משבר הקורונה יצר בקרב צעירים רבים בארץ קשיים מורכבים, שקשורים בעיקר לחובות כספיים ולמשברים נפשיים. כך עולה משאלון מקיף שנערך בקרב בני 18־35 ושתוצאותיו מתפרסמות לראשונה ב"מעריב".

במהלך הסגר השלישי בישראל, בחודשים ינואר־פברואר, הפיצה רשות הצעירים במשרד לשוויון חברתי את השאלון בקרב אוכלוסיית הצעירים, במטרה לבחון את השפעות משבר הקורונה על אוכלוסייה זו בתחומי תעסוקה, מצב פיננסי, השכלה, קהילתיות ומצב נפשי.

על השאלון השיבו 2,144 צעירות וצעירים וכעת, לאחר ניתוח הנתונים, יגבש המשרד המלצות עבור הגורמים הרלוונטיים בממשלה וברשויות המקומיות, על מנת לקדם תוכניות סיוע לאוכלוסייה הצעירה.

מהנתונים עולה כי לפני משבר הקורונה רק 9% מהצעירים דיווחו על יתרת חובה (מינוס בבנק) - לעומת 20% לאחר המשבר, עלייה של יותר מפי 2. מרבית המשיבים (56%) ענו כי היכולת שלהם לעמוד בהתחייבויות הכספיות שלהם (שכירות, חשבונות, הלוואות) הצטמצמה או נפגעה משמעותית, מתוכם 6% השיבו כי הם לא מאמינים שיצליחו לגשר על הפער הכלכלי שיצר המשבר.

33% מהמשיבים ענו שמשבר הקורונה העלה תחושות שליליות בנוגע לתחום העיסוק שבו בחרו, מהם 11% העידו כי השפעות המשבר הובילו אותם לעשות שינוי ולעבור למקצוע שמוגדר חיוני.

כשנשאלו בנושא הלמידה מרחוק, השיבו 23% כי זו הייתה לא אפקטיבית עבורם והיוותה קושי בהליך הלמידה הרגיל. 53% אמרו כי לעתים לימוד זה "היה אפקטיבי ולעתים לא". 24% השיבו כי הלמידה מרחוק הייתה יעילה יותר עבורם מהגעה פיזית למוסד האקדמי.

לגבי אופן הלמידה בעתיד השיבו 36% כי הם מעדיפים את צורת הלמידה הקלאסית, לעומת 51% שהשיבו כי היו רוצים לראות בעתיד למידה היברידית, קרי שילוב בין למידה מרחוק ללמידה פנים מול פנים.

עוד עולה מהנתונים כי המשבר השפיע על 58% מהצעירים במידה בינונית עד רבה מאוד, מתוכם 29% דיווחו על השפעה נפשית שלילית "במידה רבה ומעלה".

26% העידו כי היו רוצים לקבל סיוע נפשי מגורם מקצועי אך בפועל לא יישמו זאת. כאשר נשאלו על שביעות רצון כללית, השיבו בחיוב 36% בלבד לאחר המשבר לעומת 71% לפניו.

משבר הקורונה הכלכלי השפיע באופן שלילי על הצעירים בישראל, ואילץ רבים מהם "לחשב מסלול מחדש" נוכח השינויים בשוק העבודה. בביטוח הלאומי הדגישו בשבוע שעבר כי עד כה נשללה הזכאות לדמי אבטלה בשל סירוב לעבודה ל־500 דורשי עבודה.