"מלוא האחריות לסגר מוטלת על הממשלה וקבינט הקורונה", טענו בנשיאות איגוד לשכות המסחר בתום ישיבה מיוחדת – "היעדר מדיניות נכונה והבחירה ללכת בדרך הקלה של סבבי סגר, במקום לתקוף ישירות מוקדים מייצרי קורונה, היא שהובילה לסגר הבלתי נמנע".
נשיאות איגוד לשכות המסחר יצאה בקריאה לממשלה לנקוט בשלושה מהלכים מרכזיים: לוודא כי ההחלטה על סגר הרמטי ומוחלט אכן תבוצע ותיושם, שתקופת הסגר לא תעלה על שבועיים ימים כפי שנקבע וקביעת אסטרטגיית יציאה לכלל האוכלוסייה והמשק שיבטיחו כי התחלואה לא תפרוץ מחדש.
"הנזק של סגר כללי והרמטי לתקופה קצובה הוא ברור ומוחלט. אלו נזקים אדירים למגזר העסקי, למערכת החינוך, לחברה ולכל המשק", ציין נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין – "אין די בהטלת סגר. צריך לדעת כיצד ליישמו ואף לקבוע אסטרטגיית יציאה מהסגר. יש לנהל מאבק חסר פשרות במוקדים מייצרי קורונה ולשנות דפוסי התנהגות אחרי תום הסגר, כדי שלא ניגרר לסגר רביעי".
על פי ניתוח של אגף כלכלה ומיסים באיגוד לשכות המסחר, הטלת סגר על כלל ענפי המסחר והשירותים (פרט לממכר מזון, פארם, דלק, אופטיקה, תקשורת ומוצרים חיוניים לבית) יגרום להפסד פדיון יומי של כ-1.8 מיליארד שקל בממוצע, כאשר הפסד פדיון של שבועיים יעמוד על כ-20 מיליארד שקל.
גם בעלי עסקים הגיבו בספקנות לגבי הצלחת הסגר השלישי. "החרב נפלה על הצוואר. הנזקים של הסגר השלישי יהיו חזקים יותר לעומת הסגרים הקודמים", אמר מאיר כוכב, בעלים של חנויות ביגוד ואופנה – "גם ככה אנחנו סגורים וכבר איבדנו אמון. רק אותנו סגרו ולא אכפו איפה שצריך".
כוכב הביע חשש שעסקים רבים לא יצליחו לשרוד גם את הסגר השלישי. "את ביגוד החורף הכנסתי למחסנים. אין לי מה לעשות איתו. מה שקורה לענף הביגוד וההנעלה זה אסון טבע, אסון לאומי".