תלונות האזרחים בשנת הקורונה: 17,719 תלונות הוגשו לנציבות תלונות הציבור בשנת 2020 – זינוק של 24% לעומת שנת 2019. "מומלץ, כי הגופים שבעניינם ישנו מספר רב של תלונות, או עלייה לאורך השנים, יבצעו בדק בית ויקדישו תשומת לב להפקת לקחים ואנו נוסיף לעקוב", ציין מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן.
מסיכום הנתונים עולה, כי במהלך שנת 2020 סיימה הנציבות לטפל בלמעלה מ-18 אלף תלונות שהוגשו נגד גופים ציבוריים. מבין הגופים הציבוריים, מספר התלונות הגבוה ביותר היה על המוסד לביטוח לאומי – 3,285 תלונות. בנציבות ציינו, שהתלונות הרבות נבעו בעיקר בעניין הסיוע הכלכלי בעקבות משבר הקורונה, כאשר המוסד לביטוח לאומי היה המון על תשלומי דמי האבטלה למפוטרים ולאלו שהוצאו לחל"ת.
במקום השני דורג משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - 984 תלונות ואחריו דורגו: חברת דואר ישראל בע"מ – 836, משטרת ישראל – 671, משרד הבריאות – 632, רשות המיסים – 622 ומשרד העבודה והרווחה – 513.
מפילוח הנתונים עולה, כי שיעור התלונות המוצדקות על דואר ישראל עמד על 73.4%, משרד הבריאות – 51.1%, עיריית ירושלים – 50.9% ומשרד העבודה והרווחה – 47.1%. עוד עולה מהדו"ח, כי 30.4% (5,134) מהתלונות שטופלו בשנת 2020 עסקו בנושא השירות לציבור. כ-49% מאותן תלונות שבירורן הסתיים נמצאו מוצדקות.
התלונות התמקדו בהיבטים השונים של מגעו של הפרט עם הרשות הציבורית ועסקו בעיקר סביב אי-קבלת מענה על פניות ואי-טיפול בהן, עיכוב במתן שירות, יחס לא ראוי של עובדי ציבור ושירות לקוי במוקדי השירות. הנציב ציין, כי משרד התחבורה הוא הגוף שהתקבל עליו המספר הרב ביותר של תלונות בנושא השירות לציבור - 55%. מספר התלונות על משרד התחבורה שעסקו בנושא השירות גדל בשלוש השנים האחרונות מ- 485 בשנת 2018 ל-565 תלונות אשתקד .
מסך התלונות על משרד התחבורה (984) - 596 תלונות היו על אגף הרישוי וכ-63% מהן נמצאו מוצדקות או שבאו על תיקונן. התלונות על אגף הרישוי התמקדו בקשיים בקבלת תג נכה, ליקויים בשירות הטלפוני, היעדר מענה על פניות מקוונות, התליית רישיונות נהיגה עקב ביטול קורסי נהיגה בשל משבר הקורונה ועיכוב במתן רישיונות נהיגה במתכונת החדשה.
עוד עולה מסיכום הנתונים, כי אשתקד, בצל מגיפת הקורונה, חלה עלייה ניכרת של 467% במספר התלונות בנושא גמלאות, ובפרט הזכאות לדמי אבטלה.
בשנת 2020, מרבית המתלוננים הם גברים - 56.4% מכלל מגישי התלונות. 70.7% מהתלונות הנוגעות למשבר הקורונה נמצאו מוצדקות או שעניינן בא על תיקונו במהלך הבירור. בתלונות על הביטוח הלאומי הנוגעות לקורונה – 79.5% מהתלונות נמצאו מוצדקות או שבאו על תיקונן (לעומת 37.5% בשנת 2019).
המספר הרב ביותר של תלונות בנוגע למשבר הקורונה הגיע ממחוז תל אביב ומחוז מרכז. 61% מהמתלוננים בנושאים הקשורים לקורונה היו בגילאי 44-25 - פי-2 יותר לעומת משיעורם באוכלוסייה. עוד עולה מהנתונים, כי 34.3% מהתלונות שהוגשו אשתקד בני הגיל השלישי עסקו בנושא השירות לציבור.
בין התלונות שטופלו: בשנת 2014, השתתף המתלונן בשירות מילואים פעיל במבצע "צוק איתן". תלונתו עסקה בכך שלא קיבל את התשלום הנוסף שהיה זכאי לו כמי ששירת במילואים למעלה מ-30 יום. למרות פניותיו לצה"ל התשלום לא התקבל. בעקבות התערבות הנציבות, צה"ל העביר למתלונן את התגמול הנוסף שהיה זכאי לו.
המתלונן, נכה בשיעור של 75% הפסיק לקבל את קצבת הנכות מאחר שחזר לעבוד והכנסתו מהעבודה עלתה על ההכנסה המזכה בקצבה. עיריית באר שבע סירבה להמשיך לתת לו את ההנחה בארנונה וטענה שרק זכאים לקצבת נכות, זכאים להנחה זו.
הנציבות קבעה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי כי נכה שחזר לעבודה ובשל רמת שכרו אינו זכאי עוד לקבלת קצבת נכות כללית, זכאי לכלל ההטבות שהיה זכאי להן בזמן שקיבל את הקצבה, ובכלל זה הנחה בארנונה לפרק זמן של 36 חודשים ממועד הפסקת תשלום הקצבה.
מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה: ״ברגע שהוכרז סגר על מדינת ישראל במרץ 20 ואיתו חוסר הודאות של האזרחים, הגיע לפתחו של הביטוח הלאומי כמיליון(!) בקשות לדמי אבטלה בחודש - מספר חסר תקדים בהיקפו. לשם השוואה, לפני הקורונה טיפלנו בכ-17 אלף פניות באותו פרק זמן. ראוי לציין, מתוך הפניות שנבדקו, 24% נמצאו מוצדקות בעוד הממוצע 33%, כלומר, בתחתית הרשימה בבדיקה זו. המבקר אף מציין בדו״ח כי לא ניתן להשוות בין היקף הנושאים ותחומי האחריות על הביטוח הלאומי ובין היקף התחומים בגופים אחרים וכותב: ״מספר רב של תלונות על גוף מסוים לעומת גופים אחרים אינו מלמד בהכרח על טיב השירות שנותן הגוף״. ומוסיף: ״העלייה הניכרת במספר התלונות על הביטוח הלאומי מוסברת בהזדקקות הרבה יותר של הציבור לסיוע הכספים שניתן על ידי הביטוח הלאומי״. כל אדם הוא עולם ומלואו ומלואו ואנו כמובן נתייחס בכובד ראש לכל תלונה ונפיק ממנה לקחים לטובת שיפור השירות לתושבי ישראל״