בראיון שלשום ב"אולפן שישי" בחדשות 12 סיפרה ד"ר שרון אלרעי־פרייס על המתקפות החריפות והאיומים נגדה וסיפרה כי היא אף הגישה תלונה במשטרה דרך משרד הבריאות בעקבות כך וכי יש לה כפתור מצוקה. כזכור, כמה ימים קודם לכן, התעוררה סערה כשאחד המשתתפים בדיון זום בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת התפרץ לדבריה וקילל אותה.
בשבוע שעבר הגישה גם פרופ' גילי רגב יוחאי, מנהלת היחידה למאבק ובקרת זיהומים בשיבא, תלונה במשטרה בעקבות איומים שנשלחו אליה. שתי התלונות מצטרפות לתלונות נוספות שהוגשו במשטרה, חלקן הגיעו לבית המשפט, על ידי רופאים ואנשי מחקר הטוענים כי הם סובלים מהתקפות אלימות.
"כשקיבלתי למייל האישי שלי הודעה בלי בושה ובלי חשש ונכתב שאלך להתאבד ואיחלו שיהיה לי שיתוק וכל מיני דברים כאלה, לא חשבתי שאני צריכה לקבל דבר כזה", אומרת עכשיו פרופ' רגב יוחאי. "הרגשתי שזו חובתי האזרחית ללכת ולהתלונן, למרות שאין לי זמן לזה".
זאת לא הפעם הראשונה שהפרופ' משיבא הופכת יעד לנאצות, לרוב ברשתות החברתיות. "הרשתות לא יכולות להיות מקום לדבר הזה", היא אומרת. "פניתי מספר פעמים לפייסבוק וביקשתי להוריד את הפוסטים אבל שום דבר לא נעשה. אני חושבת שזה לא תקין. יש אנשים שחטפו איומים והפחדות חמורים הרבה יותר ממני. אני חושבת שצריך לשים לזה סוף ואנחנו לא צריכים להיות סבלנים כלפי ההתנהגות הזו ולו במילימטר. יש לנו חובה אזרחית להשתיק את הקולות המאיימים ואת השיח המתלהם, התוקפני והאלים".
מה את חשה כשאת קוראת את מה שכותבים נגדך?
"במקרים מסוימים, כשזה עובר את הגבול, יש גם חשש. אני לא יודעת אם להגיד שישנו עלבון. בשנתיים האלה אנחנו משקיעים את החיים שלנו, לא יכול להיות שכל מיני אנשים יכולים לומר את מה שמתחשק להם בצורה אלימה וגסת רוח. חייבים לעצור את זה ואני מקווה שהמשטרה תפעל בעניין".
את מאמינה שאכן אפשר לעצור אותם?
"אני מאמינה שכן. אני מקווה שכל אדם שתהיה נגדו תלונה במשטרה יקבל קנס, ואת הקנס יתרמו לנפגעי הקורונה. שיעשו איתו משהו חיובי. גם פייסבוק צריכה להשתיק את האנשים האלה ולא לתת להם קול. אם הצליחו להשתיק את נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, אפשר להשתיק את האנשים האלה. מישהו שמאיים בצורה כזו לא צריך להיות ברשתות".
לא סוגרת את הטלפון
בחודש מרץ, הגישה בתה של פרופ' גליה רהב, ראש היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, תלונה במשטרה בגין פוסטים ובהם השמצות ואיומים על חייה של אמה, על רקע תמיכתה בחיסון ילדים נגד קורונה. "לשמחתי אני לא כל כך נמצאת ברשתות החברתיות", היא אומרת. "הילדים שלי שולחים לי את מה שכותבים עליי והם נורא נפגעים, יותר ממני. אני לא טיפוס שחושש, אבל כשאמרו למשל שיבואו להפגין ליד הבית שלי, הילדים מאוד חששו, הם היו באי־שקט, כעסו עליי שאני ככה. טוב שיש סביבי אנשים, אחרת התלונה לא הייתה יוצאת לפועל. היו דברים שהרגשתי שאני לא יכולה לשתוק לגביהם. אנחנו נאבקים שלא ייסגרו בתי ספר, שלא יהיו סגרים, דברים ברומו של עולם, ואלה מחבלים במאמצים שלנו ומסכנים את כולם. זה נורא מכעיס".
לטלפון האישי שלך גם הגיעו?
"היו כמה כאלה. אני לא זוכרת אם זה היה בטלפון, בפייסבוק או במייל אבל היו דברים לא נחמדים: השוו אותי להיטלר, כתבו שאני רוצחת ילדים ושאני מקבלת כספים מפייזר, שהם מממנים אותי. היו שכתבו והיו שהתקשרו ודיברו איתי. כשהם מדברים בטלפון אחד על אחד, הם קצת יותר נחמדים. הם מתחילים לתקוף ואני מדברת איתם, לא סוגרת את הטלפון. אני לא יודעת כמה זה עוזר, אולי כמו כוסות רוח למת, אבל אני מנסה".
איך התחושה לקרוא או לשמוע דברים כאלה?
"מזל שאין לי זמן לחשוב. אני עובדת בכזה אטרף. לבן שלי היה יום הולדת 30 לפני כמה ימים. הזמינו מקום במסעדה, הגעתי והרגשתי שאני כאילו לא שייכת למקום הזה. אני כל כך מנותקת מהחיים, שכנראה בגלל זה לא לקחתי מה שכתבו עליי יותר מדי קשה. ועדיין, זה מעצבן, וכשיהיה לי זמן אטפל בזה".
גם ד"ר טל ברוש ספג איומים. הוא מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים אסותא אשדוד, מרכז את הצוות לטיפול במגיפות במשרד הבריאות ואחד מראשי הוועדה המייעצת לחיסוני קורונה. "אני לא מחפש מה כותבים עליי", הוא אומר, "אבל לאחר דיון של הצוות לטיפול במגיפות והוועדה המייעצת שהופץ בסופו של דבר ברשתות החברתיות, היו הרבה מאוד תגובות, ביניהן גם עליי. הזכירו את המשפחה שלי והיו אמירות בסגנון 'נאצי'. הגשתי תלונה במשטרה ואני לא יודע מה קרה עם זה".
ד"ר ברוש פנה גם להסתדרות הרפואית (הר"י) שפנתה לאיגוד האינטרנט הישראלי ולפייסבוק. "הפוסט שהשמיץ אותי אישית ירד", הוא מציין. "לפני כשבועיים הייתה הפגנה של מתנגדי חיסונים בפרדס חנה, עם נאום של רופא מתנגד חיסונים. הנאום שלו עסק בי, בלי שהוא מכיר אותי. נאמרו שם דברים שמאוד מבזים אותי באופן אישי. לא הגשתי תלונה במשטרה כי אין לי כוח וזמן להתעסק בזה, אבל שלחתי הודעה בעניין ליו"ר הר"י, כי אני יודע שהם פועלים בעניין".
איך אתה מרגיש לנוכח הדברים האלה?
"אני מנסה להבין מה האינטרס של אותם אנשים. קשה להבין מה האינטרס שלהם להילחם בעוז נגד החיסון ובדרך לדרוס אנשים. אני נדהם שיש אנשים שחושבים שלגליה רהב אולי יש אינטרסים אישיים, שמישהו משלם לנו כסף, או שיש לנו רצון לפגוע באנשים".
לא מפחיד אותי
לד"ר מאיר עזרא־אליה, מומחה לרפואת ילדים במכבי שירותי בריאות ויו"ר עמותת מחוסגן (הפועלת לשיפור בריאות הציבור בין היתר על ידי יצירת סביבה חיסונית מקסימלית בגני הילדים), יש ניסיון עם מתקפות כאלה. "הרבה לפני הקורונה התחלתי לקבל הודעות נאצה. יש תמונות שלי במדי SS למשל", הוא אומר. "אנחנו כעמותה מאוד פעילים גם במקומות רשמיים וגם בלא רשמיים לגבי עידוד הסברה בנושא החיסונים. היינו חלק מצוות שמייעץ למגן ישראל, לקחנו חלק פעיל בדיוני הצט"ם (צוות טיפול במגיפות – א.ש) ואנחנו עושים המון זומים עם בני נוער ומבוגרים".
לפני כחודש הגיש עזרא־אליה באמצעות עו"ד רז בן־דור ממשרד מטרי מאירי תביעה נגד חמישה אנשים, שלטענתו פרסמו תגובות מכפישות ובוטות בפייסבוק, זאת לאחר שהשתתף בחודש יולי בשידור חי של משרד הבריאות וענה על שאלות בנושא חיסוני בני נוער לקורונה. "יש קיצונים בין מתנגדי החיסונים, לא רק בארץ, גם בעולם", הוא אומר. "לעתים האלימות היא מילולית, לעתים פיזית. בעידן המקלדת כל אחד גיבור. בזמן שעליתי ללייב של משרד הבריאות, חמישה חכמולוגים האשימו אותי בהאשמות קשות והחלטתי שזה הרגע לשים את הסוף".
וברגע הזה החלטת שזה עבר את הגבול?
"כן. הקבוצות האלה הן לא קהל היעד שלי ולא אליהן אני מדבר. אני מדבר אל הססני חיסונים, שהם הקורבנות של אותם אנשים".
למרות מה שהוא עובר, הוא לא חושש. "לפני שהוחלט לחסן את הילדים, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר משה בר סימן טוב ארגן כנס בזום, שבו דנו איך להעלות את אחוזי המחוסנים", הוא מספר. "מישהו ראה אותי מדבר וכתב 'דיון של חבורת רוצחים, הבולט הוא ד"ר מאיר עזרא־אליה שחושב שילדי ישראל רשומים על האמא הזונה שלו בטאבו'. למה אני אוהב את הציוץ הזה? כי הושקעה בו מחשבה. יש פה חשיבה, יצירתיות".
זה באמת משעשע אותך?
"זה לא מפחיד אותי, כי בסופו של דבר מדובר בגיבורי מקלדת קטנים. אני לא חושש מהם, אבל אני מבין איך פרופסורים שלא רגילים לעולם של מתנגדי חיסונים חוששים ואני לא מזלזל בחשש שלהם. אני פוגש את מתנגדי החיסונים כבר שנים וברור לי למה עובדים בבתי חולים, שרגילים לפגוש אוכלוסייה שבדרך כלל מכירה תודה, מזועזעים עכשיו. כתבתי לחלק מהם שאני מחזק את ידיהם"
"בסופו של דבר, אנחנו נלחמים על הזכות של הרוב לחיות בסביבה כמה שיותר מוגנת. אני שמח שממשלת ישראל התעוררה בשנה האחרונה והכריזה על מה שנקרא תו ירוק. אנחנו מפעילים תו ירוק במחוסגן על מאות אלפי ילדים כבר שלוש שנים, עם המון הסברה וסבלנות. ואם המחיר של ההצלחה הוא כמה גידופי רשת, אז ברוב המקרים אני מוכן לשלם אותו".
אתה עונה למתנגדים?
"אני בדרך כלל לא עונה. לפני חודשיים הייתה מישהי שכתבה עליי 'ד"ר מנגלה'. כתבתי שיש לה זמן קצר להוריד את מה שכתבה לפני שאני תובע אותה. ואז היא ישר הורידה. הם חבורה של פחדנים. רוב הפעמים אני מבליג וגם לא תובע על כל דבר".
"הקורונה הוציאה החוצה את מפיצי המידע הכוזב ומתנגדי החיסונים, אבל הם תמיד היו שם. הם גורמים נזקים קשים במשך שנים. אין רופא אחד שלא ראה מישהו שחלה באופן קשה או נפטר בגלל עצה כוזבת שהוא קיבל ברשת", אומר ד"ר ליאור אונגר, מומחה לנוירוכירורגיה בבית החולים שיבא ואחד ממייסדי עמותת מחוסגן.
לאילו "מחמאות" למשל אתה זכית?
"לכינויים ולקללות הנוראיים ביותר שאפשר לתאר, השוואות לכל מיני דמויות מרושעות ממלחמת העולם השנייה ועוד השמצות אישיות מכל עולמות התוכן. זה פולש לכל פינה בעולמי: מהפייסבוק ועד למיילים לבתי חולים שאני עובד בהם ואינספור תלונות שווא עליי לוועדות האתיקה. אני קורא לאנשים האלה ברוני הכזבים, ואין יום שאני לא מקבל השמצה או תלונת סרק".
איך אפשר לחיות ככה?
"זה יסוד האמונה ש'כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו'. אני משוכנע שכל מי שהתראיין לכתבה הזאת ראה במו עיניו איך מידע כוזב מביא לתחלואה קשה או למוות. כשאתה לא נלחם נגד זה, אז יש לך אשם תורם במוות הבא. זאת המוטיבציה שלי".
