מחקר חדש של אוניברסיטת חיפה והאוניברסיטה העברית בקרב תושבי שמונה הערים הגדולות בישראל בדק את מידת שביעות הרצון של התושבים מתפקודן של הממשלות והרשויות המקומיות בתקופת מגיפת הקורונה, תוך השוואה בין שלושת הגלים הראשונים לגל הרביעי.
מתוצאות המחקר, שמתפרסם לראשונה, עולה כי רוב הנשאלים (61%) נתנו הערכה חיובית לתפקוד ממשלות נתניהו בתקופת שלושת הגלים הראשונים של מגיפת הקורונה (ממשלת המעבר בגל הראשון וממשלת נתניהו־גנץ בגלים השני והשלישי).
לעומת זאת, כשליש מהנשאלים (35%) נתנו הערכה חיובית לתפקוד ממשלת בנט־לפיד בתקופת הגל הרביעי (תפקוד בגל החמישי לא נבדק במחקר). "אומנם לא מדובר במדגם מייצג של כלל האוכלוסייה, אולם בכל זאת נמצא באופן מפתיע שהנתון הזה חוזר על עצמו ברוב הערים שנדגמו, גם בערים עם תפיסות פוליטיות שונות", אמר פרופ' איתי בארי מבית הספר למדעי המדינה, חבר בצוות המחקר.
במחקר, שנערך במסגרת מרכז הידע והמחקר הלאומי בתחום ההיערכות למצבי חירום על ידי פרופ' בארי וד"ר דניאל זייצ'יק מאוניברסיטת חיפה, ד"ר נופר אבני והדוקטורנטית יונת ריין־ספיר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, השתתפו 3,345 תושבים ממדגמים מייצגים של הערים חיפה, ירושלים, תל אביב־יפו, ראשון לציון, פתח תקווה, אשדוד, בני ברק ובאר שבע.
ההערכות הגבוהות ביותר ניתנו לממשלת נתניהו־גנץ בנושא קידום החיסונים ובהסברה. ההערכה הנמוכה ביותר ניתנה לממשלת בנט־לפיד בתחום הסיוע למבוטלים ועסקים שנפגעו בקורונה, מניעת התקהלויות ואכיפת הנחיות. "ייתכן שריבוי המשברים והגלים ומרחק הזמן מקהים את הביקורתיות כלפי תפקוד גורמי הממשל ומביאים למעין 'שכחה' ו'סלחנות' לאורך זמן", אומרים החוקרים.
בבני ברק, 80% נתנו הערכה חיובית לתפקוד ממשלות נתניהו בגלים 1־3 ו־14% בלבד לתפקוד ממשלת בנט־לפיד במהלך הגל הרביעי. לעומת זאת, בתל אביב נתנו 43% הערכה חיובית לממשלות נתניהו בגלים הראשונים, לעומת 51% לתפקוד ממשלת בנט־לפיד בגל הרביעי. בחיפה תפקוד ממשלות נתניהו מקבל ציון חיובי בקרב 53% לעומת 44% לממשלת בנט־לפיד, בראשל"צ 49% לנתניהו־גנץ ו־44% לבנט־לפיד, בבאר שבע 61% לנתניהו־גנץ ו־32% לבנט־לפיד, בירושלים 70% לנתניהו־גנץ ו־22% בלבד לבנט־לפיד, בפתח תקווה 60% לנתניהו־גנץ ו־38% לבנט־לפיד ובאשדוד 69% לנתניהו־גנץ ו־33% לבנט־לפיד.
"בכל אחת מן הערים, ככל שהתושב ימני יותר מבחינת תפיסה פוליטית וככל שהוא דתי יותר, כך הוא נוטה להעריך את ביצועי ממשלות נתניהו־גנץ ותמונת ראי נוצרת ככל שהתושב שמאלי יותר מבחינת עמדה פוליטית, חילוני יותר ונותן אמון רב יותר בראש הממשלה בנט וממשלתו", אמר פרופ' בארי.
גם בציוני תפקוד העיריות, כמעט בכל הערים התושבים מדרגים את ביצועי העירייה בגל הרביעי כנמוכים יותר לעומת הגלים הראשונים, למעט בתל אביב. "נסיגה זו מעידה על חולשת השלטון המקומי בהתמודדות עם משברים ארוכים ומרובים", אמרה ד"ר אבני. עיריית פתח תקווה זכתה להערכה הגבוהה ביותר בגלים 1־3 ובגל הרביעי, 76% ו־71% בהתאמה. תושבי חיפה נתנו את ההערכה הנמוכה ביותר לתפקוד העירייה שלהם: 41־37%. תל אביב מקבלת אחוזי הערכה חיוביים מ־%53־55% מתושביה, ראשל"צ 62%־68%, באר שבע 58%־62%, ירושלים 51%־60%, אשדוד 52%־60% ובני ברק 65%־73%.
