אזור תעשייה גדול ומתוכנן היטב מהתקופה הביזנטית ובו מפעל מרשים לייצור יין - הגדול ביותר המוכר מאותה תקופה - נחשף ביבנה במהלך חפירות ארכיאולוגיות שהתקיימו בשנתיים האחרונות על ידי רשות העתיקות.

המפעל כולל חמש גיתות יין מרהיבות, מחסנים ליישון היין ולשיווקו, כבשנים לצריפת קנקני החרס שבהם אוחסנו הנוזלים, עשרות אלפי שברי קנקני חרס וקנקנים שנמצאו בשלמותם ודרכי גישה בין המתקנים. שתיית יין הייתה מקובלת מאוד בעת העתיקה, לילדים ולמבוגרים כאחד. מאחר שהמים לא היו תמיד סטריליים וטעימים, נהגו גם להשתמש ביין כ"תרכיז" לשיפור הטעם, או כתחליף למי שתייה.

"חישוב משוער של יכולת הייצור של הגיתות מראה שמכאן שווקו כ־2־3 מיליון בקבוקים מדי שנה. זו כמות עצומה גם ביחס לימינו, וצריך לזכור שכל התהליך אז נעשה באופן ידני", ציינו מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות - ד"ר אלי הדד, ליאת נדב־זיו וד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן.

לדברי הארכיאולוגים, "'יין עזה ואשקלון' נחשב למותג היין האיכותי של העולם העתיק ושמו יצא למרחוק. הכלים והיין שיוצרו ביבנה זכו לתהילה בינלאומית והגיעו לאירופה ולאפריקה. כולם ידעו שמדובר במוצר ארץ־ישראלי, וכולם רצו עוד ועוד מהטוב הזה. היין, שהיה ברובו יין לבן, קיבל את שמו מכיוון ששווק דרך נמלי עזה ואשקלון".

לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "חפירת יבנה היא מגה־חפירה המשתרעת על גבי עשרות דונמים, בהשתתפות מאות פועלים ועשרות אנשי צוות ומומחים קבועים. כגוף שמבקש לחבר את הציבור למורשת הארץ אנו משלבים בחפירה מאות בני נוער, תלמידי מכינות ואת תושבי יבנה. אני מברך על שיתוף הפעולה עם רשות מקרקעי ישראל ועיריית יבנה, שיאפשר הצגת חלק מהממצאים המרשימים".