40. אלי גליקמן, מנכ"ל צים
הדוחות האחרונים של צים הצליחו לבלבל גם את מי שאמון על קריאת דוחות כספיים. לא מעט אנליסטים הזימנו משקפיים חדשים, שכן קשה להאמין שהסכומים הללו ואחוזי הגידול ברווח הם אמיתיים. הפליאה מתעצמת כשנזכרים בהיסטוריה של החברה, שאותה רכש בשעתו איש העסקים עידן עופר, בעת שמצבה לא היה מזהיר, בלשון המעטה, לא רבים היו מי שהאמינו אז שביכולתה להמשיך ולהפליג לעבר אופקים חדשים.
מדהים ככל שהדבר יהיה, הרווח של צים בשנת 2019, רגע לפני הקורונה, עמד על 13 מיליון דולר בלבד, מתוך רווח תפעולי של 153 מיליון דולר. למה מדהים? כי רק ברבעון האחרון הידוע, נכון להיום, עמד הרווח של צים על כמעט מיליארד וחצי דולר, ובחישוב שנתי, כ־5 מיליארד דולר. עבור מי שרגילים לראות שינוי בשער המניות באחוזים בודדים - לכל היותר בכמה עשרות, ובמקרים חריגים אולי מאות - אלו מספרים בלתי נתפסים.
אחד מאנשי המפתח שמאחורי המספרים המעולים הוא אלי גליקמן, מנכ"ל החברה. יהיה מי שיאמר שגליקמן סגר מעגל: מי שהיה מפקד שייטת 13 והשתחרר מצה"ל בדרגת אלוף משנה, כנראה אוהב את הגלים. ובכל זאת, הצלחה פנומנלית כזאת היא נדירה גם בעולם העסקים, שכבר ידע לא מעט כוכבים.
לא נתעכב על כל התחנות בביוגרפיה העשירה של גליקמן לאחר שהשתחרר משירות קבע, אבל נציין כי לאחר שהיה דירקטור בבנק עצמאות הוא שימש כסמנכ"ל לקוחות בפרטנר, ומאוחר יותר מונה למשנה למנכ"ל. ב־2011 מונה לתפקיד מנכ"ל חברת החשמל. מלבד לניסיון הניהולי שצבר, גליקמן גם הוכיח שיש לו עמוד שדרה יוצא דופן: ב־2014 הוא הודיע על עזיבת תפקידו הרם, מאחר שלא הצליח לקדם את הרפורמה במשק החשמל.
במחצית 2017 נכנס גליקמן לתפקידו כמנכ"ל צים - והשאר הוא כמעט היסטוריה, אפילו היסטריה. לפני שנמשיך במשט של צים, כדאי לומר מילה טובה גם על הבעלים עידן עופר, שלא זכה למחמאות, בלשון המעטה, מהעיתונות הכלכלית בישראל. עופר השקיע בצים כשבקושי הצליחה לצוף, וספק אם צים הייתה מתפתחת כך לו הייתה בבעלות אחרת.
וחזרה אל גליקמן: הנפקת צים בארה"ב קודמה על גבי שלטים בטיימס סקוור, אבל לפחות במקרה שלה, הייתה הרבה יותר מאשר רק אמת בפרסום: מי שרכש מניות בהנפקה ההיא יכול לברך ולהודות על מזלו הטוב. בתקופת הקורונה הפכה צים לאימפריה ימית. היא לא עצרה לרגע ורכשה אוניות, רבות מהן מוגדרות "ירוקות" וכן קיימה ומקיימת שותפויות טכנולוגיות, במטרה לשכלל את תהליך השינוע ולאפשר מעקב מדויק אחר הסחורות שאותן היא מובילה מקצה עולם ועד קצהו.
לפיכך מי שזוכר את צים בשנותיה הקשות יכול לשפשף את עיניו בתדהמה, לא רק לאור הצלחתה הכבירה, אלא גם בשל העובדה שהיא לא עוצרת לרגע כדי להתענג עליה, ומחפשת את האתגר הבא.
100 המשפיעים של מעריב: 20 המקומות הראשונים | זו האישיות המנצחת
39. גיל שויד וניר צוק, ענקי הסייבר הישראלים
אנשי הייטק נתפסים לא אחת כשקולים, אפילו קרים, ולא כבני אדם עם אגו ויצרים. לפחות במקרה של גיל שויד, המייסד והמנכ"ל של צ'ק פוינט, וניר צוק, שייסד את חברת פאלו אלטו ועומד בראשה, זה ממש לא כך.
אולי מפני שזירת המאבק ביניהם ממוקמת כבר שנים מעבר לים, הפכה התחרות הכי שווה בין שני ישראלים - אם תרצו: רונאלדו ומסי של עולם הסייבר - לרחוקה מהעין הציבורית בארץ. אבל זהו מאבק שיש בו חדשנות, יצרים, ובעיקר - עשרות מיליארדים, בדולרים.
על שויד נדמה שנאמר ונכתב כבר הכל. בעיני רבים הוא חלוץ הגל השני של ההייטק הישראלי, זה שהגיע אחרי דור המייסדים והפך את ישראל לשם דבר בכל הקשור לאבטחת מידע. צוק היה איתו על המייפלאוור ההיא, שלקחה את ההייטק הישראלי אל מעבר לים, אבל מרגע שנפרדו דרכיהם, הוא היה נחוש להוכיח שהוא עולה על השם המוכר ביותר בענף. אומנם זהו קרב ללא קורבנות, אבל עם סכומים אדירים.
צ'ק פוינט שווה קצת יותר מ־15 מיליארד דולר, ופאלו אלטו נאמדת ביותר מ־44 מיליארד דולר. זו כמובן לא תחרות - כל חברה ומאפייניה - אבל עבור השניים, שחלקו פעם קורת גג, ומאז הלכו איש איש לדרכו, יש אלמנט של יריבות אישית. צוק, פעם עובד של צ'ק פוינט, הקים את פאלו אלטו נטוורקס בשנת 2005. החברה הפכה לציבורית בשנת 2012, עקפה בשווייה את צ'ק פוינט, כאמור כור מחצבתו של צוק, ב־2017, ומאז היא אינה עוצרת.
בכל מקרה, לנוכח גל תקיפות הסייבר, שהחריפו מאוד בשנת הקורונה, נראה כי אין מה לדאוג לשווי השוק של שתי החברות. אומנם מומחים לשוק ההון מציינים כי לטווח הארוך לא כל מי שעושה היום חיל בתחום הגנת הסייבר גם ישרוד בשווי השוק הנוכחי שלו, אבל נדמה שלשניים מהשחקנים הוותיקים בתחום אין צורך לדאוג.
ישראלים שרחוקים מזירת הסייבר יכולים להביט עליהם מרחוק, מתוך גאווה לאומית, ולראות בתחרות האישית ביניהם קוריוז בלבד - "קנאת מפתחים", שהרבתה לא רק חוכמה אלא גם ממון אדיר.
המשפיעים של מעריב - מקומות 100 עד 81: הכוכבים בספורט ובבידור
38. אורי לוין, מנכ"ל בנק דיסקונט
לאורי לוין יש לא מעט תארים שהוא יכול לכתוב על כרטיס הביקור שלו, אבל לפני שנידרש לכמה פרקים חשובים בביוגרפיה שלו, נעבור היישר אל השורה התחתונה, לדוח הרבעון השלישי של השנה, שבישר על זינוק של 179% ברווח הנקי של הבנק (בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד) - 722 מיליון שקל, שמשמעותם דיבידנד של 144 מיליון שקל לבעלי המניות.
עבור רבים ממי שמכירים את לוין, זו אינה הפתעה. מסלול חייו המקצועיים רצוף הצלחות ותפקידים שאותם מילא בהצטיינות. הוא היה טייס בחיל האוויר, סיים בהצטיינות את לימודיו לתואר הראשון במדעי המחשב ובהנדסת מחשבים באוניברסיטת תל אביב, והמשיך לתואר שני במינהל עסקים בלונדון. עם סיום לימודיו התקבל לעבודה בחברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי, ושב לישראל לבקשתו של צבי זיו, אז מנכ"ל בנק הפועלים, שהציע לו לשמש כעוזרו האישי.
מאוחר יותר מילא לוין בהצלחה שורה של תפקידי ניהול בבנק, לרבות מנהל האסטרטגיה, השיווק והפיתוח העסקי של הפועלים. מקץ שנתיים הוא עבר לנהל את חברת ISP, שמעניקה שירותים פיננסיים ללקוחות בינלאומיים ממקום מושבה בשווייץ, אך שב ארצה - ואל המערכת הבנקאית - לבקשתה של לילך אשר טופילסקי, אז מנכ"לית דיסקונט, שאותה הכיר מימיו בבנק הפועלים, והיא מינתה אותו לסמנכ"ל בכיר לענייני תכנון אסטרטגיה וכספים בבנק.
התפקיד הועיד לו את גיבוש האסטרטגיה הרב־שנתית של קבוצת דיסקונט (לרבות החברות־הבנות), והצעיד אותו לתחנה הבאה, מנכ"ל דיסקונט בניו יורק, שם הוביל לרווחיות שיא. הצלחתו לא נעלמה גם מעיני המתחרים: בשנת 2019, לאחר שאריק פינטו פרש מתפקידו כמנכ"ל בנק הפועלים, הוצע לו לכהן בתפקיד הרם, אך הוא סירב.
לוין נשאר בדיסקונט, ולאחר פרישתה של אשר טופילסקי, לפני כשנתיים, נכנס לתפקידו כמנכ"ל. בתפקיד זה הצליח להוביל שינוי חשוב ומהותי בבנק, שסבל תכופות מיחסי עבודה עכורים, משיבושים ומעיצומים, והבטיח לו שקט תעסוקתי שאפשר לו להתרכז במה שכבר הגדרנו כשורה התחתונה: מינוף עסקי הבנק והשגת תוצאות מרשימות, כפי שהתבטאו בדוחות הכספיים האחרונים.
המשפיעים של מעריב - מקומות 80 עד 61: אנשי העסקים והמנכ"לים של החברות הגדולות
37. דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים, וחנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי
דב קוטלר, מנכ"ל הבנק הגדול בישראל, התחיל את דרכו בעולם הבנקאות דווקא אצל המתחרים בלאומי. בהמשך שימש כמנכ"ל ויזה כאל, כמנכ"ל בנק איגוד, כמנכ"ל בית ההשקעות פריזמה וכמנכ"ל ישראכרט. לתפקידו הנוכחי התמנה לפני כשנתיים וחצי, כשהחליף בתפקיד את המנכ"ל הקודם אריק פינטו.
קוטלר, בשיתוף יו"ר הבנק ראובן קרופיק, ממשיך ואף מעצים את הפיכתו של בנק הפועלים מגוף שיתרונו מבוסס על הגודל שלו למותג נגיש יותר ומאיר פנים, המעמיד את הלקוח ואת חוויית השירות במרכז, בין היתר באמצעות תוכנית הטבות ללקוחותיו. זאת, הוא עושה בד בבד עם הצלחה ניהולית גדולה שמתבטאת בשורה התחתונה של הדוחות הכספיים: ברבעון השלישי של 2021 הציג הבנק רווח של 1.2 מיליארד שקל, כמעט 50% גידול לעומת הרבעון המקביל בשנת 2020.
בהנהגתו של קוטלר זיהה הבנק את הסכמי אברהם כמנוף לפיתוח עסקי, והוא הקים משלחות עם גופים כמכון היצוא, מרכז פרס לשלום ואחרים לאיחוד האמירויות וליווה אותן, במטרה לבסס את מעמדו של הבנק כגשר למי שחפצים לקדם את הקשרים העסקיים בין המדינות.
בחודש שעבר סימן קוטלר "וי" נוסף, כשמינה את מיכל קיסוס הרצוג, שאך פרשה מניהול הבנק הדיגיטלי "פפר" של המתחרים מלאומי, לתפקיד מנכ"לית "פועלים הייטק". הזירה הדיגיטלית היא המקום שבו ההבדל בין הבנקים הוא הבולט ביותר, ו־bit, אפליקציית התשלומים של הפועלים, מובילה את ענף התשלומים הדיגיטליים בישראל בפער ניכר.
קוטלר אינו נוהג להתראיין, אך בשיחות פרטיות התבטא לא אחת בנושא הבנקאות הפתוחה, והבהיר שהוא לא חושש ממה שעלול להתפרש ככרסום בבלעדיות הבנקים על מתן שירותים פיננסיים מסוימים. הפרשנות שלו מתבססת הן על לימוד הנעשה בתחום במדינות שביזרו את השירותים הפיננסיים שלהן בדומה לאופן שצפוי בישראל, והן על חוסנו של הבנק ועל יכולתו להתמודד עם כל גורם מסחרי שיבקש להתחרות בו.
ניכר כי גם בשנת 2022 ימשיך בנק הפועלים, בניהולו של קוטלר, להיות המוביל במערכת הבנקאות הישראלית - הוא ימשיך להתחרות על ניהול חשבונות הבנק שלנו ועל האשראי הפרטי והמסחרי וימשיך לפתח אופקים חדשים, תוך כדי שמירה על שורת הרווח המצוינת של הבנק ואף הגדלתה.
מסלול חייו של חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי, הוא יוצא דופן מעט משל מנהלי הבנקים האחרים בישראל. הוא גדל והתחנך בבית דתי, שירת בתפקיד מנהלתי בסיירת מטכ"ל, והשתחרר מהשירות בדרגת רב־סרן. לאחר שחרורו משירות קבע למד פרידמן משפטים באוניברסיטת בר־אילן, וסיים את לימודיו בהצטיינות.
בתפקידו הראשון שהשיק לעולם הפיננסים שימש כיועץ משפטי וכמשנה למנכ"ל בקבוצת הביטוח הראל. ב־2014 הצטרף לבנק לאומי, והיה בצוות המו"מ שגיבש את ההסדר שאליו הגיע הבנק עם רשויות המס בארה"ב. מאוחר יותר מונה לראש חטיבת הרגולציה והאסטרטגיה בבנק. בתחומי עיסוקו הנהיג את הפיכת הבנק לכוח מוביל במערכת הפיננסית בישראל. לפני מעט יותר משנתיים החליף בתפקידה את המנכ"לית המיתולוגית רקפת רוסק עמינח, שהיה איש אמונה.
הקדנציה שלו מתאפיינת במה שבעגה הצבאית נקרא "חתירה למגע". הוא לא נרתע משינויים מבניים בבנק, מעימותים חיצוניים (הוא הוביל את הפרישה מאיגוד הבנקים), פנימיים (בעיקר עם ועד העובדים) ואף אישיים כמו עם מיכל קיסוס הרצוג, שפרשה מתפקידה כמנכ"לית "פפר", הבנק הדיגיטלי של לאומי, לאחר שפרידמן תבע ממנה להתחייב לאורך זמן.
נוסף על ההיבט הניהולי, גם במישור העסקי פרידמן עושה חיל: הוא הכפיל ויותר את רווחי הבנק ברבעון השלישי של 2021 - 1.55 מיליארד שקל, לעומת 750 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד - השיג תשואה מצוינת בת 16% על ההון, וחילק, בגין הרווחים הללו, דיבידנד של 1.37 מיליארד שקל לבעלי המניות.
למרות אי אלו חיכוכים, ואף שהתקשורת הכלכלית לא הבינה תמיד את מהלכיו של פרידמן, וקל וחומר לא פרגנה להם, נדמה שבעלי המניות מאושרים מעשייתו. האתגר שלו ב־2022 יהיה בזירה הדיגיטלית, ובעיקר ביכולתו של הבנק השני בגודלו בישראל להתחרות באפליקציית התשלומים bit של בנק הפועלים, המובילה כיום את שוק התשלומים המקוונים בישראל.
המשפיעים של מעריב - מקומות 41-60: החזקים בפוליטיקה ובעסקים
36. יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק ויוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים
עם פרוץ מגיפת הקורונה היה נדמה שמשק האנרגיה, שבו תלה המשק הישראלי תקוות רבות כל כך, נמצא בשעתו הקשה. יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק, תר אחר משקיעים שירכשו חלק מאחזקותיו, והעתיד נראה קודר.
כמה גורמים בתקשורת, שסימנו את תשובה כטייקון, כבר החלו לדרוש מינוי של כונס נכסים, מחשש שהחברה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה. אולם בזכות ניהול נבון, בד בבד עם עליית הביקוש לאנרגיה ועם חלוף ההלם הגלובלי מהקורונה, הצליחה דלק לעלות על מסלול התאוששות שהוביל לשיפור דירוג האשראי של הקבוצה, הוכחה נוספת לכך שלפעמים לא כדאי להיתפס להיסטריה: לא כל משבר בשוק הוא סוף העולם.
תשובה, שהחל את דרכו כקבלן בנייה, נהפך עם השנים ליזם מוביל בתחומי האנרגיה והנדל"ן, עם רכישת דלק בשנת 1998. מאז היה לאחד מאנשי העסקים המשפיעים ביותר בישראל.
יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים, מסמל את ההתייחסות השפויה למשק האנרגיה: מצד אחד, הוא מבין שהעולם - ובכלל זה ישראל - צועד לכיוון של שימוש באנרגיה חדשה ומתחדשת. מצד אחר הוא מבין שהסוד להצלחה אינו טמון בדבקות במסלול אחד בלבד, בבחינת "או־או", אלא דווקא בשילוב: גמילה הדרגתית מדלקים פוסיליים, כאשר הגז הטבעי הוא החוליה המקשרת בין מקורות האנרגיה שהכרנו בעבר לבין מקורות אנרגיה עתידיים. כבר היום הצליח הגז הטבעי להפחית את הפליטה המזהמת בתחנות הכוח ב־40%, לאחר שהחליף את הפחם כחומר הגלם לייצור.
ומי שמפקפק בנחיצותו, מוזמן להפנות מבט אל החלק המערבי באירופה, החלוצה העולמית בכל הקשור לאנרגיה לא מזהמת, שמצאה עצמה על ברכיה, מתחננת לגז הטבעי של רוסיה עם בוא החורף הנוכחי. במילים אחרות, החזון שאותו מוביל אבו הוא ביטחון אנרגטי בשילוב אנרגיה מתחדשת. החזון הזה, כך מתברר, אינו יפה רק כאידיאולוגיה, אלא מתורגם לחזון עסקי מצליח: ברבעון האחרון הציגה החברה זינוק של 143% בהכנסות ועלייה דרמטית של 70% ברווח הנקי.
אבו הוא משפטן בהשכלתו ועורך דין בהכשרתו, ששימש כיועץ לשר האוצר רוני בר־און. לאחר מכן שימש בתפקיד מנהל סחר ורגולציה בדלק אנרגיה ומילא תפקידים בכירים בשוק האנרגיה. בשנת 2011 מונה לתפקיד מנכ"ל דלק קידוחים, שבו הוא מחזיק עד היום.
100 המשפיעים של מעריב: 20 המקומות הראשונים | זו האישיות המנצחת
35. דניאל ומיכאל זלקינד, בעלי השליטה בחברת אלקו החזקות
חילופי דורות בעסקים משפחתיים עלולים להיות בעייתיים, אבל במקרה של אלקו ומשפחת זלקינד, נדמה שדור ההמשך לא הסתפק רק בהשתלבות בחברה, אלא אף תרם לפיתוחה ולשגשוגה. כיום אמונים על ניהול החברה בני הדור השלישי - האחים דניאל ומיכאל זלקינד. אלקו הוקמה בידי סבם אלכסנדר זלקינד בשנת 1949. בשנת 1955 נקלט בחברה אביהם גרשון זלקינד, שהוסיף לפתח את עסקיה, ועם פטירתו בשנת 2017 עברה השליטה באלקו לבניו דניאל ומיכאל.
מאז קשה מעט לעקוב אחר קצב הצמיחה המסחרר שמציגה החברה. היא חולשת על קבוצת אלקטרה, שבאמצעותה נכנסה לענפים רבים - נדל"ן, מוצרי צריכה, קמעונאות ותחבורה ציבורית - על חברת סופרגז ועל הוט סינמה (גלובוס מקס).
השנתיים האחרונות התאפיינו בגל של רכישות, כמו שרק קבוצה המחזיקה בקופת מזומנים מרשימה יכולה לעשות. נדמה היה שאין תחום שלא מעניין את האחים זלקינד, שמנסים להרחיב ולגוון את עסקי הקבוצה. למרות זאת, מדי פעם הם הוכיחו שהם גם יודעים לממש ולגזור קופון נאה: את גולן טלקום הם מכרו ברווח גדול ואת סופרגז הנפיקו בבורסה, וכך הכניסו לחברה ממון רב שמאפשר את המשך פיתוחם של עסקי הקבוצה.
הדוחות האחרונים של החברות הפועלות תחת מטריית אלקו החזקות היו מצוינים, ושיקפו את הפריחה בכלכלה הישראלית - אבל לא פחות מכך גם את היכולת של הבעלים לזהות עסקאות טובות ולרכוש חברות שאפשר לפתח ולנהל בהצלחה.
34. אייל מליס, מנכ"ל תנובה
מנכ"ל תנובה אייל מליס חרת על דגלו את חזון החדשנות והטכנולוגיה, שבא לידי ביטוי בפעולותיה של החברה בשנים האחרונות. רק לאחרונה התבשרנו על השקתו של אתר מכירות מקוון "תנובה מרקט", המחבר בין חקלאים לצרכני הקצה.
עם זאת, האתגר העיקרי הניצב בפני מליס הוא ההנפקה הצפויה בשבועות הקרובים: תנובה, בשליטת ברייטפוד הסינית וארגוני הקניות של הקיבוצים, עומדת בפני הנפקה לפי שווי של 10 מיליארד שקל (מיליארד וחצי יותר ממה ששילמו תמורתה הסינים בשעתו), ערך אדיר לאחת החברות הוותיקות והידועות במשק הישראלי, שתציין השנה 96 שנים להיווסדה. להערכת שווי זאת, כך נדמה, יש על מה להסתמך: בשנת 2021 רשמה ענקית המזון רווחים גדולים.
לפני כחודשיים דווח כי תנובה חתמה עם קמעונאית המזון השוויצרית מיגרוס עסקה למכירת הידע על יצירת תחליפי חלב המבוססים על סויה. ואך בימים האחרונים פורסם כי תנובה יוצאת לפרויקט ERP של סאפ, הכולל החלפה ואיחוד מערכות ב־23 אתרי החברה, כולל הייצור. עלות הפרויקט היא 140 מיליון שקלים, וזהו מהלך שהוא חלק מהטרנספורמציה הדיגיטלית שהחברה עוברת בימים אלה, שהיקף המימון שלה עומד על 350 מיליון שקלים. הן כבר כתבנו: חדשנות והטמעת שינויים טכנולוגיים הם חלק בלתי נפרד מחזונו של המנכ"ל מליס.
לפני מינויו הרשמי למנכ"ל החברה, שימש מליס כמשנה למנכ"ל תנובה וכמנכ"ל תשלובת החלב. בין תפקידיו הקודמים הוא שימש כסמנכ"ל חוגלה קימברלי ומילא תפקידים בכירים בניהול המכירות, השיווק וניהול חטיבת הנייר והמוצרים לבית בחברה. למליס תואר תואר ראשון במדעי החברה. את התואר השני, במינהל עסקים, עשה בבר־אילן.
כאמור, ההנפקה הצפויה של תנובה היא הראשונה במשימותיו לעת הקרובה. המשימה השנייה היא המשך הפיתוח העסקי, ואולי אף יציאה מתחומי המזון הקלאסי לעבר הפוד־טק, תעשייה שבחלקה מייצרת תחליפים למוצרים של תנובה, בעיקר תחליפים למזונות מהחי.
33. יצחק אברהן, מנכ"ל שופרסל
יצחק (איציק) אברכהן, מנכ"ל קבוצת שופרסל, הרחיב בשנים האחרונות את המותג המזוהה כל כך עם תחום המזון גם לתחומי הפארם עם רשת Be־פארם. כן הוא ניהל בהצלחה את המענה לדרישת הציבור להזמנות מקוונות, שהיו נדבך חשוב בפעילות גם קודם לכן, אבל זינקו דרמטית בעת סגרי הקורונה. הוא גם ניהל את הקמת מערך המכירה האפקטיבי לחנויות מכולת והפך את שופרסל לרשת הקמעונאית הגדולה בישראל.
צריך לציין כי אברכהן עשה זאת תוך שמירה על מדיניות מחירים הוגנת ושפויה. הוא לא מיהר להעלות מחירים כמו חלק ממתחריו, ולמרות זאת, מצא את עצמו נחקר בידי רשות התחרות, במה שנראה בדיעבד יותר כאקט יחצני מאשר חקירה בעלת משמעות. עם זאת, הוא גם לא ניסה לייפות את המציאות, והסביר בכמה ראיונות לתקשורת כיצד עשויים שורה של שינויים - עלויות השינוע, עליית מחירי חומרי הגלם והעלאת שכר המינימום - להשפיע על יוקר המחיה.
רשת שופרסל פרוסה על פני 302 סניפים ברחבי הארץ. ברבעון האחרון של שנת 2021 היא לא פתחה סניף חדש, אך התחדשה בחמישה סניפים של רשת הפארם Be, רשת הבת של החברה. נוסף לכך, מועדון הלקוחות של שופרסל, שלאחרונה עבר מיתוג מחדש, הצליח להגדיל את מספר חבריו ליותר מ־2 מיליון.
את הביטוי הטוב ביותר להצלחתו הפנומנלית של אברכהן אפשר למצוא בדוחות האחרונים הידועים של החברה, שהציגו רווחים מצוינים, ולא רק בסכומים, שהם כשלעצמם חסרי תקדים. מה שמדהים לא פחות הוא אחוז הרווח מהמחזור, שצמח למספרים שכמעט אינם מוכרים מתוך מחזור של רשת קמעונאית, דבר המעיד על חוסנה של רשת המזון הגדולה בישראל תחת הנהגתו של אברכהן.
32. טל גרנות-גולדשטיין, מנכ"לית הוט
טל גרנות־גולדשטיין הייתה אחת המנכ"ליות הצעירות במשק כשמונתה לתפקיד מנכ"לית הוט בגיל 38 בלבד. מאז זרמו מים רבים בנהר, ותכנים רבים זרמו בכבלים. גרנות־גולדשטיין מצאה את עצמה מתמודדת בתחילת הדרך עם הצורך להשיב את אמון הציבור לחברה, שעמדה אז בקשיים, והצליחה לעשות את הבלתי אפשרי כמעט.
היא הובילה הסכם מוצלח במיוחד עם רשת HBO, השקיעה בתכנים ישראליים והפכה את החברה לבית של יצירה ישראלית מקורית - ולא רק כסלוגן. בעשור האחרון השקיעה הוט בתכנים מקוריים יותר מ־2 מיליארד שקל, בלי לפגוע בתקציב הרכש של סדרות מובילות בחו"ל.
השנה החולפת עמדה בסימן ניסיון נוסף של גרנות־גולדשטיין ליצור מהלך עסקי שיוביל לרווחים גדולים במסגרת עסקת איחוד עם חברת פרטנר. המהלך לא צלח - ולא בגללה - אבל באפיק אחר דווקא נרשמה הצלחה גדולה, בדמות כניסתה של הוט כשותפה בחברת הסיבים האופטיים IBC. זהו מהלך אסטרטגי חשוב לטובת החברה, מאחר ששוק התוכן עובר שינויים דרמטיים עם כניסתן של פלטפורמות מקוונות נוספות, התחרות בו גדולה והרווחים נשחקים.
לעומת זאת, שילוב בין גוף תוכן לחברת תקשורת שאמונה גם על תשתיות הוא כבר משחק אחר לגמרי. גרנות־גולדשטיין, שיודעת זאת היטב, מנווטת את החברה, שפעם הייתה "רק" חברת כבלים, בדיוק אל המקום הזה - ועושה רושם שהיא תמשיך לעשות זאת בהצלחה גם במהלך 2022.
31. שוקי שמר, רוני גמזו ויצחק קרייס ראשי בתי החולים אסותא, איכילוב ותל השומר
השנתיים האחרונות העמידו את מערכת הבריאות במרכז. המלחמה בקורונה העמיסה מאוד על בתי החולים, אבל גם העניקה למערכת הרפואה החולה את תשומת הלב הציבורית שהייתה צריכה להינתן לה מזמן: התקציבים גדלו, נמצא מתווה שאמור לפתור את בעיית המתמחים ועוד. מובן שהבעיות עדיין גדולות ומורכבות, אבל למרבה המזל, יש לא מעט אנשי בריאות מובילים בחזית הניהול של בתי החולים.
פרופ' שוקי שמר, יו"ר מועצת המנהלים של חברת אסותא, הוא נציג הרפואה הפרטית בין השלושה, אף שמאחוריו רזומה מרשים של תפקידים ציבוריים: בעבר שימש, בין היתר, כקצין רפואה ראשי של צה"ל בדרגת תת־אלוף, כמנכ"ל מכבי שירותי בריאות וכמנכ"ל משרד הבריאות. בתחילת 2021, נבחר פרופ' שמר לתפקיד יו"ר ועדת סל התרופות. בסיום הדיונים, הגישה ועדת הסל בראשותו לשר הבריאות דאז יולי אדלשטיין את הדוח המסכם על סך של 550 מיליון שקלים ל־117 טיפולים שונים.
לאחרונה, לפי החלטתם של שר הבריאות ניצן הורוביץ ומנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש, מונה שמר לכהן כיו"ר הוועדה לבחינת המשמעויות של החרגת חומרים או מוצרים המכילים CBD מפקודת הסמים המסוכנים. למעשה, זהו צעד נוסף בדרך ללגלזיציה.
פרופ' רוני גמזו, מנהל בית החולים איכילוב, כיהן בעבר כמנכ"ל משרד הבריאות במשך ארבע שנים. הוא פרץ לתודעה הציבורית כאשר מונה לפני כשנה וחצי לשמש כפרויקטור הקורונה. בתפקיד זה הוביל קו שלפיו יש להימנע ככל האפשר מהטלת הגבלות על הציבור, אך נדמה שהותש כהוגן מהפער בין מה שגרס שצריך להיעשות לבין המחנאות שמכתיבה את החלטות הדרג המדיני.
לפני שבועות ספורים פרסם דוח מיוחד שעליו עמל עם ועדת מומחים מטעם משרד הבריאות. בין היתר המליצה הוועדה לבטל לחלוטין את שנת הסטאז'. עוד המליצה הוועדה להכשיר רופאים נוספים מהמגזר החרדי ולצמצם את תוכניות הלימוד לסטודנטים זרים באוניברסיטאות בישראל ולהחליפם בסטודנטים ישראלים.
פרופ' יצחק קרייס, מנהל המרכז הרפואי שיבא תל השומר. בעברו שימש כקצין הרפואה הראשי בצה"ל. בחודש יולי האחרון הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת רייכמן, כהוקרה על שירותו המסור למדינת ישראל ועל תרומתו הגדולה לקידום מערכת הבריאות הציבורית בישראל.
רופאים בבית החולים מעידים כי הוא נחשב לאדם שפועל בעיקר מאחורי הקלעים. הוא מעדיף להתראיין פחות ולשים את שאר הרופאים בחזית. בשנה האחרונה הנהיג רפורמות חשובות בבית החולים, בעיקר בתחומי חוויית המטופל והמטפל, מחקרים רפואיים ופריצות דרך עולמיות.
30. אלכס קושניר, יו"ר ועדת הכספים
ח"כ אלכס קושניר עלה לישראל כנער, ומעיד על עצמו שהתקשה להשתלב ולהתגבר על קשיי השפה ושהיה תלמיד גרוע. עם שחרורו מצה"ל התגייס לשירות הביטחון הכללי, ובמשך תשע שנים מילא בו מגוון תפקידי שטח. אחרי 12 שנה במערכת הביטחון ובארגון הג'וינט, החליט להיכנס לפוליטיקה.
ההתחלה לא הייתה קלה, עת נבחר למקום ה־17 ברשימת ישראל ביתנו לכנסת ה־20 ונותר בחוץ. כשהמפלגה חזרה לקואליציה, קיבל את תפקיד מנכ"ל משרד הקליטה תחת סופה לנדבר, ובד בבד עמד בראש ארגון נתיב, שפועל בקרב יהודי מדינות ברה"מ לשעבר. הוא נשאר בתפקידיו אלה גם לאחר שיו"ר מפלגתו אביגדור ליברמן התפטר ממשרד הביטחון ונותר "מנכ"ל ללא שר".
בפברואר 2019, לקראת הבחירות לכנסת ה־21, הוצב במקום השביעי ברשימת ישראל ביתנו. גם לקראת הבחירות לכנסת ה־22 הוצב במקום זה, ולאחר שהמפלגה זכתה בשמונה מושבים החל לכהן כחבר כנסת.
קושניר נולד באוקראינה בשנת 1978. את יהדותו גילה בגיל מאוחר, ורק לאחר שספג קללות אנטישמיות. הוא בעל תואר ראשון בכלכלה מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במינהל עסקים עם התמחות במימון מהקריה האקדמית אונו. במישור העסקי מילא קושניר תפקידי ניהול בסקטורים מגוונים כגון אנרגיה, קמעונאות ומימון, וכן כיהן כנציג ארגון JDC בבלארוס.
כיו"ר ועדת הכספים של הכנסת, קושניר הוא אחת הדמויות הדומיננטיות במערכת הפוליטית. לא בכדי מינה אותו יו"ר מפלגתו ושר האוצר ליברמן לעמוד בראש אחת הוועדות החשובות בכנסת. לפחות בינתיים נדמה שקושניר מצליח לנווט את הוועדה ביד בטוחה, ולראיה, הדרך שבה התגבר על אלפי הסתייגויות שהגישו סיעות האופוזיציה לתקציב המדינה.
29. תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה וקארין אלהרר, שרת האנרגיה ושרה למשאבי המים
שתיהן פוליטיקאיות דעתניות שעומדות על שלהן, שתיהן פעלו מתוך הכנסת להקים את הממשלה החדשה ושתיהן כבר חצי שנה מכהנות כשרות בממשלה לראשונה בחייהן.
תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה, וקארין אלהרר, שרת האנרגיה ושרה למשאבי המים, מקדמות את תחום האנרגיה והאקלים, שנהפך לאחרונה לסוגיה בוערת ומקבל מקום מרכזי בשיח בתקשורת. השתיים נחשבות גם כמי שמייצגות במעשיהן ובקולן את הפמיניזם הפוליטי בכנסת.
זנדברג דרשה את תפקיד השרה לאיכות הסביבה, ומאז היא נלחמת על חוקי האקלים מתוך גישה של דחיפות. לתפיסתה, הפוליטיקה המקומית מתגמדת לעומת משבר האקלים הצפוי, והיא מתכננת קפיצת מדרגה רבת־משמעות בתחום בקדנציה שלה, כדי להתאים את ההיערכות של ישראל לזו של מדינות המערב.
ברוח זו הציגה זנדברג תוכנית יישום לאומית להתמודדות עם שינויי האקלים (תוכנית 100 הצעדים), בתקצוב של כ־15.5 מיליארד שקל, שכוללת היערכות מקיפה לאסונות אקלים, מעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות ובתחבורה נקייה, חינוך ועידוד חדשנות אקלימית בישראל. היא פעלה לעצירת ההסכם להגדלת שינוע הנפט של חברת קצא"א באמצעות ההכרזה על מדיניות תוספת אפס סיכון למפרץ אילת, קידמה החלטת ממשלה משותפת למעבר לכלכלה דלת פחמן וגיבשה תוכנית אקלים סביבתי לחברה הערבית בהיקף של 550 מיליון שקל, שמדגישה את הטיפול בבעיית הפסולת ובחינוך סביבתי.
גם השרה אלהרר פועלת לקדם את המעבר לאנרגיות מתחדשות. בזמן הקצר שחלף מאז כניסתה לתפקיד, היא מנסה לאמץ אג'נדה ירוקה במשרד האנרגיה. אלהרר הביאה לאישור הממשלה שורת החלטות, במטרה להוריד חסמים העומדים בפני יזמים בתחום האנרגיה הירוקה. היא נאבקה על הגדלת התמיכה בחברות הזנק בתחום וקידמה חתימה על אמנות בינלאומיות לפרידה מפחם ויצירת משק אנרגיה דל פחמן. המעבר למשק דל פליטות עלול להביא לעול כלכלי ולפגיעה בשכבות החלשות, ועל כן אלהרר התעקשה שכל עלייה במחיר החשמל במסגרת מס הפחמן תלווה בהשקעה של 200 מיליון שקל בשנה לסיוע לחלשים כחלק מקרן ייעודית.
במחצית השנה מאז נכנסה לתפקידה היא חתמה על הסכמים בינלאומיים חשובים בתחום האנרגיה, בהם הסכם מכירת המים לירדן, שבמסגרתו הכפילה ישראל את כמות המים שהיא מוכרת לממלכה השכנה. אלהרר כשלה בניסיון למנות את אמי פלמור לתפקיד יו"ר חברת החשמל, מאחר שזו לא משתייכת לנבחרת הדירקטורים. כן היא עוררה תגובות נזעמות כאשר הכריזה על הפסקת החיפושים אחר מאגרי גז חדשים, בעיקר מפני שהיא עצמה הגדירה את הגז הטבעי כאנרגיית מעבר (בין דלקים מזהמים לאנרגיה ירוקה) ומשום כך לא ברור מה הטעם להשהות את ניצולו המהיר.
28. שרון אלרעי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור
ד"ר שרון אלרעי־פרייס - רופאה מומחית ברפואה פנימית, במחלות זיהומיות ובבריאות הציבור - משמשת כראש שירותי בריאות הציבור. אלרעי־פרייס היא בוגרת בית הספר הריאלי העברי בחיפה, ואת שירותה בצה"ל עשתה בחיל הרפואה.
לאחר סיום שירותה הצבאי, היא חלה לימודי רפואה בפקולטה לרפואה הטכניון וסיימה אותם בהצטיינות. את ההתמחות שלה עשתה במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה וגם אותה עברה בהצטיינות. את ההתמחות ברפואה פנימית עשתה במרכז הרפואי כרמל, שם שימשה כרופאה מומחית במחלקה הפנימית. מאוחר יותר כיהנה בתפקידי ניהול בכירים במוסדות רפואיים בארה"ב.
היא פרצה לתודעת הקהל בישראל לפני כשנה וחצי, לאחר ששר הבריאות הקודם יולי אדלשטיין החליט למנות אותה לתפקיד הבכיר במאבק בקורונה. מאז נבחרה ד"ר אלרעי־פרייס לתפקיד, היא עוררה לא פעם סערות בתקשורת ונתפסה כאוחזת בקו זהיר ומעודדת הטלת מגבלות.
אחד מרגעי השפל של התוקפנות כלפי ד"ר אלרעי־פרייס אירע בדיון בוועדת הקורונה בכנסת, אז כינה אותה אחד המשתתפים בשמות גנאי בנוכחות כולם. בתגובה למקרה, כתב בן זוגה ד"ר מאיר פרייס בטוויטר: "אפס פחדן קילל את אשתי ואת חמותי המנוחה. אותו אפס, מקווה מאוד שמשטרת ישראל תשים את ידה עליו בהקדם. אני רוצה להתייחס לראש הוועדה, שלא מצא לנכון להפסיק את הדיון, למצוא את הדובר, לסלק אותו מהדיון ולהגן על עובד ציבור. תעודת עניות ובושה לכנסת, לוועדת החוקה ולמפלגת העבודה".
מאז הפך ד"ר פרייס, בעל כורחו, למוקד עניין מרכזי ברשתות החברתיות, ובהזדמנויות שונות אמר דברים שלה לא התאפשר להגיד. כך, למשל, כתב לא מזמן: "משטרת ישראל, כבוד השר. פונה אליכם ישירות. יש איומים קונקרטיים על חיי אשתי. אתם יודעים את זה, יש הודעות ברשתות, יש מספרי טלפון, יש שיחות איום מפורשות. החומר אצלכם. זה הזמן לפעול, עכשיו. לפני שיהיה מאוחר מדי".
אך לצד המתקפות החריפות, ד"ר אלרעי־פרייס גם זכתה לתומכים רבים, ובשיא הסערה היא קיבלה מהם רוח גבית. בין היתר, מחברי תנועת דרור ישראל וחניכי תנועת הנוער העובד, שאף קיימו משמרת מחאה נגד המסיתים נגדה מחוץ לביתה. נוסף על כך, ההסתדרות הרפואית בישראל מימנה קמפיין של שלטי חוצות ענקיים בכל רחבי הארץ שעליהם התנוססו תמונתה והכיתוב "את לא לבד".
בסופו של דבר החליט מפכ"ל המשטרה להצמיד לד"ר אלרעי־פרייס אבטחה, ובשלב מסוים הוגדרה רמת האיום שהייתה נתונה לו כ"גבוהה ביותר".
27. בני ביטון, ראש עיריית דימונה, יו"ר הרשות לפיתוח הנגב
בנגב ניהלו השנה לא מעט מאבקים שקצרו הצלחות: מעבר חילות המודיעין ויחידת הטכנולוגיה 8200 לצומת ליקית, הקמת בית חולים שני בנגב, תביעה להחזרת המשילות שנשחקה וחיזוק הכוח המשטרתי. מי שעמד בחזית המאבקים והוביל לתוצאות שישנו את פני הנגב בעשור הקרוב הוא ראש עיריית דימונה בני ביטון.
ביטון מחזיק בכמה תפקידי מפתח, ובעזרתם הוא מצליח לקדם את האינטרסים של הנגב ואת פיתוחה של העיר דימונה. הוא מכהן כיו"ר הרשות לפיתוח הנגב, כיו"ר אשכול נגב מזרחי, כיו"ר פורום ערי הפיתוח בישראל, ונוסף לכך הוא גם סגן יו"ר השלטון המקומי.
מי שחשב שכוחו של ביטון ייחלש עם החלפתו של בנימין נתניהו בתפקיד ראש הממשלה, הופתע לגלות את שיירת רכבי השרד הממשלתיים שעושה דרכה מדי שבוע לעיר דימונה כדי לפגוש את ביטון. רק לאחרונה הגיע שר הביטחון בני גנץ להתרשם מקרוב משכונת "מעלה שחק", הקרויה על שמו של אמנון ליפקין שחק ז"ל, שרושמת שיאים שיווקיים חדשים ומתברכת במשפחות צעירות חדשות שכבר עברו להתגורר בה.
גם בתחום הנדל"ן העיר דימונה מובילה את טבלת השיווקים בנגב, עם 3,000 יחידות דיור חדשות שנת 2023.
בתחום החינוך העיר דימונה שברה שיא והפכה ליחידה בישראל שקיבלה בפעם השלישית את פרס החינוך הארצי, מאחר שלביטון ברור כי כדי למשוך משפחות חזקות לעיר, הוא חייב להמשיך להשקיע משאבים בתחום החינוך - וההישגים לא מאחרים להגיע. אבל עם כל הכבוד לדיור ולחינוך, אין ספק שאחד ההישגים החשובים של ביטון השנה היה ההסכם ההיסטורי שחתם לטובת העיר עם מועצה אזורית תמר. לפי ההסכם, כמחצית מהכנסות הארנונה של מפעלי ים המלח יועברו לדימונה, לערד, לירוחם וליישובי הסביבה - וזה רק השלב הראשון בתיקון העוול ההיסטורי ובהכרה במעמדם של דימונה ושל יישובים נוספים בסביבתה.
גם באוניברסיטת בן־גוריון לא נשארו אדישים לעובדה שביטון הוא הרוח החיה מאחורי חזונו של דוד בן־גוריון, שעל שמו נקרא המוסד האקדמי הבכיר בדרום. בזכות הישגיו הרבים למען העיר דימונה ותושבי הנגב כולו, בחרו להעניק לו את אות בן־גוריון היוקרתי.
גם בפתחה של שנה אזרחית חדשה אין ספק שבנגב ובדימונה יכולים להיות רגועים כאשר ביטון נמצא בחזית המאבק למען תושבי עירו - ולמען כלל תושבי הדרום.
26. אמיר ירון, נגיד בנק ישראל
זה שלוש שנים שפרופ' אמיר ירון, פרופסור לבנקאות ומימון, מכהן כנגיד בנק ישראל. ירון מונה בידי ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ושר האוצר דאז משה כחלון לאחר שהנגידה הקודמת פרופ' קרנית פלוג עזבה את התפקיד. הוא מומחה בתחום המימון, ונחשב לאיש מקצוע מוערך בעולם האקדמי.
ירון נולד בישראל וגדל ברמת השרון וברמת גן. הוא שירת כקצין ביחידת היועץ הכספי לרמטכ"ל, וסיים תואר ראשון ושני בכלכלה באוניברסיטת תל אביב. את הדוקטורט שלו הוא עשה באוניברסיטת שיקגו, ובהמשך התמנה לחבר בסגל האקדמי של בית הספר וורטון למינהל עסקים באוניברסיטת פנסילבניה, שם שימש כפרופסור מן המניין. הוא נודע במחקריו השונים, הסוקרים תמחור נכסים והשקעות.
עם זאת, מינויו לא התנהל על מי מנוחות. היו מי שחשבו שיש טעם לפגם בכך שאדם שלא התגורר בישראל כבר שני עשורים ימונה לתפקיד ממלכתי כה רם.
הוא ירש משק פורח, עם כמה כשלים מובנים שאיתם הוא מתמודד עד היום כמו ספסור בקרקעות מדינה בידי הממשלה עצמה, מה שמוביל לטירוף מחירי הנדל"ן, או איגודים מקצועיים חזקים מדי שגורמים במישרין לפריון עבודה נמוך.
אולם כל הסוגיות הכלכליות "הרגילות" נעלמו באחת מסדר היום כשפרצה מגיפת הקורונה. בעיצומו של המשבר היה ירון מעורב בגיבוש תוכנית הסיוע למשק, והיה חלק דומיננטי בדיונים שנערכו בשיתוף בנק ישראל.
בתפקידו כנגיד הצליח ירון להוביל, בין היתר, תוכנית לשינויים ברגולציה של הבנקים - שאפשרו להגדיל אשראי ללקוחות ותוכנית לרכישת אג"ח ממשלתיות ב־85 מיליארד שקל. בשנה החולפת הציג הבנק תוכנית מיוחדת שמטרתה לסייע למשק לצמוח לאחר משבר הקורונה.
האתגרים שמצפים לירון בשנה הנוכחית הם רבים, וזוהי רק רשימה חלקית: מעורבות בסיוע לתעשיינים לנוכח השקל החזק, חלוקה מיטבית של ההון המוזרם לקופת המדינה כל עוד נמשכת הפריחה בהייטק, סיוע לממשלה בתוכניתה לבלום את הסחרור בשוק הנדל"ן ושכלול המערכת הפיננסית כדי שיהיה מקום גם לשחקנים שאינם מגיעים מתוך המערכת הבנקאית.
25. זאב אלקין, שר הבינוי והשיכון
בסוף השנה הקודמת הודיע זאב אלקין, מי שהיה השר להשכלה גבוהה ומשאבי המים מטעם סיעת הליכוד, על התפטרותו מהממשלה ועל הצטרפותו למפלגת תקווה חדשה בראשות גדעון סער.
ההודעה נפלה כרעם ביום בהיר לא רק על הציבור ועל הכנסת, אלא בעיקר על ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, שנתן בו אמון מופלג. רבים ראו בחציית הקוים הזו של אלקין את אחת הסיבות לנסיקתה של מפלגת תקווה חדשה בסקרים ולאחר מכן לנפילתה, וכן לפאניקה שאחזה בראשי הליכוד לקראת הבחירות. אלקין פירט את הסיבות למעבר, ובראשן האכזבה שחש, לדבריו, מנתניהו. במכתב ההתפטרות מתח אלקין ביקורת נוקבת על ראש הממשלה לשעבר והמשיך לתת לה ביטוי נרחב בראיונות שקיים.
עם כינונה של הממשלה החדשה מונה אלקין לשר הבינוי והשיכון, שר ירושלים ומורשת והשר המקשר בין הממשלה לכנסת. חבריו לשעבר מהליכוד לא נתנו לו סיכוי, וראו בממשלת בנט־לפיד קוריוז שיתפרק עם הוויכוח הראשון במליאה. אבל אלקין בא כדי להישאר, ובמשברים בין הקואליציה לאופוזיציה משך בחוטים וחיבר את הקצוות. לצד ראש מפלגתו, סייע לבנט וללפיד לשרוד מחודש לחודש.
כשר הבינוי והשיכון, נדמה כי אלקין נמצא במקום שבו קשה מאוד להצליח. הוא אומנם יזם תוכנית לדיור בר־השגה ואף נראה כי הפיק לקחים מניסיון העבר ופעל להסרת חסמים רגולטוריים בשיווק הקרקעות, אבל קשה לראות כיצד צעדים אלה, אפילו אם ינחלו הצלחה מסוימת, יהיו פתרון לשוק הנדל"ן הלוהט. התוכנית החדשה שלו מיקדה משאבים באוכלוסיות שלהן ההטבות יהיו בעלות משמעות מהותית בהגעה לדירה ראשונה, עם הרחבה של זכאויות עבור הנכים ומתן הטבות מפליגות לבני המקום. הבשורה הגדולה של התוכנית שלו היא התנאי שהקרקע לדיור במחיר מופחת תשווק רק למטרות בנייה רוויה בערים שבהן החתך הסוציו־אקונומי נמוך.
במסגרת התוכנית קידם אלקין סעיף שמאפשר התמודדות במכרזי התוכנית ללא מחיר מינימום, במטרה לאזן את מחירי הדיור, גם במחיר צמצום הכנסת המדינה מהקרקעות. על הנייר זה נראה נהדר, אבל בעיית הנדל"ן היא כלל־עולמית, ובישראל היא מתודלקת בידי עשרות אלפי מתעשרים חדשים מענף ההייטק, ששום מס רכישה לא ירחיק אותם מלרכוש גם דירות להשקעה. אפילו חסמים מקומיים כמו רמ"י כבר למדו ששרי שיכון באים והולכים, והקרקע שבידי המדינה לעולם נשארת.
אלקין מקיים קשר שוטף עם חברי הכנסת והממשלה מכל הזרמים והמגזרים. כך למשל יזם, עם השר לשיתוף פעולה אזורי עיסוואי פריג', תוכנית להוספת כ־15 אלף היתרי עבודה לפלסטינים בישראל. עם זאת, גם החליט לאשר בנייתן של 1,300 יחידות דיור ביהודה ושומרון. אף שבמשא ומתן להקמת הממשלה לא עלתה הדרישה להקפאת הבנייה בהתנחלויות, ההחלטה עוררה מבוכה בקואליציה וזעם בקרב מצביעי המרכז־שמאל, אפילו שהייתה זו החלטה של מועצת התכנון העליונה, והיו מעורבים בה גורמים נוספים כמו שר הביטחון.
אלקין הוא שותף מלא בניהול קואליציה צרה, ובינתיים עושה זאת בהצלחה. בסיועו העבירה הממשלה את התקציב, לאחר הקפאה בת שלוש שנים, וקידמה את חוק ההסדרים עם רפורמות כלכליות וחברתיות.
24. עמר בר-לב, השר לביטחון פנים
בדצמבר 2018 הגיע עמר בר־לב למקום הראשון מבין כל חברי הכנסת במחקר של האוניברסיטה הפתוחה שדירג את נציגי הציבור לפי תרומתם לשיח ערכי ודמוקרטי ברשת. שנתיים לאחר מכן נכנס למשרד לביטחון הפנים עם ההילה הערכית והציפייה שיטפל ביד קשה בבעיות האלימות הקשות, בעיקר בחברה הערבית. בר־לב עוד לא הספיק להתמקם ולהבין מי נגד מי בסוגיה הבוערת, וכבר קיבל כמנחת קבלת פנים את בריחת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע - אחת המבוכות הגדולות ביותר לשב"ס ולמשרד שבראשו הוא עומד.
בר־לב ניהל את המשבר בתקיפות, אך בשקט, ופעל במהירות וביעילות לתפיסת המחבלים. הוא מנהל את המשרד המורכב ביותר בעת הזאת, שבה האלימות גואה והמשילות בדרום הידרדרה עד כדי כך שהתנהל קרב בפתחו של בית חולים סורוקה.
בר־לב ניחן באיפוק, והוא מנהל קשרי ידידות עם רוב חברי המליאה. בדרך זו הוא משיג תקציבים ותמיכה במטרותיו. כלומר, בדרך כלל, מפני שכאשר התבטא נגד אלימות מתנחלים - ועוד לאוזניים זרות - הוא ספג ביקורות נוקבות, ולא רק מכיוונם של ספסלי הימין הקיצוני.
השבוע חשף בציוץ בטוויטר כי הוצמדה לו אבטחה בשל איומים שקיבל, לדבריו, מצד יהודים ישראלים.
בר־לב נכנס לכנסת לאחר שזכה במקום הראשון בפריימריז והוצב במקום השני ברשימת מפלגת העבודה אחרי היו"ר מרב מיכאלי. כשהתמנה לשר לביטחון הפנים בממשלת ישראל, שלושה עשורים לאחר שאביו מילא את אותו התפקיד בדיוק, קיבל משרד פצוע ומצולק, רחובות מדממים ומשטרה עם דימוי ציבורי שנמצא בשפל המדרגה. כבר מיומו הראשון בתפקיד הגדיר את המלחמה באלימות כמשימה העיקרית של הרשות המבצעת. אבל גם דרש שהפתרונות יכללו משרדים נוספים כמו חינוך, רווחה ותעסוקה.
בתוך זמן קצר הצליח בר־לב להציג הישגים. בזכות סוכן משטרתי סמוי שפעל במגזר הערבי, הופללו 78 סוחרי נשק בלתי חוקי ונתפסו אמצעי לחימה רבים. מיד לאחר מכן הכריז השר על תוכנית חירום ממשלתית למיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. במסגרת התוכנית, שנקראת "מסלול בטוח", הופעלו שלושה צוותים שעסקו בזליגת כספים לארגוני פשע, בשוק השחור ובבעיות המס במגזר, והביאו בתוך שבוע לתפיסת 30 כלי נשק ולמעצרם של עשרות גנבי רכב.
זו היתה יריית פתיחה לתוכנית רב־שנתית לטיפול בפשיעה הערבית - ומיותר לציין כי למרות מה שנראה כפתיחה מוצלחת, אין היא בינתיים אלא טיפה בים. תוכניתו של בר־לב כוללת את פירוקם של ארגוני הפשיעה ואת דילול האמצעים הכלכליים העומדים לרשותם וכן את הפחתת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. התוכנית גובשה במשרד לביטחון הפנים לנוכח מספר קורבנות האלימות בחברה הערבית מתחילת השנה, שעומד על 122 (נכון לרגע הכתיבה), והממשלה אישרה לה תקציב בהיקף של 2.4 מיליארד שקלים.
בר־לב צירף 100 לוחמי מג"ב לפעילות באזור הדרום ומספר דומה של לוחמים לפעילות בצפון, והבטיח לרתום את רוב משרדי הממשלה להצלחת תוכניתו.
האם יצליח? תלוי כמה זמן יעמוד לרשותו, שכן הזנחה של שנים ואדישות הרשויות בעבר ידרשו טיפול עומק, וייקח עוד זמן רב עד שיהיה אפשר לראות תוצאות בשטח.
23. רונלד לאודר, איש עסקים ופילנתרופ
רונלד (רון) לאודר מכהן כנשיא הקונגרס היהודי העולמי ב־13 השנים האחרונות. בה בעת הוא גם איש עסקים, פילנתרופ, ולפי דירוגים שונים, אחד מעשירי העולם. הונו מתקרב, לפי הערכת המגזין "פורבס", ל־6 מיליארד דולר.
לאודר הוא בנה של אסתי לאודר, שהקימה את מותג הקוסמטיקה הענקי הנושא את שמה. בעבר היה לאודר ידידו הטוב של בנימין נתניהו, ואף נחשב לשליחו האישי. הוא תיווך בינו לבין מנהיגים במזרח התיכון, אך בשנים האחרונות הצטננו מאוד היחסים בין השניים.
אחד הדברים החשובים שעמדו מאז ומתמיד לנגד עיניו של לאודר הוא שימור המסורת היהודית בקרב בני הדור השני של יהודי התפוצות והפחתת אחוזי ההתבוללות. בשנה האחרונה הפך הנושא למאתגר, בעיקר בקרב יהדות צפון־אמריקה. תופעת הניכור לזהות היהודית בקרב בני הדור הצעיר של יהודי ארה"ב נגרמת, לטענת לאודר, בשל המונופול הדתי בישראל.
לשיטתו זוהי בעיה שלא מקדישים מספיק משאבים כדי לפתור, ולטענתו, חיזוק הקהילה היהודית בגולה הוא צורך הכרחי של מדינת ישראל וגם מה שיעניק לה גב חזק, אם תזדקק לו בשעת צרה. לפיכך יש לטפח את דור העתיד הצעיר של היהדות העולמית.
בשנה האחרונה מלאו שש שנים להקמתו של מרכז התעסוקה של לאודר בנגב, שהוקם בשיתוף אוניברסיטת בן־גוריון וארגון JNF ארה"ב. המרכז משמש בשנים האחרונות כמגדלור של תקווה והזדמנויות לסטודנטים מאוניברסיטת בן־גוריון ומבאר שבע והאזור למציאת תעסוקה באזור מגוריהם.
פתיחת המרכז היא אבן דרך חשובה בפיתוח הנגב, ותפקידו להעניק הכוונה מקצועית, פתרונות תעסוקה ויצירת מקומות עבודה כדי להשאיר בנגב את הצעירים שמחפשים משרות מאתגרות ואפשרויות קידום, ולהביא לכך שיבנו שם את עתידם. בשנה האחרונה נפתח מרכז תעסוקה דומה גם בעכו בגליל, והשנה לאודר מתכנן לפתוח שני מרכזי תעסוקה נוספים בירושלים - האחד לאוכלוסייה החרדית, והשני במזרח ירושלים.
בראיון שנערך איתו בשנה שעברה ב"מעריב" אמר: "כולי תקווה שהנגב יהפוך למרכז עבור צעירים שיבואו להתגורר שם. שאיפתי היא שמשפחות וצעירים שאינם יכולים להרשות לעצמם לגור בירושלים או בתל אביב, יבינו שבאר שבע היא אלטרנטיבה נהדרת עבורם. אני מביט על הנגב כעל מקום אפשרי לקידום הטכנולוגיה והעסקים, ובחזוני אני בהחלט יכול לראות את האזור מתפתח בדיוק כשם שקרה באריזונה, שבה ביקרתי לפני זמן מה, ונדהמתי מכמות התעשייה, העבודה והצמיחה המתרחשת שם".
לפני יותר מ־30 שנה הקים לאודר במזרח אירופה את קרן לאודר לפיתוח קהילות יהודיות, המפעילה יותר מ־60 תוכניות למען הקהילה היהודית באירופה ו־30 בתי ספר במזרח אירופה. להשקפתו, חינוך יהודי מגיל צעיר מונע התבוללות מאוחרת, והוא רואה בכך צורך קריטי, בעיקר בתקופה שבה גלי אנטישמיות מתעוררים מחדש ברחבי העולם.
לאודר הוא אחד האנשים המשפיעים ביותר בישראל בתחומי העסקים, החברה והמדינה, ונחשב למקורבם של כל ראשי הממשלה בדור האחרון. הוא פועל כאן כבר יותר מ־30 שנה, בייחוד בתחום התקשורת. בעבר החזיק במניות ערוץ 10, ואף שספג הפסדים כבדים, הוא ראה בהם תרומה למדינת ישראל וניסיון לשמור על מקום התעסוקה של עובדיו.
בשדה הפילנתרופיה לאודר פעיל כבר עשרות שנים. מרב מאמציו מוקדשים ליישובי הנגב והגליל, בהיבטים של השכלה גבוהה, חינוך ותעסוקה. באזורים אלו הוא רואה את הגשמת חזונו האישי ואת מפעל חייו בישראל.
22. אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון
השופטת אסתר חיות, האישה העומדת בראש הרשות השופטת בישראל, היא נשיאת בית המשפט העליון.
חיות נולדה ב־1953 במעברת שביב, כיום שכונת יד התשעה בהרצליה, ליהודה ויהודית, ניצולי שואה. בצה"ל שירתה בלהקת פיקוד המרכז, ואהבתה לשירה עברית ניכרת עד היום, כשהיא משלבת קטעים ממנה בפסקי דינה מדי פעם. היא נשואה לעו"ד דוד חיות, ולהם שני בנים.
חיות עסקה 12 שנים בעריכת דין, וב־1990 מונתה לכהן כשופטת בבית משפט השלום. היא התפתחה בהדרגה בתוך המערכת עד למינויה ב־2003 לבית המשפט העליון, וב־2017 מונתה לנשיאת העליון, לפי שיטת הסיניוריטי הנהוגה.
חיות ידועה בגישה אקטיביסטית בכל הקשור להתערבות בית המשפט בהחלטות הכנסת והממשלה, ולא פעם הדבר הביא להתנגשויות בין הרשויות. אחד השיאים היה כשיו"ר הכנסת דאז יולי אדלשטיין לא קיים פסק דין של בג"ץ כשעיכב את בחירת יו"ר הכנסת הבא במרץ 2020. "צו מצפוני לא מאפשר לי לקיים את פסק דינם" אמר, והתפטר מתפקידו.
חיות הייתה שותפה לפסילת חוקים או סעיפים, אך מעולם לא החליטה בדעת מיעוט נגד ביטול חוק. עם המקרים הידועים נמנים חוק המסתננים - שנפסל כמה פעמים - והחוק להסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון. חיות הגבילה פעמים רבות הריסת בתים של מחבלים, וכתבה בהתייחס לכך כי "שימוש באמצעי חמור זה של הריסת בתים, הפוגע לעתים גם בבני משפחה לא מעורבים, צריך שייעשה במשורה, בהקפדה יתרה ובאופן מידתי".
חיות מגיעה מתחום המשפט האזרחי, והיא חתומה על שורה של פסקי דין חשובים, בהם פסק דין הקובע כי על הבנקים חלה אחריות מוגברת כלפי לקוחותיהם משום מעמדם ה"מעין ציבורי" או פסק דין להכרה בעסקת מקרקעין שלא נעשתה בכתב, שם כתבה: "עמידה דווקנית על דרישת הכתב עלולה לעורר קשיים לא מבוטלים במקרים מיוחדים ויוצאי דופן". בחודש מרץ 2021 בלמה את השימוש באיכוני השב"כ למעקב אחר חולי קורונה. זמן קצר לאחר מכן פסקה כי נתניהו מחויב להימנע מכל עיסוק במערכת המשפט משום כתב האישום המנוהל נגדו.
היא הובילה את ההרכב המורחב שביטל את פסק דין "הבוגדת", וקבעה כי גרושה זכאית למחצית הזכויות בדירה המשותפת לזוג, גם אם בגדה בבעלה. הרכב בראשותה קבע ביולי האחרון כי יש לאפשר פונדקאות בישראל לזוגות בני אותו מין, ובהובלתה הכיר בג"ץ בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים.
21. אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה
המשפט הראשון על היועמ"ש הוא החשוב ביותר להבנת השפעתו על חיינו בשנה הקרובה: אביחי מנדלבליט צפוי לפרוש מתפקידו בחודש פברואר הקרוב, לאחר קדנציה סוערת, שתיזכר בעיקר בשל החלטתו להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים.
מנדלבליט נולד ב־1963 בתל אביב. אביו היה מפקד באצ"ל ופעיל בתנועת החרות והליכוד. בגיל 26 חזר בתשובה, והיה תלמידו של האדמו"ר ברוך שלום הלוי אשלג. מנדלבליט למד משפטים במסגרת עתודה אקדמית, ומילא שורה של תפקידים בפרקליטות הצבאית עד למינויו לפרקליט הצבאי הראשי.
מנדלבליט היה חלק מפרשת הרפז, ואף נחקר במסגרתה באזהרה ביוני 2014. הוא נחשד בעבירות מרמה והפרת אמונים מאחר שבהיותו פרקליט צבאי ראשי, ידע שמסמך הרפז נמצא בידי הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי, אך בחר לעדכן את הרשויות רק יממה לאחר מכן. כן הוא נחשד בהעברת מידע מישיבות שהתקיימו בלשכת היועץ המשפטי לממשלה. בסופו של דבר היועץ המשפטי לממשלה דאז יהודה וינשטיין החליט לסגור את התיק בעניינו, אך מתח ביקורת על המישור האתי והנורמטיבי של התנהלותו בפרשה.
מנדלבליט נוקט גישה שלפיה על היועץ המשפטי לממשלה לעשות ככל האפשר כדי לקיים את מדיניות הממשלה, אך כשזו נוגדת את החוק או את הערכים הדמוקרטיים, הוא מתנגד לה. עם זאת, הוא נוהג לנסות למצוא חלופות חוקיות שיאפשרו את המדיניות הזו. דוגמה לכך היא דעתו כי חוק ההסדרה אינו חוקתי, אך ניתן ליישום בדרך אחרת דרך תקנת השוק.
בעת החלטתו לחקור, ולבסוף גם להגיש כתב אישום בתיקי ראש הממשלה נתניהו, קבע נגד מרבית הצמרת המשפטית בפרקליטות כי אישום בשוחד יוגש רק בתיק 4000 בעוד בתיק 1000 ו־2000 יוגשו אישומים של מרמה והפרת אמונים.
מנדלבליט גם החליט לקבל את המלצת המשטרה והפרקליטות לסגור את התיקים בפרשת ביביטורס, וקבע כי לא חלה חובה על נתניהו להתפטר מתפקידו בשל ניהול משפטו.
סוגיית היחסים המורכבים עם נתניהו היא כנראה סימן ההיכר הבולט ביותר של תקופת מנדלבליט. גם מי שטוען כי היועמ"ש פועל אך ורק מתוך הגנה על שלטון החוק, חש לא בנוח עם חשיפת ההקלטות שבהן נשמע מנדלבליט אומר: "נתניהו סיכן את הדמוקרטיה, חסדי שמיים הצילו אותנו". אמירה טעונה כאשר היא באה מפיו של יועץ משפטי ולא של פוליטיקאי או איש רוח.
קרב איתנים ניצת בינו לבין שר המשפטים דאז אמיר אוחנה, בנוגע למינוי פרקליט המדינה. מנדלבליט רצה למנות את מקורבו שלמה למברגר, ולמרות זאת, הודיע השר אוחנה על מינויה של אורלי בן ארי גינזברג לממלאת מקום פרקליט המדינה. מנדלבליט קבע שקיימת מניעה משפטית למינוי, ובג"ץ הקפיאו. בן ארי הודיעה כי היא חוזרת בה מהסכמתה למינוי. זמן קצר לאחר מכן מונה לתפקיד דן אלדד, שוב בניגוד לדעתו של מנדלבליט. לאחר שלושה חודשים קבע מנדלבליט כי הוא ימלא את תפקיד פרקליט המדינה, וכך היה למשך שמונה חודשים, עד למינויו של עמית איסמן לפרקליט מדינה קבוע.
לאחרונה נדמה כי מנדלבליט הצליח להכעיס גם חלק מתומכיו, כשאישר לממשלה למנות את השר בדימוס עמיר פרץ ליו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית, אף שמועמדותו נפסלה בוועדה שדנה בנושא.
כן ספג מנדלבליט ביקורת רבה על מה שנראה כנכונותו לאפשר ולאשר עסקת טיעון עם ח"כ אריה דרעי, שבמסגרתה יודה דרעי בעבירות מס ויתפטר מחברותו בכנסת, אך לא יישא קלון - מה שיאפשר לו לשוב ולכהן כח"כ ושר בעתיד.
מנדלבליט הצהיר כי הוא מתנגד לפיצול סמכויות תפקיד היועמ"ש, סוגיה שעמה יצטרך להתמודד גם מי שיכהן במקומו. לפיכך השורה התחתונה היא שעיקר השפעתו של מנדלבליט על חיי הישראלים תהיה בסימון מחליפו.
