992, ומאז ועד היום כבר לא מדובר רק בפוקס המוכרת, אלא בסל מותגים רחב שפרץ את גבולות עולם האופנה. גם אם נראה כי מפעם לפעם נסגרים סניפים של מותגים שהצליחו פחות אצל הקהל הישראלי, ויזל לא מודאג, ואף טורח לומר שעל כל 17 חנויות שנסגרות - נפתחות 50 אחרות. במקרה שלו, כמעט מיותר לציין, אלה לא רק דיבורים אלא עובדות שנראות בשטח. קשה להסתובב בקניון כלשהו בלי להיתקל באחד ממותגי הקבוצה, אמריקן איגל, מנגו, סאקס, ללין, קוויקסילבר, שילב והרשימה עוד ארוכה.
בשנה שעברה נקשר שמו של ויזל גם למיזמים בתחום המזון, למשל הבאתה המחודשת לישראל של רשת בתי הקפה סטארבקס, אך הקורונה האטה את התהליך. הוא הדין גם בנוגע לרשת המזון המהיר "שיק שאק".
בינתיים ויזל ממשיך במאבקו מול הממשלה על סיפוק פיצוי הולם לבעלי העסקים שנפגעו במהלך המשבר. הוא בלט בחזית המאבק לאחר שהתעמת עם יועץ ראש הממשלה באולפן, באירוע אמוציונלי שהפך לשיחת היום. המופע ההוא השתלם כאשר ניתנו הפיצויים למעסיקים הגדולים. על הרקע הזה כמעט שחלה פגיעה בתדמיתה של הקבוצה - בשל רצונה לחלק דיבידנדים. הדיבידנד הגיע לויזל בדין, אך על באקלים הנוכחי הוא נתפס כהתרסה כמעט, וויזל החליט להמתין.
לפני כמה שבועות השלימה פוקס עסקה נוספת להכנסת משקיעה מובילה לעסקיה בדמות פועלים שוקי הון, זרוע בנקאות ההשקעות של בנק הפועלים, שהפכה לשותפה ברשת מוצרי התינוקת שילב וברשת הקמעונאות היוונית ג'מבו.
מקום 37: משה לארי - מנכ"ל מזרחי טפחות
בחודש ספטמבר האחרון נכנס לתפקיד מנכ"ל בנק מזרחי־טפחות משה לארי, לאחר פרישתו בחודש פברואר שעבר של אלדד פרשר, שסיים כהונה בת שבע וחצי שנים. לארי, שאת מינויו אישר דירקטוריון הבנק בראשות היו"ר משה וידמן, צמח בתוך הבנק, ואת עיקר הקריירה שלו בנה במזרחי־טפחות, שאליו הגיע בעת המיזוג בין שני הבנקים.
אחת העסקאות החשובות של הבנק, שנמצא בצמיחה, היא עסקת הרכישה של בנק אגוד, שמתמזג בימים אלה לתוך מזרחי־טפחות, דבר שיהפוך את מותג הבנקאות המאוחד לשלישי בגודלו בישראל. לארי נחשב למי שדחף והוביל את הרכישה ואת המיזוג.
עם היבחרו לתפקיד הודיע באיגרת שפרסם לעובדי הבנק: "המיזוג עם אגוד יאפשר לקבוצת מזרחי־טפחות לבצע קפיצת מדרגה נוספת במגוון תחומי הפעילות, ולשפר משמעותית את יכולתה להתחרות בבנקים הגדולים", הבחירה בו לתפקיד המנכ"ל היא לפיכך הבעת אמון בתהליכי הצמיחה של הבנק, תהליכים שאפילו משבר הקורונה הצליח רק לעכב, אך לא לעצור.
מקום 36: רן עוז - מנכ"ל חברת הביטוח מגדל
עוז מכהן זה כשנה וחצי כמנכ"ל חברת הביטוח מגדל. קודם לכן שימש כיו"ר חברת כרטיסי האשראי כאל ומילא בהצלחה שני תפקידים מאתגרים מאוד במערכת הבנקאית - מנהל החטיבה הפיננסית בבנק דיסקונט וסמנכ"ל כספים והמשנה למנכ"ל בבנק הפועלים. כשכיהן בהם, היה שותף לשיפורים דרמטיים ברווחיות ולהעלאת שווי השוק של שני הבנקים. נוסף לכך הוא הציב כיעד אסטרטגי בעדיפות גבוהה את קידום הבנקאות הדיגיטלית והטמעתה.
כיו"ר חברת כרטיסי האשראי ויזה כאל, עוז הוביל את המשך צמיחתה והנהיג שורת מהלכים אסטרטגיים, בהם הנפקת כרטיס האשראי שופרסל כאל וצבירת נקודות למועדון הנוסע המתמיד של אל על.
בעברו שימש כסמנכ"ל כספים בבזק, כסמנכ"ל כספים ראשי בנייס מערכות וכסמנכ"ל כספים בחברות הייטק מובילות, בהן סרגון וג'קדה. בחברות אלו הוביל רכישות ומיזוגים, השקעות, בניית תשתית ארגונית, אסטרטגיית צמיחה והשארת ערך לבעלי המניות.
עוז למד באוניברסיטה העברית בירושלים. יש לו תואר ראשון בהצטיינות דיקן בחשבונאות וכלכלה ותואר שני בהצטיינות בכלכלה ובמינהל עסקים. הוא ידוע כאדם צנוע ונחבא אל הכלים ומקפיד להימנע מחשיפה.
הגעתו של עוז למגדל נועדה להחזיר את החברה למעמדה כמובילת שוק ולהוביל אסטרטגיית צמיחה לטווח הקצר והארוך. עם כניסתו לתפקיד, הוא ערך שינויים ארגוניים ומינה שני חברי הנהלה חדשים לחברה, שהגיעו מחוצה לה - ערן צימרמן, מנהל אסטרטגיה ופיתוח עסקי, וענת ליכטיג אחיעז, מנהלת מטה החברה. נוסף לכך ייעשו שינויים ארגוניים נוספים בכל הנוגע לצמצום הרכב ההנהלה ושינוי המבנה הארגוני של מגדל, במטרה למקד, לרענן ולחזק את התשתית הניהולית בשנים הקרובות. להחלטותיו אלה ואחרות, יש משמעות גם לנוכח המאבק על השליטה בענקית הביטוח, שמתנהל מאחורי הקלעים.
את היכולות המוכחות שלו מתפקידיו הבכירים במערכת הבנקאית הביא עוז גם אל תחום הביטוח: חברת מגדל ביטוח דיווחה לפני כמה שבועות על רווח כולל של כ־47 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2020, לעומת הפסד כולל של כ־82 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. נוסף על כך, בצל משבר הקורונה, מצליחה מגדל להוביל בתשואות בהשוואה לחברות הביטוח האחרות.
מקום 35: נתי סיידוף ותמיר כהן - שיכון ובינוי
ביוני 2018 רכש איש העסקים נתי סיידוף משרי אריסון את הבעלות על קבוצת שיכון ובינוי. סיידוף, שעשה את הונו בעסקי נדל"ן בארה״ב, רצה בשנים האחרונות לקנות נכס חשוב בישראל, ובהליך מהיר וללא מינוף רכש את השליטה בחברה תמורת 1.1 מיליארד שקל. מאז הובילו סיידוף ותמיר כהן - מנהל העסקים של קבוצת סיידוף, המשמש כיום כיו"ר וכמנכ"ל שיכון ובינוי - כמה מהלכים, בהם מכירת האחזקות ב־ADO לאחים דיין והעצמת הפעילות בתחום התשתיות, שבאה לידי ביטוי בשנה האחרונה בזכיות במכרזים גדולים, בהם הקמת קריית המודיעין והרכבת הקלה בירושלים.
כחלק מפעילותם, הצליחה החברה להקים כביש אגרה ביוסטון ולהעבירו לשלב ההפעלה, לרכוש חברה קבלנית בארה״ב ולהתמודד על כמה מגה־פרויקטים. לצד שגשוג בחברה־הבת סולל בונה, שלה צבר הזמנות העומד על 14 מיליארד שקל, סיידוף וכהן מובילים מיקוד עסקי בחברה, הכולל הצפת ערך בתחום התשתיות.
בשנה הקרובה צפויים להתמקד בחברה בתחום האנרגיה עם פרויקט הדגל, תחנת הכוח ברמת חובב, בהיקף כולל של יותר מ־4.3 מיליארד שקל, ועם פרויקטים עתידיים בהיקף ניכר. חרף המשבר הכלכלי של השנה האחרונה, שילש סיידוף את ההשקעה שלו בשיכון ובינוי, ושווי אחזקותיו בחברה עומד כעת על יותר ממיליארד דולר.
מקום 34: אלי גליקמן - מנכ"ל צים
מנכ"ל צים אלי גליקמן, שנכנס לתפקידו ב־2017, שימש בעבר כמנכ"ל חברת החשמל, אולם עוד לפני שהגיח לעולם העסקים היה באמתחתו של בוגר הפנימייה הצבאית בחיפה רקורד צבאי מרשים. ב־1997 הוא התמנה למפקד שייטת 13, ובתפקידו האחרון בצה"ל שירת כנספח ימי בארה"ב, ועוטר באות לגיון ההצטיינות של הכוחות המזוינים. הוא השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף משנה בשנת 2002.
בהמשך שימש כדירקטור בבנק עצמאות, ולאחר מכן עבר לחברת פרטנר, שבה כיהן כסמנכ"ל לקוחות וכמשנה למנכ"ל. את חברת החשמל ניהל במשך שלוש וחצי שנים, אך התפטר ממנה במחאה על כך שלא ניתנה לו האפשרות להשלים את עריכת הרפורמה במשק החשמל.
חברת צים בראשותו הצליחה לרשום לזכותה הישגים פיננסיים נפלאים: הרווח התפעולי שלה בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה עמד על כ־283 מיליון דולר, כ־189 מיליון דולר רק ברבעון השלישי. הרווח הנקי עמד על כ־158 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של השנה, כ־144 מיליון דולר ברבעון השלישי, המוצלח ביותר שלה. תזרים המזומנים התפעולי, אחד האינדיקטורים הבולטים ביותר לבריאותה של חברה, עמד מתחילת השנה על כ־466 מיליון דולר, כ־245 מיליון דולר ברבעון השלישי. ואת כל אלו אפשר להשיג בזכות דבר אחד: ניהול נכון.
מקום 33: מנכ"לי הבנקים הגדולים
חנן פרידמן - מנכ"ל בנק לאומי
גם על חנן פרידמן, עורך דין בהשכלתו, כתבנו בשנה שעברה כי הוא נכנס לנעליים גדולות של מנכ"לית כריזמטית. במקרה שלו הייתה זו רקפת רוסק עמינח. רוסק עמינח היא מי שהביאה אותו לתחום הבנקאות, בעת שהעבירה אותו מתפקיד המשנה למנכ"ל בקבוצת הביטוח הראל לתפקיד היועץ המשפטי של בנק לאומי. יש הטוענים כי כבר אז היא סימנה אותו כמחליפה הפוטנציאלי, מה שקיבל ביטוי בהרחבת סמכויותיו עם השנים.
פרידמן עלה לכותרות כשהוביל את תהליך ההפרדה של לאומי קארד מהבנק ואת מכירתו לקבוצת ורבורג־פינקוס וכן כשניהל את צעדיה של רוסק עמינח בפרשת "באים לבנקאים".
פרידמן, שגדל בבית דתי ומקיים אורח חיים דתי, נבחר בידי ועדת האיתור שהוקמה בבנק לאומי מיד לאחר שהודיעה קודמתו בתפקיד על רצונה לפרוש. אחד הדברים הראשונים שעשה פרידמן לאחר מינויו היה העברת אפליקציית התשלומים של הבנק pay, שהייתה כפופה לו בעבר, לחטיבה הבנקאית. נוסף לכך הוקם אגף תשלומים חדש, שמלבד האפליקציה מטפל גם בנושא כרטיסי האשראי.
פרידמן ידוע כאסטרטג מוכשר וכאיש ביצוע מצוין. בשנה האחרונה הוא השלים סבב מינויים גדול בבנק. כמחצית מהתפקידים של ראשי החטיבות בבנק אוישו מחדש, וכל המינויים היו פנימיים. סבב החילופים כלל שש מתוך 12 החטיבות של הבנק, וחצי מחברי ההנהלה של בנק לאומי הן נשים, נקודה ראויה לציון ולשבח. הבנק בראשותו של פרידמן דיווח על רווח נקי של 750 מיליון שקלים ברבעון השלישי של 2020, חרף משבר הקורונה.
דב קוטלר - מנכ"ל בנק הפועלים
דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים - הבנק הגדול בישראל - מסכם שנה מאתגרת ומורכבת בצל משבר הקורונה מצד אחד ולאור ההזדמנויות העסקיות שזימן השלום הכלכלי עם מדינות המפרץ מצד אחר.
לקוטלר יש תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב, תואר מוסמך במינהל עסקים עם התמחות במימון מאוניברסיטת תל אביב וכן הוא בוגר תוכנית המנהלים של אוניברסיטת הרווארד. הוא היה שותף לכמה מיזמים פרטיים כמו אינטו, העוסקת בתחום הנדל"ן המניב בארה"ב, וכיהן כמנכ"ל בנק אגוד בראשית שנות האלפיים. הוא שימש כמנהל בכיר בגופים פיננסיים, ובין היתר היה מנכ"ל בית ההשקעות פריזמה ומנכ"ל ישראכרט.
הכניסה לנעליים הגדולות שהותיר אחריו אריק פינטו, קודמו בתפקיד, נחשבה למינוי מפתיע, שכן הוא לא הגיע מקרב עובדי הבנק. קוטלר עמל כדי לשמר את מעמדו של הפועלים בצמרת הבנקאות הישראלית, דווקא בעידן שבו אין לבנק בעל שליטה, מאחר ששרי אריסון מכרה את גרעין השליטה שהיה בידיה. נדמה כי הוא נחל הצלחה, ולא רק בתחום הפיננסי, אלא גם במיתוגו ומיצובו של הבנק. בגיבויו של היו"ר ראובן קרופיק, הוא מוביל קו שנועד להוציא את הפועלים ממגדל השן הפיננסי ולשוות לו אופי של בנק שרעב לעסקים, כזה שמשחרר מעט את העניבה, מפשיל שרוולים ונוכח בשטח.
בתקופה שבה מסכמים את הרבע השלישי של השנה ניכר כי בתחום הבנקאות לא הייתה למגיפה השפעה של ממש על הרווחים. הרווח הנקי של בנק הפועלים ברבעון השלישי קפץ ב־11% ל־816 מיליון שקל.
אורי לוין - מנכ"ל בנק דיסקונט
אורי לוין משמש כמנכ"ל בנק דיסקונט זה כשנה, וסביר להניח שלא דמיין את עצמו ממלא את התפקיד בצל אחד המשברים הכלכליים הגדולים בעולם.
מינויו למנכ"ל הבנק לא הפתיע איש, שכן ללוין ניסיון רב במערכת הבנקאית והפיננסית. את הקריירה שלו החל כטייס בחיל האוויר. עם שחרורו מהשירות הוא סיים בהצלחה לימודי הנדסת מחשבים ומדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. את התואר השני במינהל עסקים, שאותו סיים בהצטיינות, השלים ב"לונדון ביזנס סקול", ומשם המריא לקריירה בינלאומית שכללה עבודה בחברת הייעוץ מקינזי.
בתחילת דרכו בעולם הבנקאות הישראלי היה עוזרו האישי של צבי זיו, שהיה מנכ"ל בנק הפועלים. לאחר מכן מילא תפקידים בכירים בבנק, אך בהמשך עזב מאחר שהוצע לו להיות מנכ"ל ISP, חברת ניהול השקעות עבור לקוחות מבוססים בישראל ובשווייץ.
התפקיד הבא שלו היה סמנכ"ל לענייני תכנון, אסטרטגיה וכספים בבנק דיסקונט, שבמסגרתו היה אחראי על תוכנית ההתייעלות של הבנק. עם הודעתה של מנכ"לית הבנק לילך אשר טופילסקי כי בכוונתה לסיים את תפקידה, נבחר לוין למנכ"ל הבנק. הוא נכנס לתפקידו בעת שמצבו של הבנק היה טוב: שנים של סכסוכי עבודה שפגעו ברווחיותו הסתיימו בתקופת אשר טופילסקי, ונראה כי תהליך ההתייעלות, שללוין היה כאמור חלק חשוב מאוד בעיצובו, הצליח. עתה לוין יכול לשאת פניו קדימה ולהצעיד את הבנק לעתיד שיעמוד בסימן שינוי - דיגיטלי, פיננסי ופרסונלי.
בתחילת משבר הקורונה העריך לוין כי הבנק מוכן למשבר, ואכן, למרות שחיקה ברווחים ברבעון השלישי, הציג הבנק רווח שנתי של יותר מ־700 מיליון שקלים בתשעת החודשים הראשונים של 2020.
מקום 32: דניאל ומיכאל זלקינד - בעלי חברת אלקו השקעות
אחד ההישגים הגדולים ביותר בעולם העסקים הישראלי השנה היה הנפקתה המוצלחת של סופרגז. בשלהי 2019 השלימה חברת ההשקעות אלקו את רכישתה של סופרגז מידיה של ענקית הנדל"ן המניב עזריאלי. את העסקה מימנה אלקו, בין היתר, באמצעות הלוואה של 90 מיליון שקל מלאומי פרטנרס והפניקס (שהרוויחו כ־100 מילוני שקלים מההנפקה ביוני 2020) והלוואה שלקחה סופרגז עצמה בהיקף של 320 מיליון שקל - כך שעלות הרכישה עבור אלקו פחתה בצורה ניכרת.
פעילותה המרכזית של אלקו נעשית כיום באמצעות שלוש חברות בורסאיות - בתחום הפרויקטים למבנים ותשתיות באמצעות החברה־הבת אלקטרה; בתחום יבוא ושיווק מוצרי חשמל באמצעות אלקטרה מוצרי צריכה; ובתחום מקבצי דיור בארה"ב באמצעות אלקטרה נדל"ן. הכספים שגויסו בהנפקה ישמשו להקטנת המינוף ולהשקעה בפיתוח. למעשה, ההנפקה שיקפה ערך של כמעט 900 מיליון שקלים לסופרגז, כלומר, פי שניים מהמחיר שבו נרכשה בידי האחים.
אלקו נחשבת לחריגה בנוף החברות המכונות "חברות פירמידה" במשק הישראלי. בניגוד לשחקנים גדולים שנעלמו מהשוק בשנים האחרונות - והשם הבולט בהקשר זה היא כמובן איי.די.בי - אלקו, בניהולו של גרשון זלקינד, הצליחה להגן על נכסיה ולשפר את דירוג האשראי שלה. עם העברת הניהול לידי שני בניו, חזרה החברה לרכוש חברות נוספות ולצרף אותן לחברות המצליחות שבהן אלקו כבר מחזיקה. ההערכה היא כי מגמה זו תימשך גם בשנה הבאה.
מקום 31: יצחק אברכהן - מנכ"ל שופרסל
בהשוואה לענפים אחרים במשק, תקופת הקורונה לא תיחשב כטראומטית במיוחד עבור רשתות השיווק. חלק גדול מהציבור צרך יותר, קנה יותר, ולעתים אף איחד לתוך קנייה אחת מוצרים ושירותים שהתרגל לרכוש לפני פרוץ המגיפה במקומות אחרים. מבחינות רבות פגשה המציאות את החזון של יצחק אברכהן, שכבר לפני שנים אחדות הצהיר כי בכוונתו להפוך את השופרסל לרשת שבה ירכזו הישראלים את כלל קניותיהם, לאו דווקא בתחום המזון.
הרבעון השלישי של השנה היה רווחי עבור החברה, שהצליחה לשדרג, תוך כדי תנועה, את מערך האונליין שלה. במבט קדימה, אברכהן מעריך שהרווחיות, אף שאנו עדיין בעיצומו של המשבר, תמשיך לצמוח, בעיקר מכיוון ששופרסל מוגדרת כחיונית. החוכמה כעת היא להמשיך ולשדרג את מערך האונליין ולגוון את המבחר.
המותג הפרטי של הרשת הצליח לחולל מהפכה בסל הצרכני, והמותג "גרין" - קו של מוצרים אורגניים - קנה לו אחיזה בקרב שוחרי הבריאות. גם מיזם BE של הרשת, שרכש את ניו־פארם ונותן פייט לרשת הפארם הגדולה בישראל, התפתח השנה יותר מהמצופה.
אברכהן, המשמש כמנכ"ל החברה משנת 2012, החל את דרכו בשופרסל כמנהל אזור חיפה. מאוחר יותר מונה למנהל הרשתות העירוניות, ומשם המשיך לתפקיד סמנכ"ל תפעול ואחראי ניהול שרשרת האספקה.
אחת הפעולות הראשונות שעשה אברכהן לאחר כניסתו לתפקיד המנכ"ל היא ליישם תוכנית התייעלות שכללה סגירת סניפים, צמצום שטחים של סניפים קיימים, התייעלות בכוח האדם, ביטול הנחות למועדוני לקוחות וחיזוק האתר שופרסל אונליין, תוך הגדלת היקף המכירות בו. למרות זאת, הדי המחאה החברתית של קיץ 2011, קודם כניסתו לתפקיד, גררו את הרשת לתקופת שפל שבה צנח מחיר המניה שלה. אברכהן הצליח לעשות כמעט את הלא ייאמן ולשקם את הרשת בתוך זמן קצר, להכפיל את מחיר המניה ולייצבה. התוצאות מוכיחות את עצמן משנה לשנה בשטח.
מקום 30: יאיר המבורגר - מבעלי הראל ויו"ר איגוד חברות הביטוח
משפחת המבורגר מחזיקה ב־50% ממניות קבוצת הביטוח והפיננסים הראל מאז רכשו אותה בני הזוג ארנסט ומרגוט המבורגר ב־1939. בנם יאיר המבורגר שימש כמנכ"ל הקבוצה בשנים 1975־2010, ואחר כך העביר את התפקיד לאחיינו בן המבורגר.
יאיר המבורגר מחזיק בשליטה בהראל עם אחיו גדעון ואחותו נורית (מנור). את החברה, שכונתה אז הראל המשמר, ייסד יאיר בשנת 1975, על בסיס הסוכנות המשפחתית שהקימו הוריו, והיא הונפקה בבורסה ב־1982. המבורגר, יו"ר הקבוצה, הוא שחתום על הפיכתה בשנים האחרונות לקבוצת הביטוח המובילה בישראל. אחת התכונות הבולטות של המבורגר, הממעט להתראיין בתקשורת, היא יכולת לזהות הזדמנויות ואסטרטגיות הרבה לפני המתחרים בתחום, וראיה לכך אפשר למצוא במיזוגים ורכישות של קרנות פנסיה, קופות גמל וחברות ביטוח שהיה אחראי להן לאורך השנים.
המבורגר חבר באגודות ובעמותות שונות הפועלות למען הקהילה בתחומי הרווחה והאומנות. הוא כיהן במשך שמונה שנים כיו״ר מכבי העולמית, ולאחר סיום תפקידו זכה לתואר נשיא של כבוד בתנועת מכבי העולמית.
אחד התחומים החשובים שהמבורגר זיהה כחזקים בזירה הישראלית היה תחום ביטוחי הבריאות והסיעוד, עוד בשנות ה־90. על כן הוא הפך את הראל למובילה בו, בין היתר באמצעות התחברות לשירותי בריאות כללית. החבירה לתחום ביטוחי הבריאות והסיעוד הייתה אחד ממנועי הצמיחה החשובים של החברה, שכיום שווייה מוערך בכ־5.3 מיליארד שקל, והיא קבוצת הביטוח בעלת שווי השוק הגבוה בישראל. החבירה החדשה־ישנה לשירותי בריאות כללית, בצירוף ניהול נכון, חשיבה אסטרטגית חדשנית והעובדה שהראל הפכה לשחקנית חזקה בתחום הפנסיה החדשה, ביססו את הראל בצמרת השוק, בה בעת שהחברה ממשיכה לספק נתונים פיננסיים מרשימים.
לאחרונה זכתה הראל במכרז ביטוח בריאות וטיפולי שיניים לעובדי עיריית תל אביב, בהיקף של כ־250 מיליון שקלים, והשלימה השקעת ענק בבניית קמפוס מיקרוסופט בהרצליה פיתוח, דווקא על רקע הפסדים שרשמה הראל ברבעון הראשון של 2020. האמונה, מתברר, השתלמה: הראל דיווחה על רווח רבעוני של יותר מ־400 מיליון שקלים ברבעון השלישי של 2020 וכן על רווח בשיעור דומה במחצית הראשונה של השנה.
מקום 29: טל גרנות-גולדשטיין, מנכ"לית הוט
טל גרנות־גולדשטיין קיבלה לידיה חברה שעברה טלטלה, והצליחה למנף ולהפוך אותה לאחת החברות המובילות במשק. מנכ"לית קבוצת הוט, שנכנסה לתפקיד לפני כ־5.5 שנים - בת 38 בלבד ונטולת רקע ניהולי מקביל בחברה אחרת - נחשבת לאחד ההימורים המוצלחים בענף. בתוך שנה היא הביאה למהפך דרמטי בחברה, שסבלה טרם הגעתה מצניחה במעמדה ומנטישת לקוחות המונית. אולם אז נדמה היה שהצרות חזרו לסיבוב נוסף. ירידה חדה בת 44% ברווח הנקי בשנת 2018 גרמה להוט לחשב את מסלולה מחדש.
בתוצאות הרבעון השלישי של 2020, למרות ירידה בהכנסות מסלולר כתוצאה מעצירה כמעט מוחלטת של הטיסות לחו"ל, הציגה החברה גידול בחלק גדול מהמדדים האחרים. כך, בין היתר, נמשכת הצמיחה בתחום הטלפונים הנייחים ובמספר המנויים החדשים לשירותי התוכן. החברה השיקה השנה גם את שירותי דור 5 וכן הודיעה על שותפות עתידית עם חברת הסיבים האופטיים IBC.
בתקופת הקורונה הבינה גרנות־גולדשטיין שהצופה הישראלי לא יושב מול הטלוויזיה רק כדי לצפות להנאתו בסדרות אלא שמערך התכנים של הערוצים צריך להרחיב את עצמו גם לתחומים אחרים. ואכן, בתוך תקופה קצרה הועלו ל־VOD תכנים בנושאי כושר, בישול, ילדים ועוד, בדגש רב על יצירה ישראלית. בחברה הצליחו בחודשים האחרונים לשמור את האצבע על הדופק ולהשתנות תוך כדי תנועה.
"שילבנו ידיים כולם ועבדנו יחד בשביל לעבור את התקופה הזאת" אמרה גרנות־גולדשטיין ל"מעריב", "העברנו לכל העובדים הרצאות מקוונות לטובת העשרה, למידה והשראה; פנינו לכל העובדים שבני או בנות הזוג שלהם יצאו לחל"ת, כדי לעזור ולתמוך בהם מבחינה תעסוקתית; הנגשנו פלטפורמה לעסקים עצמאיים של משפחות העובדים ותקשרנו אותם לאלפי עובדי החברה. הרגע המשמעותי ביותר בתקופה זו הוא ההחלטה לשמור על כולם יחד".
אין ספק שהשלב המתבקש הבא עבור הוט וגרנות־גולדשטיין הוא למצוא דרך להשקיע בחדשנות כדי למנף את ההצלחה (כך למשל ההערכה היא כי לקוחות שירכשו חבילות פרימיום יהיו הראשונים ליהנות מהתשתית החדשה). מה שברור הוא שגרנות־גולדשטיין מסוגלת להפגין את היצירתיות והתעוזה הנדרשים כדי לשרוד בשוק התקשורת התחרותי והמשתנה תדיר.
מקום 28: בני ביטון - ראש עיריית דימונה
משבר הקורונה היה שעת מבחן לתפקודם של ראשי רשויות רבים, וגם באתגר הזה עמד בני ביטון, ראש עיריית דימונה, בהצלחה רבה. הוא היה הראשון שמיהר לסגור את בתי הכנסת ומעונות היום לקשישים. בתחילת הסגר הקים חמ"ל קורונה שנתן מענה בשטח לאוכלוסיות שנשארו בבתים, באמצעות סטודנטים שחילקו מזון ומסיכות לתושבים. במקביל הוא פתח במסע הסברה מקומי, אך לא הזניח את האכיפה. מאז שומרת דימונה על צבעה הירוק.
כסגן יו"ר השלטון המקומי, הצליח עם חיים ביבס להשפיע על הממשלה ומשרד הבריאות להעביר את המושכות בהתמודדות עם הקורונה לרשויות המקומיות. ההיענות של התושבים לביטון אינה מקרית, שכן ביטון נהנה מאחוזי אהדה גבוהים בעיר וזאת בשל רשימת ההישגים הלא מובטלים ותנופת הפיתוח והבנייה לה זוכה דימונה תחת ניהולו. דווקא בשנת הקורונה המורכבת רשמה העיר לראשונה הגירה חיובית של 4% וחצתה את קו 40,000 התושבים. בכך עומדת דימונה ביעדי הסכם הגג שחתמה עם המדינה.
ביטון, שמבין שפיתוחה של דימונה תלוי בפיתוחו של הנגב כולו, משמש גם כיו"ר הרשות לפיתוח הנגב, הוא מזוהה עם מאבקים רבים, ובהם הקמת שדה התעופה בנבטים, העברת חילות המודיעין לצומת ליקית שבנגב ועוד. יש הטוענים שביטון מצליח לשנות את המציאות בדרום ולהשפיע על מקבלי ההחלטות בשל קשרים הדוקים עם ראש הממשלה, והוא מצדו לא מתכוון להתנצל על המשאבים שזורמים לדימונה ולנגב בתמיכת ממשלת הליכוד.
אחד מהישגיו הבולטים השנה היא מסילת הרכבת המהירה, שצפויה להיחנך בעיר בעוד כשנה וחצי, פרויקט המוערך ב־320 מיליון שקלים ויאפשר לתושבי דימונה להגיע לתל אביב בתוך 50 דקות בלבד. ביטון מתכוון להכתיר בקרוב את דימונה לבירת הנגב המזרחי, עם הקמת מרכז החדשנות שייתן מענה לאזור כולו ויעודד תעסוקה איכותית לתושבי דימונה והסביבה. היעד שסימן ביטון הוא משיכת 10% מתעשיית ההייטק בישראל לעירו. כבר השנה שודרגו ונפתחו בעיר 25 מפעלים שסיפקו לתושבי דימונה והסביבה כ־2,000 משרות חדשות.
גם באוניברסיטת בן־גוריון לא נשארו השנה אדישים לעובדה שביטון הוא הרוח החיה מאחורי חזונו של דוד בן־גוריון, וכגמול על השגיו הרבים למען העיר דימונה ותושבי הדרום כולו, העניקו לו את אות בן־גוריון היוקרתי במעמד מרגש, שאותו חלק עם ד"ר טל זקס, המנהל הרפואי של חברת מודרנה שפיתחה את החיסון לקורונה. אין ספק שביטון הוא מנהיג עם חזון שלא מפחד להציב לעצמו יעדים ולחלום בגדול למען הנגב כולו. אם זה תלוי בו, הרי שכבר בשנים הקרובות כולנו נגיע לסיבוב ברכבת ההרים בדיסנילנד שיוקם בדימונה.
מקום 27: פרופ' גליה רהב, פרופ' עידית מטות - הרופאות הבולטות במאבק בקורונה
את פרופ' גליה רהב הכיר רוב הציבור בישראל עם פרוץ משבר הקורונה. אומנם היא רופאה מומחית שמילאה כמה תפקידי מפתח בענף, בכלל זה ראש היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא תל השומר, אבל היא פרצה לתודעת הקהל כשנבחרה להשיא משואה בחגיגות יום העצמאות ה־72 למדינה, בשיאו של משבר הקורונה.
רהב, הידועה כרופאה מצוינת שנבחרת שוב ושוב לאחת המרצות המצטיינות לרפואה באוניברסיטת תל אביב, הצטרפה לקבינט הקורונה האזרחי והייתה למרואיינת מבוקשת באולפני הטלוויזיה השונים. היא אף זכתה להיות מהראשונים להתחסן מפני הנגיף, באותו מעמד עם ראש הממשלה ושר הבריאות.
פרופ' עידית מטות היא רופאה מרדימה, מרצה בחוג להרדמה וטיפול נמרץ בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ומנהלת מערך הרדמה, כאב וטיפול נמרץ באיכילוב. היא הייתה חברה בוועדת סל התרופות, ניהלה יחידות בבתי חולים שונים ומילאה שורת תפקידים בכירים בענף הרפואה, אך נגיף אחד הוא שהפך אותה לפנים מוכרות בכל בית ואף הכניס אותה להיכל התהילה של הישראליות עם חיקוי ב"ארץ נהדרת".
היה זה כשמונתה בחודש יולי לבכירה בצוות של פרופ' רוני גמזו, הפרויקטור הראשון למלחמה בנגיף. בארבעת חודשי כהונתו היה נדמה לעתים שמטות היא זו שמשמיעה את מה שפרופ' גמזו, מטעמים מובנים, לא היה יכול להגיד. היא הוכיחה שאפשר להתייחס לנגיף בכובד הראש המתבקש, אך גם להיות ביקורתית כלפי מהלכי הפאניקה שהממשלה, שנכשלה באכיפת צעדים נקודתיים, החילה על כלל הציבור.
לעתים נדמה שמטות לממסד הרפואי היא מה שח"כ יפעת שאשא־ביטון לפוליטיקה: קול שפוי והגיוני במערכת שמתנהלת בגחמנות. גם התקשורת זיהתה זאת והפכה את פרופ' מטות לאורחת קבועה באולפניה, ובלי לומר זאת מפורשות איששה את ההנחה שמוטב היה לו נשים רבות יותר היו משולבות בתפקידים בכירים בגופים שמנהלים את המאבק במגיפה.
מקום 26: שוקי שמר - יו"ר רשת המרכזים הרפואיים אסותא, זאב רוטשטיין - מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה ויו"ר ועדת סל התרופות
פרופ' שוקי שמר הוא יו"ר אסותא מרכזים רפואיים וכן הוא מכהן כדירקטור בחברות מובילות במשק. בעבר היה פרופ' שמר מנכ"ל משרד הבריאות, ולפני כן שימש, בין היתר, כקצין רפואה ראשי של צה"ל בדרגת תת־אלוף, כמנכ"ל מכבי שירותי בריאות וכפרופ' לרפואה פנימית בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. שמר מוביל את תחום הערכת טכנולוגיות רפואיות ותרופות בישראל, ומשנת 1992 הוא עומד בראש המרכז הישראלי להערכת טכנולוגיות ושירותי הבריאות במכון גרטנר. הוא הקים את מינהל טכנולוגיות ותשתיות רפואיות של משרד הבריאות ועמד בראשו וכן יזם את ועדת הסל הלאומית הראשונה להרחבת סל שירותי הבריאות וכיהן בה כיו"ר. בהנהגתו הפכה רשת אסותא לגורם הרפואי המוביל בישראל בתחום שירותי הבריאות הפרטית.
פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה ויו"ר ועדת סל התרופות, הוא מהבולטים בקרב אנשי הרפואה הבכירים בישראל. במהלך משבר הקורונה ייצג רוטשטיין קו לעומתי מול החזית הרשמית של מערכת הבריאות. כך למשל תקף את המשנה למנכ"ל המשרד פרופ' איתמר גרוטו, וטען כי הנזקים החברתיים והכלכליים של הסגר הרסניים יותר מהקורונה עצמה. הוא היה זה שעמד לצד בתי החולים הציבוריים העצמאיים שנזקקו לסיוע במהלך המשבר, ולאחרונה אף החליט לשמש כאחד הנסיינים בבדיקות החיסון הישראלי לקורונה, שלו הוא צופה הצלחה גדולה גם במלחמה נגד המוטציה.
פרופ' רוטשטיין נחשב תמיד לדמות צבעונית, שלצד צמא תקשורתי לדבריה, משכה גם לא מעט אש. כך היה כשהגן על הצורך בשירותי רפואה פרטיים בבתי החולים הציבוריים, מטעמים תקציביים, כך היה כשאישר מנחת פרטי למסוקים בתפקידו כמנהל בית החולים שיבא תל השומר וכך גם היה כשעמד בראש ועדת סל התרופות. למרות הביקורות, נדמה שרוטשטיין הוא פייטר אמיתי, לא רק כזה שלא חושש לומר תמיד את אשר על לבו, אלא גם כזה שיוצא כשידו על העליונה בכל קרב שהוא מנהל.
מקום 25: ד"ר טל זקס - המנהל הרפואי של חברת מודרנה, פרופ' שמואל שפירא - מנהל המכון הביולוגי, פרופ' אירית שגיא - סגנית נשיא מכון ויצמן למדע
מי יצליח לפתח ראשון את החיסון לקורונה שיציל את העולם מהמגיפה ומי יקבל ראשון את החיסון היו שתי השאלות העיקריות שהטרידו את העולם כבר בחודש מרץ, כשהיה ברור כי ללא חיסון החיים כפי שהכרנו לא ישובו לקדמותם.
אולי לא הצלחנו לייצר בעצמנו את החיסון לקורונה, אבל קצת כמו כוכב ישראלי ב־NBA, ד"ר טל זקס הוא הישראלי המצליח בחו"ל, מאלה שאנחנו כה אוהבים לפרגן להם. הפעם נדמה שיש לכך סיבה טובה. זקס הוא אולי הישראלי המשפיע ביותר, לא רק על מצבם של הישראלים, אלא על כלל אוכלוסיית העולם. החיסון שפיתחה החברה שלו אושר בידי ה־ FDA, ומאות מיליונים ממנו בדרך להישלח לעשרות מדינות ברחבי העולם.
החל משנת 2016 מכהן זקס, דוקטור לפילוסופיה ודוקטור לרפואה, כמנהל הרפואי של חברת הביוטכנולוגיה מודרנה, והיה חלק מצוות הפיתוח של החיסון לזן הקורונה שגרם להתפרצות המגיפה. הוא נולד וגדל בחיפה, את לימודי הרפואה עשה באוניברסיטת בן־גוריון בנגב, התמחה ברפואה פנימית באוניברסיטת טמפל ועשה תת־התמחות באונקולוגיה באוניברסיטת פנסילבניה. את הפוסט־דוקטורט שלו עשה במכון הלאומי לסרטן בארה"ב, והוא מכהן כיום כפרופסור חבר באוניברסיטת פנסילבניה.
את רוב זמנו מקדיש זקס כיום לפרויקט חיסון הקורונה. כנהוג בין ישראלים, נציין שהחיסון השתלם לו מאוד, ולא רק ברמת הסיפוק המקצועי, שכן עם היוודע שהשלב הקודם של החיסון עבר בהצלחה את הניסויים, הוא הספיק למכור חלק גדול ממניותיו בחברה.
לצד הפיתוחים והניסיונות של חברות התרופות הבינלאומיות, גם במכון הביולוגי ובמכון ויצמן למדע החליטו לנצל את המוניטין הבינלאומי שלהם ואת הניסיון והמוחות הישראלים הידועים כמובילים בתחום ולשלב כוחות בקידום המחקר שנועד לפתח דרכים למאבק בנגיף הקורונה. את הפיתוח המהיר ביותר הם כבר לא ישיגו, אבל אפשר שהמרוץ יוביל לחיסון טוב אף יותר, ובעיקר קל יותר לשינוע, לשמירה ולטיפול. בימים אלו נכנס החיסון לשלב הפיתוח השני, ובינתיים הנסיינים לא דיווחו על תופעות לוואי.
מנהל המכון הביולוגי פרופ' שמואל שפירא וסגנית נשיא מכון ויצמן למדע ליישומים טכנולוגיים פרופ' אירית שגיא אמרו שהסכם שיתוף הפעולה הוא רק אבן דרך ראשונה לשיתוף פעולה עתידי בין שני הגופים, שנדמה כי הם מהווים, יחד ולחוד, את חוד החנית של רוח החדשנות המדעית בישראל.
מקום 24: שרון אלרעי-פרייס - מ"מ ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות
ד"ר שרון אלרעי־פרייס היא מומחית ברפואה פנימית, מחלות זיהומיות ובריאות הציבור. בעבר שימשה כסגנית מנהל המרכז הרפואי כרמל בחיפה, ומסוף חודש יולי 2020 היא מכהנת בתפקיד הרגיש, בחזית המאבק בקורונה.
ד"ר אלרעי־פרייס נכנסה לתפקידה בסערה, על רקע ההתפכחות מהאופוריה של "הניצחון על הנגיף" בחודש מאי ולפני הסגר השני. אחת ההתבטאויות הראשונות שלה בתפקידה הייתה בעניין המפגינים נגד ראש הממשלה, שאותם תקפה במילים קשות, ומיד הותקפה חזרה ברשתות החברתיות.
מאז, כך נדמה, חל שיפור במעמדה בתקשורת. היא התנסתה בהופעות על המסך, החלה להתנסח בבהירות, והפכה למזוהה עם אמירת האמת הקשה, גם כשהיא לא מבשרת טובות. ועדיין נדמה כאילו כל התייצבות שלה מול המיקרופון תגרום לסערה ציבורית. כך, למשל, עם היוודע ההחלטה בדבר פיזור הכנסת, יצאה נגד האפשרות שחולים מאומתים יוכלו להצביע בקלפי.
ימים יגידו אם תמשיך להציג אך ורק את האמת שלה, המבוססת של שיקולים רפואיים, או אולי תחליט שברצונה להתקדם לעבר תפקידים שצריכים להביא בחשבון גם רגישויות נוספות ושיקולים של דעת קהל. דבר אחד בטוח: מי שרוצה לשמוע את האמת על מצבנו הרפואי, ללא כחל ושרק גם כשהיא אינה נוחה לעיכול, מוטב שיאזין לד"ר אלרעי־פרייס.
מקום 23: רון לאודר - נשיא הקונגרס היהודי העולמי
ב־12 השנים האחרונות מכהן רון לאודר, איש עסקים ופילנתרופ, כנשיא הקונגרס היהודי העולמי. לאודר הוא אחד מעשירי עולם, ולפי המגזין "פורבס", הונו מוערך בקרוב ל־4 מיליארד דולר.
לאודר הוא בנה של אסתי לאודר, שהקימה את מותג הקוסמטיקה הענקי הנושא את שמה. בעבר היה לאודר ידידו הטוב של בנימין נתניהו, ואף נחשב לשליחו האישי ותיווך בינו לבין מנהיגים במזרח התיכון. בשנים האחרונות הצטננו מאוד היחסים בין השניים, ושמו של לאודר אף נכלל ברשימת 333 העדים שהתביעה עשויה לזמן כדי לאשש את האישומים נגד ראש הממשלה.
אחד הדברים החשובים שעמדו מאז ומתמיד לנגד עיניו של לאודר הוא שימור המסורת היהודית בקרב בני הדור השני של יהודי התפוצות והפחתת אחוזי ההתבוללות. בשנה האחרונה הפך הנושא למאתגר, בייחוד בקרב יהדות צפון־אמריקה. תופעת הניכור לזהות היהודית אצל בני הדור הצעיר של יהודי ארה"ב נגרמת, לטענת לאודר, בשל המונופול הדתי בישראל.
לשיטתו זוהי בעיה שלא מקדישים מספיק משאבים כדי להביא לפתרונה. לטענתו, חיזוק הקהילה היהודית בגולה הוא צורך חיוני של מדינת ישראל, מעשה שיעניק לה גב חזק אם תזדקק לו בשעת צרה, ולפיכך יש לטפח את דור העתיד הצעיר של היהדות העולמית.
בשנה האחרונה מלאו שש שנים להקמתו של מרכז התעסוקה של לאודר בנגב, שהוקם בשיתוף אוניברסיטת בן־גוריון וארגון JNF ארה"ב. המרכז משמש בשנים האחרונות כמגדלור של תקווה והזדמנויות עבור סטודנטים מאוניברסיטת בן־גוריון בפרט ומבאר שבע והאזור בכלל למציאת תעסוקה באזור מגוריהם. פתיחת המרכז היא אבן דרך חשובה בפיתוח הנגב, ותפקידו להעניק הכוונה מקצועית, פתרונות תעסוקה ויצירת מקומות עבודה במטרה להשאיר את הצעירים שמחפשים משרות מאתגרות ואפשרויות קידום בחבל ארץ זה וכדי שיבנו שם את עתידם.
בראיון שנערך איתו ב"מעריב" לפני חודשים ספורים אמר: "כולי תקווה שהנגב יהפוך למרכז עבור צעירים שיבואו להתגורר שם. שאיפתי היא שמשפחות וצעירים שאינם יכולים להרשות לעצמם לגור בירושלים או בתל אביב יבינו שבאר שבע היא אלטרנטיבה נהדרת עבורם. אני מביט על הנגב כעל מקום אפשרי לקידום הטכנולוגיה והעסקים, ובחזוני אני בהחלט יכול לראות את האזור מתפתח, בדיוק כשם שקרה באריזונה, שבה ביקרתי לפני זמן מה. נדהמתי מכמות התעשייה, העבודה והצמיחה המתרחשת שם".
לפני יותר מ־30 שנה הקים לאודר במזרח אירופה את קרן לאודר לפיתוח קהילות יהודיות, המפעילה יותר מ־60 תוכניות למען הקהילה היהודית באירופה ו־30 בתי ספר במזרח אירופה. להשקפתו, חינוך יהודי מגיל צעיר מונע התבוללות מאוחרת, והוא רואה בכך צורך קריטי, בעיקר בתקופה שבה גלי אנטישמיות מתעוררים מחדש ברחבי העולם.
לאודר הוא אחד האנשים המשפיעים ביותר בישראל בתחומי העסקים, החברה והמדינה, ולפני צינון היחסים עם נתניהו, נחשב למקורבם של כל ראשי הממשלה בדור האחרון. הוא פועל בישראל כבר יותר מ־30 שנה. בעבר החזיק במניות ערוץ 10, ואף שספג הפסדים כבדים, הבהיר כי הוא רואה בכך תרומה למדינת ישראל.
בשדה הפילנתרופיה לאודר פעיל כבר עשרות שנים. מרב מאמציו מוקדשים ליישובי הנגב והגליל, בהיבטים של השכלה גבוהה, חינוך ותעסוקה. באזורים אלו הוא רואה את הגשמת חזונו האישי ומפעל חייו בישראל.
מקום 22: מאיר בן שבת - ראש המל"ל
היו כבר ראשים למועצה לביטחון לאומי לפניו, אך ספק אם אזרח ישראלי מן השורה יידע לנקוב בשמותיהם. לא כך הדין בנוגע למאיר בן שבת, האיש שהפך - על רקע אירועי הקורונה והסכמי השלום עם מדינות המפרץ - לאחד האנשים החזקים ביותר בממשל נתניהו, אף על פי שאינו נבחר ציבור.
הוא נולד בדימונה, הבן השמיני למשפחה בת 11 אחים. בן שבת התגייס לשירות הביטחון הכללי ב־1989, שימש כראש מרחב דרום בשירות, ואחר מונה ליועץ לביטחון לאומי של בנימין נתניהו. גם אז נותר אלמוני עבור רוב אזרחי ישראל, אך, כאמור, בשנה האחרונה שמו עלה שוב ושוב לכותרות.
עם פרוץ משבר הקורונה הטיל ראש הממשלה על המל"ל את ריכוז המאבק במגיפה, משימה שאולי נראתה למבקרים כגדולה מדי על המטה לביטחון לאומי, שרגיל להתנהלויות מסוג אחר. במסגרת תפקידו היה מעורב בן שבת גם בביסוס הקשרים בין ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות, ובין ישראל לבין בחריין בתקופת חתימת הסכמי אברהם ולאחריה.
ראש הממשלה נתניהו אמור לקבל בקרוב החלטה בדבר מינויו של ראש שב"כ חדש, לאחר פרישתו הצפויה של נדב ארגמן ביום העצמאות הקרוב. שמו של בן שבת עולה כאפשרות הנבחרת. מתנגדי נתניהו מתנגדים כמובן למינוי האפשרי, אך כל עוד הדברים תלויים בראש הממשלה, וכל עוד ראש הממשלה היום יהיה גם זה שיכהן בתפקיד בעוד חמישה חודשים, קשה לראות מועמד אחר מדיח את בן שבת מהמרוץ לראשות השב"כ.
מקום 21: חזי לוי - מנכ"ל משרד הבריאות
בניגוד לקודמו בתפקיד משה בר סימן טוב, פרופ' חזי לוי - מנכ"ל משרד הבריאות, שנכנס לתפקידו בעיצומו של משבר הקורונה - הוא רופא. הוא גם נבדל מבר סימן טוב במעמדו התקשורתי: בניגוד לקודמו, שלא החמיץ ולו מסיבת עיתונאים אחת עד שהיה לפנים המוכרות ביותר בגל הראשון של המגיפה, נתפס פרופ' לוי כאפור יותר, כאיש מנגנון ולא כפרזנטור.
פרופ' לוי, מומחה לכירורגיה, שירת בצה"ל כקצין רפואה ראשי בדרגת תת־אלוף וכיהן באחד התפקידים הבכירים ביותר במשרד הבריאות - ראש מינהל רפואה - וכמנהל בית החולים ברזילי. בשנת 2018 הוענק לו אות מפעל חיים מטעם שר הבריאות לעוסקים במקצועות הבריאות.
חרף דוח ביקורת על תאגיד הבריאות ברזילי, שהחל להתגבש בשנת 2019 והעלה מסקנות חמורות, ולאחר התייחסות של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, הוחלט בכל זאת פה אחד לבחור בפרופ' לוי לתפקיד, שאליו נכנס באופן רשמי באמצע חודש יוני האחרון.
לכאורה, משימתו של פרופ' לוי היא פשוטה - לצלוח את משבר הקורונה ולהשלים את מבצע החיסונים. אולם למעשה ייתכן כי התפקיד הועיד לו משימה גדולה אף יותר: לנצל בחוכמה את משבר הקורונה ולחולל את השינוי הנדרש במערכת הבריאות.
