דוח חמור שהוגש לנשיא ממליץ על הקמת רשות להגנה על ילדים שנפגעו מינית

דו"ח הוועדה הציבורית לשינוי מדיניות ביחס לפגיעה מינית בתקופת הילדות, שנערך בשיתוף פעולה של אוניברסיטת תל אביב ומכון חרוב, הוגש הערב (שני) לנשיא המדינה, יצחק הרצוג וחשף שורת ליקויים חמורים במענה שמעניקה המדינה לילדים שנפגעו מינית בישראל, והמליצה להקים רשות להגנה על ילדים במדינת ישראל על מנת למנוע את המשך הפגיעה באותם ילדים מצד המדינה. 

הוועדה הוקמה במטרה לפעול למען יצירת שינוי במדיניות ובשירותים המיועדים לילדים אשר נפגעו פגיעה מינית בישראל, ולבוגרות ולבוגרים שעברו פגיעה בילדותם. במסגרת עבודתה אספה עדויות של מאות בגירות ובגירים שנפגעו מינית בתקופת הילדות ובמשך שנה, ספטמבר 2020- ספטמבר 2021, נאספו 505 עדויות שנמסרו בכתב ובעל פה מנפגעים ונפגעות מעל גיל 18 שעברו פגיעה מינית בילדות.

הדו"ח כולל שורה של ממצאים דרמטיים והמלצות משמעותיות. מניתוח סטטיסטי של העדויות עולה שכ-71.5% מהפגיעות היו בעל אופי מתמשך וכ- 25% היו חד פעמיות. הגיל הממוצע שבו החלה הפגיעה בילדות הנו גיל 8. 25% מהפגיעות החלו כאשר הילד או הילדה הנפגעים היו מתחת לגיל 5.

באשר לזהות הפוגע, כ- 41% מהפגיעות נעשו בידי אדם שהיה מוכר לילד, שלא מהמשפחה, 25% מהפגיעות נעשו בידי אדם או אנשים מהמשפחה הגרעינית ו-כ25% בידי אדם או אנשים מהמשפחה המורחבת.

כרבע (24%) מהפונות והפונים לוועדה התייחסו לקשיים כלכליים בחייהם הבוגרים הנובעים מהפגיעה שעברו. מתוכם: 50% בשל קשיים בתפקוד בעבודה וכ-40% בשל הוצאות כספיות על טיפולים נפשיים. כ11% מהפונים לוועדה מתקיימים מקצבת נכות בלבד.

המערכות לא מתאימות

רק ב-41% מהמקרים שהובאו לפני הוועדה, הפגיעה נחשפה בילדות ורק אחד מכל שני ילדים שחשפו את הפגיעה הופנה לקבלת סיוע מרשויות המדינה. באחוז קטן יחסית (9%) מן העדויות שנמסרו לוועדה תוארה פנייה קונקרטית למערכת לאכיפת החוק, כגון הגשת תלונה במשטרה או חקירה על ידי חוקר ילדים, וברוב במקרים הפגיעה כלל לא דווחה לרשויות החוק או נחקרה על ידן.

בנוסף, מתוך העדויות שהתייחסו להליך משפטי, תיארו נפגעות ונפגעים לעיתים חוויה קשה במפגש עם מערכות החוק והמשפט, ואי שמירה על זכויות המגיעות להם.

סוגיה מהותית שבלטה מתוך העדויות של הנפגעות והנפגעים היא שלא נעשתה כל הנגשה לשירותים שלהן הן זכאיות במערכת הבריאות. הן מתארות הליכים והתערבויות רפואיות שלא פעם נחוות כפולשניות, ומעוררות תחושות קשות שקשורות לפגיעות שעברו והתיוג שלהן כ״חולות פסיכיאטריות״ משקפת את העיוורון של המערכת אל מול הבעיה ממנה הן באמת סובלות.

גם מערכת החינוך מתוארת לעיתים כמי שתגובתה הייתה מכחישה, לא מותאמת ולעיתים מאשימה או פוגענית.

רפורמה מקיפה

הוועדה ממליצה על הקמת רשות להגנה על ילדים במדינת ישראל, אשר תכלול צוות בין משרדי שיפעל כצוות בכיר קבוע לתיאום ולשיפור מתמיד של המדיניות, נהלי עבודה, שיתוף הפעולה והצלבת מידע בין כל המשרדים על מנת למנוע "נפילה בין הכיסאות" ועל מנת להנגיש את ההליכים השונים עבור ילדים נפגעי תקיפה מינית בפריסה ארצית רחבה והכשרה מתאימה.

בכל הנוגע למערכת הבריאות, ממליצה הוועדה על הכשרות חובה לכל אנשי הצוות במערכת הבריאות בנושא של פגיעה מינית בילדות תוך דגש על זיהוי ואיתור ועל קידום רפורמה בשירותי הבריאות למערכת מיודעת טראומה.

במערכת החינוך ממליצה הוועדה על חובת הכשרה בנושא פגיעה מינית בילדים לכלל הצוותים החינוכיים באופן מתמשך, בדגש על מיומנויות של זיהוי ואיתור ילדים נפגעים ובשינוי עמדות של אנשי חינוך כלפי פגיעה מינית בילדות והעמדת מערכים מותאמים אשר יתמקדו במניעה של פגיעה, בשיח על זכויות ילדים ובמתן מידע לילדים על המענים והאנשים שעומדים לרשותם במצבים של פגיעה.

הוועדה ממליצה גם לקדם מערכת רווחה אשר ממוקדת בהגנה על ילדים, כאשר תהליך החקירה הינו רק מרכיב בודד ולא מהות ההליך כולו, וקובעת כי קיים הכרח לייצר רצף מענים מרגע החשיפה לכל אורך ההתערבויות למען הילדים שנפגעו מינית, על מנת למנוע יצירת בורות קשים של חוסר הגנה והחמרה של הטראומות בהן נתון הנפגע.

גם בכל הנוגע להכרה כזכאים להבטחת הכנסה קובעת הוועדה כי על ההליך להיות מונגש, מיודע טראומה ופגיעות מיניות בילדות, משום שהליך ההכרה כפי שהוא היום תואר על ידי הנפגעות והנפגעים כמשפיל ומייצר חוויות של שחזור טראומה.

מנהלת הוועדה, פרופ' כרמית כץ מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, אמרה לנשיא הרצוג: "הוועדה התמקדה בפגיעה מינית בילדים מתוך הבנה כי מדובר בבעיה חברתית חמורה בעלת השלכות קשות ושכיחות גבוהה שאינה זוכה למענה הראוי ברמה החברתית והמדינית. אנו סבורים שיש צורך לגבש בהקדם תכנית אסטרטגית מקיפה על מנת להבטיח כי הילדים שנפגעו יקבלו את המענה המתאים והראוי ביותר תוך מימוש זכותם לחיי ביטחון במדינת ישראל".

נשיא המדינה אמר באירוע: "חשוב שכלל המערכות הממשלתיות המטפלות בילדים נפגעי ונפגעות תקיפה מינית תלמדנה היטב את ממצאי הדוח המקיף והחשוב הזה. יש לעשות הכל על מנת להיות קשובים לצורך להפחית עד כמה שאפשר את הפגיעה המשנית באותם ילדים".