אהבת בעלי החיים של שחר ארנרייך, בת 23 מהוד השרון, הותירה על גופה ונשמתה צלקות עמוקות, לאחר שהותקפה על ידי כלב מסוג פיטבול וכבר שבוע שהיא מאושפזת בבית החולים מאיר בכפר סבא. הכלב הנושך עצמו נכנס להסגר, ולא בטוח כי יוחזר לבעליו.
"בדיעבד, הבנתי מהווטרינר המחוזי שבגלל שהם נשארים הרבה זמן במקום סגור, הכלבים האלה הופכים למפלצות. כבר ביקרו אותי גם פסיכולוגים - כי הנזק הוא עצום גם בנפש שלי", סיפרה.
עד יום שני שעבר חייה של ארנרייך היו שמחים ומאושרים. היא סיימה את שירתה הצבאי כלוחמת מעברים במשטרה צבאית, השתלבה כמאבטחת בסיירת הביטחון גני ילדים בעיריית רעננה וברזומה שלה גם שחקנית כדורעף מקצועית.
בשנים האחרונות היא נחשפה לכלבים והתאהבה בבעל החיים על ארבע עד שבחנה אפשרות ללמוד ולהתמחות בתחום כלבים טיפוליים. אלא, שהאהבה הגדולה שלה ומפגש אחד קרוב מדי, הותירו על גופה ונשמתה צלקת עמוקה מדי וסיוט מטריד שהיא מתקשה בינתיים להינתק ממנו. כבר שבוע שהיא מאושפזת בבית החולים מאיר בכפר סבא ולא רואה עדיין מתי תצליח להשתקם. כלב הפיטבול שתקף אותה נמצא בהסגר ועל פי דיווח שקיבלה הוא לא יחזור לבעליו.
בשני שעבר ניגשה ארנרייך, למוסך בכפר סבא שם נוהגת משפחתה לטפל ברכביה כבר 11 שנים וזאת כדי לעשות טיפול ראשון לרכב שלה. בזמן שבמוסך טיפלו ברכב שלה היא נחשפה לשני כלבים מסוג פיטבול שהיו לא מחסום במשרד וביקשה לגשת אליהם.
"יש לי אהבה גדולה לכלבים ואפילו שקלתי לעבוד בכלבנות טיפולית" אומרת אנרייך וממשיכה. "אני מאמינה בכלבים ולכן גם התקרבתי לכלב הזה . סמכתי גם על הבן אדם בגלל ההיכרות, זה לא בן אדם שפגשתי בו פעם ראשונה. הרי הגעתי לטפל ברכב. לפתע ראיתי את הכלבים וניגשתי לעברם והתלהבתי. הוא פתח עבורי את החלון ואפשר לי להתקרב. התחלתי ללטף את הכלבים אחד זכר וגורה נקבה".
"הם היו במשרד בלי רסן ובלי רצועה, ביקשתי שיאפשר לי להיכנס והוא סירב אבל אחרי מספר דקות, הוא שחרר אותם שיסתובבו במוסך. שיחקתי איתם והובלתי אותם לשתות. הגורה ברחה לכביש והוא ניגש להביא אותה ואני נשארתי עם הפיטבול הגדול במוסך. הוא קפץ עליי והיה נחמד וזו לא פעם הראשונה שאני מלטפת פיטבול".
נחמד לאותם רגעים בלבד, כי בשלב הזה חלה תפנית בעלילה. "ביקשתי להצטלם עם הכלבים כי אני עושה ממש מחקר בנושא. הוא הציע לי שהוא יצלם אותי בנייד שלי. בהתחלה הכלב זינק עליי והפיל אותי על הרצפה וחשבתי שזה חלק מהמשחק אבל אז בעצם הוא הפך את עורו והפך לרוצח של ממש".
ארנרייך, עוצרת לרגע את שטף דיבורה לוקחת אוויר וממשיכה. "לא חשבתי שהרגע הזה יסתיים מתי שהוא. חשבתי למען האמת שאני בתוך אירוע שכלב הורג בן אדם. הוא ננעל על הזרוע שלי. צעקתי לבעל המוסך תציל אותי אני עומדת למות. הכלב טלטל את הראש שלו בטירוף והתמונה הזאת לא יוצאת לי מהראש. בעל המוסך נלחם עם הכלב דקות ארוכות ניסה לחלץ את הזרוע שלי ומאידך לנטרל את הלסתות של הכלב, ראיתי את הפרצוף של הכלב הן ממש נראו כפנים עם רצח בעיניים. למזלי הייתי עם חולצה ארוכה ועדיין הנזק עצום. כאב לי מוות צרחתי מכאבים".
"אני בן אדם שהוא חזק פיזית, אני בחורה שמתאמנת, מתאגרפת ומרימה משקולת שש פעמים בשבוע, אני שחקנית מקצוענית לשעבר בכדורעף, ספורטאית בנשמה, וזה אולי מה שמזער את הנזק שגם כך הוא מאד חמור. המזל הגדול שהוא לא הגיע לעצם. הכלב ניסה לתקוף אותי בפנים ודפק לי את הראש ברצפה".
איך נחלצת ממנו בסופו של דבר?
"האמת אני לא בדיוק יודעת באופן חד משמעי. אני זוכרת שממוסך צמוד נכנס אחד המנהלים ששמע צרחות הוא ניגש לכיוון ופתאום הרגשתי מחנק אז אני מניחה שריססו עליהם סוג של גז . עזרו לי לקום וצרחתי שיש לי חור ביד. נכנסתי להלם, ומד"א פינו אותי בבהילות לבית החולים . אני לא מבינה איך קורה שבעל הכלבים לא ביטח אותם אם הוא מחזיק כלבים שכאלה".
זה נשמע כמו סיוט?
"זה הרבה יותר מסיוט. לא הבנתי איך נקלעתי לסיטואציה הזאת. שמעתי על כלבים תוקפים נחשפתי לכלבים דרך חברים ואני יודעת לזהות כלבים אבל לרגע לא חלמתי אפילו בחלומות הכי שחורים שלי שזה יכול לקרות. תמיד כלב היה עבורי סוג של שמחה ואושר. גם כשהייתי במצב רוח רע כשהייתי רואה כלב זה היה מעלה חיוך על שפתיי".
מה קורה היום?
"הדקות האלו היו כמו נצח. והסיוט נשאר איתי גם היום. שחזרתי עם אמא שלי את האירוע והיא נזכרה ששבוע קודם לכן שהיא באה למוסך היא ראתה את הכלבים האלה ברכב הסגור שלו ושאלה את בעל המוסך אם כך הוא מגדל את הכלבים אבל לא מעבר. בדיעבד, הבנתי מהווטרינר המחוזי שבגלל שהם נשארים הרבה זמן במקום סגור הכלבים האלה הופכים למפלצות. אני מרגישה את זה היטב וכבר ביקרו אותי פסיכולוגים כי הנזק עצום גם בנפש שלי".
אחרי מה שעברת , את אוהבת כלבים?
"אני האמת לא יודעת מה להגיד עד שלא אפגוש כלב. תבין הכלב ליקק לי את היד והיה חמוד, חיבקתי אותו ויש לו מבט מתוק אבל הוא התהפך בשנייה".
מעכשיו תהי זהירה אני מניח?
"אני לא חושבת שאתקרב לכלבים מהסוג הזה יותר אבל לכלבים אחרים טיפוליים אני חושבת ורוצה להאמין שאהיה מסוגלת להתקרב . אבל זה מבחן של מציאות ולכן עד שלא אפגוש בכלב לא יודעת איך אגיב, בינתיים אני עדיין בסיוט לא עצמתי עין ומתעוררת מהצרחות של עצמי ולא מפסיקה לבכות".
זה סוג של שיעור קשה לחיים?
"בהחלט. האהבה לכלבים סינוורה אותי במקרה הזה אבל עברתי אכן שיעור לחיים שחיזק אותי. אני חושבת שלא צריך להתקרב לכל כלב . נקודה. אם אני לא הייתי נפגעת זה היה מישהו אחר בוודאות כי בעל המוסך לפי הוטרינר , אסור לו לגדל כלבים מהסוג הזה. עם כל האהבה שלי לכלבים אני לא חושבת שמותר לכלב כזה להסתובב חופשי. אני רק חושבת איך זה היה מסתיים אם הוא היה מצליח להגיע לגרון שלי".
"אני לא יודעת כמה זמן יקח לי להשתחרר מהסיוט הזה במחלקה קוראים לי גיבורה כי לא בטוח שמישהו אחר היה מצליח לשרוד את זה. נפגעתי נפשית זה משהו שבאמת הפיל אותי ואני בן אדם שמח", היא מסכמת.