יקירותיי ויקיריי אזרחי ישראל, חג שמח מירושלים. את יום העצמאות הקודם לא יכולנו לחגוג יחד עם המשפחות ועם הקהילות בחוצות הערים. לא יכולנו לשמוח יחד על קיומו של הנס - נס הקמתה וקיומה של מדינת ישראל. נס שנחלם ונבנה והיה למציאות לפני 73 שנים, בזכות חלומות ומעשים של דור המייסדים ודור הוותיקים. נס שעבורו שילמו רבים וטובים בחייהם. נס שממשיך להיבנות ולהתרחש בכל יום בזכות עבודת ראש וכפיים, עבודת לב ונפש של כל אחת ואחד מאיתנו.
כילד גדלתי בימים שבהם לא הייתה לנו מדינה. עבורי, עבור בני גילי, מדינת ישראל אינה מובנת מאליה. עבור הדור הצעיר היום, מדינת ישראל העוצמתית והאיתנה, החדשנית והמשגשגת, פורצת הדרך והשמחה, היא עובדה קיימת. וטוב שכך. אבל עבודת הבניין הפנימית שלנו, יקרים ויקרות, עבודת הבניין של האומה והחברה שלנו עוד לא הסתיימה.
עלינו לשים תמיד את הסולידריות, את השותפות ואת הערבות ההדדית בראש מעייננו. לזכור שכולנו, יהודים וערבים, חילונים, חרדים ודתיים, כולנו נועדנו לחיות יחד בבית הזה. הבריאות, הכלכלה, החינוך, הביטחון והשקט, איכות החיים שלנו, וכן, גם המשך שגשוגה וביטחונה של המדינה - תלויים כולם בהבנה העמוקה שכולנו, כולנו בניה ובנותיה של הארץ הזו.
זו השנה האחרונה שבה אני זוכה לאחל יום עצמאות שמח לאזרחי ישראל מכאן, ממשכן נשיאי ישראל בתפקידי כנשיא. וזו באמת זכות גדולה ומרגשת עבורי, במיוחד השנה. אני מאמין בייעוד שלנו לחיות על הארץ הטובה הזאת, לבנות ולפתח אותה לטובת כל תושביה, להגן עליה ולהבטיח את גבולותיה מפני כל צר וכל אויב – מקרוב ומרחוק.
אני מאמין ביכולת שלנו לדבוק זה בזה, לגדול ולצמוח, כיחידים וכעם, גאים. גאים במה שהשגנו עד כה, ובוטחים בימים הטובים שעוד נכונו לנו. והם נכונו לנו, והם יהיו טובים. יום עצמאות שמח יקיריי ויקירותיי. חג עצמאות שמח ישראל!