ביום שני האחרון שישה אסירים ביטחוניים המזוהים עם הג'יהאד האסלאמי ופת"ח נמלטו מכלא גלבוע שבצפון הארץ, אחד מבתי הסוהר השמורים במדינה.
מאז, כוחות משולבים של שירות בתי הסוהר, שב"כ, צה"ל והמשטרה נפרסו ברחבי הארץ במטרה להתחקות אחריהם. מאז, חקירות הוצלבו, קולות להדיח ולחקור נשמעו, האשמות הוטחו, והחיפוש אחר השניים הנותרים בעיצומו.
תיעוד המנהרה ממנה בוצעה הבריחה מכלא גלבוע (צילום: עמאר אסדי בטלגרם)בור שנחפר במשך חודשים ובריחה באישון לילה
אירוע הבריחה החל כשעה וחצי לערך, אחרי חצות אותו היום, כאשר השישה הצליחו להשתחל דרך מנהרה שחפרו עד לכיוון האזור הדרומי של בית הסוהר ונמלטו. סמוך לבור ממנו יצאו, נמצאו פרטי הלבוש של האסירים.
לאחר חמישה ימים מייגעים של חיפושים, ביום שישי בסביבות השעה 21:30 נמצאו שניים מהאסירים, מחמוד עראדה ויעקב קאדרי. השניים נלכדו באזור נצרת, ללא התנגדות, לאחר שהתקבל מידע מאזרח תושב העיר על כך שפגש בשני חשודים שביקשו ממנו אוכל וניסו להסתיר את פניהם. זאת, כאשר שעות קודם לכן, נמצאו חפצים באזור שנבדקו על ידי כוחות מז"פ.
בזכות חשדנותו של אזרח
כוחות משטרה שהיו דרוכים וערוכים באזור הגיבו בבהילות ותוך דקות בודדות פגשו באזרח, קיבלו ממנו מידע והחלו בכוחות מתוגברים לסרוק את האזור. נצרת נכנסה למצוד ובתום שעה הצליחו שוטרי היס"מ של המחוז הצפוני ללכוד שניים מהמחבלים, מוחמד עראדה ויעקב קאדרי.
השניים הובלו לחקירה בשב"כ ומאותו רגע המשיכו הצוותים בחיפושים ובסריקות כאשר כל בדל מידע סייע לצוותים להרכיב פאזל שהוביל בסופו של דבר למעצרם של שני האסירים הנוספים, מחמוד עראדה וזכריה זביידי.
שעות לאחר מכן, בסביבות השעה 5:30 לפנות בוקר, בין יום שישי לשבת, נלכדו שניים נוספים מהאסירים, ובהם זכריה זביידי ומוחמד עראדה, בכפר אום אל גאנם, סמוך לכפר שיבלי שבמורדות המזרחיים של הר התבור, לאחר שהסתתרו בחניון משאיות.
השניים נלכדו על ידי לוחמי הימ״מ בעקבות פעילות אינטנסיבית של שוטרי מחוז צפון, לוחמי משמר הגבול, צה״ל יחידות מיוחדות שב״כ ושב״ס, אם כי ללא מידע מוקדם, אלא תוך פעילות יזומה של הכוחות המשולבים, בסיוע רחפנים.
בעוד שלוחמי הימ"מ הודיעו להם על מעצרם, זביידי ניסה להתנגד למעצר אולם לא יכל ללוחמי הימ"מ שהכניעו אותו וכבלו אותו באזיקים יחד עם חברו לבריחה, עראדה. השניים נמסרו לכוחות השב"כ והובלו לחקירה.
עתה עסוקים הכוחות בהמשך החיפושים והמרדף אחר שני הנמלטים האחרונים, איהם כמאמג'י בן ה-35 ומנדאל יעקוב אנפיעאת בן ה-26 מיעבד, אם כי לפי הערכת המצב שמובילה את החקירה לא מן הנמנע כי הם התפצלו. מקום הימצאם לא ידוע בשלב הזה ושהותם בשטח ישראל מוטלת בספק.
המחדלים שהועילו לתוכנית הבריחה ולהוצאתה לפועל
הצלחת הוצאת תוכנית הבריחה מן הכלא, נתלתה ככל הנראה גם בסיפור הכיסוי אותו בנה זביידי במשך חודשים: על בסיס חקירת שב"כ, זביידי מסר במשך חודשים מידע מודיעיני מוטעה במכוון. בין היתר, הוא דיווח על כוונת אסירים ביטחוניים לדקור סוהר, מה שהוביל את אנשי שב"ס להיערך בהתאם. קרי, להימנע ממגע ישיר עם האסירים ושמירה על מרחק מהם.
העובדה שבשב"ס שמרו על מרחק מאותם האסירים, היא זו שאפשרה להם ככל הנראה את חופש הפעולה. שכן, ככל הנראה בתקופה זו בוצעה החפירה במנהרה, והאסירים יכולים היו להתנהל כמעט באין מפריע. בנוסף, תוכניות בניית הכלא פורסמו בעבר באתר בית הסוהר, מה שיצר נגישות ומידע חופשי לכל נקודה בכלא.
בין המחדלים הראשונים שעלו במהלך חקירת האירוע, היה כי בשל מצוקה בכוח אדם, התקבלה החלטה בדרג הפיקודי של הכלא שלא לאייש את כל עמדות התצפית שמסביב לחומה של הכלא. במקומות שהוחלט שלא לאייש, הוצבו מערכות טכנולוגיות ומצלמות אבטחה היקפיות שהיו מחוברות אל חדר הבקרה.
באותם החדרים, היו אמורים להימצא מספר סוהרים החולשים על תשעה מסכי פלזמה ענקיים והם אמורים לזהות בזמן אמת כל תנועה חריגה בסביבת חומות הכלא, אך ככל הנראה תשעת הסוהרים לא זיהו את המתרחש בשל חוסר תשומת לב.
בנוסף, הסוהרת שהוצבה במגדל תצפית סמוך הפונה אל הכביש הראשי, היתה אמורה להבחין בתנועה האסירים שרצו לעבר השדות וחצו את הכביש ומיד להתריע על התנועה החשודה אלא שלרוע מזלה היא נרדמה. התחקיר העלה כי מדובר בסוהרת חיילת בשירות סדיר שהיתה זו עבורה המשמרת הראשונה על המגדל וגם זאת אחרי חודש בלבד בכלא גלבוע.
ככל הנראה הסוהרת התעוררה משנתה, שכן היא ניסתה בעדותה לספר כי שמעה רעשים אולם לא הבחינה בתנועה חשודה. אולם, העובדה שלא הבחינה באסירים שחוצים את הכביש, מצביעים על כך שבזמן האמת לא היתה בעירנות מלאה ככל הנראה.
