"המטרה של הרעיון שהעליתי היא ליצור כיפת ברזל נוספת לעם היהודי". כך אומר ל"מעריב" עו"ד אברי שטינר, חבר דירקטוריון בהימנותא, חברת בת של קק"ל העוסקת ברכש קרקעות, שהציע בישיבת הדירקטוריון לדון ברעיון של רכישה אפשרית של איים ביוון. זאת, לדבריו, לצורך יצירת אופציה לפינוי אזרחים ישראלים ולהצלתם במצבי אסון או מלחמה.
ההצעה, שנדחתה ברוב קולות על ידי הדירקטוריון בשל היעדר סמכות ומאחר שזו לא מטרת קק"ל, נחשפה אתמול לראשונה על ידי בן כספית באתר מעריב אונליין.שטינר, נציג כחול לבן בדירקטוריון, גם מכהן כציר בקונגרס היהודי העולמי ופעיל כיזם חברתי. בשיחה עם "מעריב" הוא הסביר את המניעים מאחורי הרעיון שהעלה.
"מדובר ברעיון למיזם שהתהווה בעקבות פרסומים זרים על כך שטילים עלולים לפגוע בשטחה של ישראל. במלחמת לבנון השנייה ראינו שטילים הגיעו עד נתניה, וכיום הם עלולים להגיע דרומה יותר", אמר. "הרעיון שהעליתי התחשב בשאלה: מה יכול לתת לנו מענה? מה עושים בתרחיש אפשרי של איום על אוכלוסייה נרחבת?".
לדבריו, ישראל היא מעצמה אזורית עם יכולות לדאוג לאזרחיה. "עוד לפני ישיבת הדירקטוריון העליתי את הרעיון, שהמדינה או גוף ציוני אחר יחפשו שטחים שאין בהם אוכלוסייה אחרת, כדי שניתן יהיה לרכוש אותם, להקים בהם תשתית לעת צרה, ואף להעביר אליהם את האזרחים", הוסיף. "העליתי את האפשרות לדון ברעיון של רכש איים ביוון כי הם קרובים לישראל". לטענתו, ביוון קיימים כ־40 איים ריקים מאדם ולא מן הנמנע שניתן יהיה לבצע את הרכש. "הרעיון שלי היה שלישראל יהיה קניין או חכירה על שטחים גדולים כדי שניתן יהיה לפנות לשם אוכלוסייה.
"ישראל תרכוש את האיים, שהם שטחים לא מיושבים, תהיה לה חזקה על הקרקע והיא תיצור תשתית. זאת כדי שבעת צרה ניתן יהיה להשתמש בה ולהציל אנשים. מדובר ברכש למטרה הומניטרית". עוד אמר שטינר כי ניתן יהיה לבדוק אפשרות במסגרת המיזם מול ממשלת יוון אודות העברת ריבונות. "הכל חייב להיעשות באופן חוקי על פי קריטריונים ובהסכמה מלאה, כשהיעד הוא ליצור תשתית לקליטה של תושבי מדינת ישראל בעת הצורך".
להערכתו, בסדר גודל של מדינה, המחירים של איים לא מיושבים אינם גבוהים. "זה לא חייב להיות רק איים, מבחינתי הרעיון הוא לרכוש אדמה פנויה ליצירת כיפת ברזל נוספת", ציין.
שטינר סיפר שלפני שהעלה את הרעיון בישיבת הדירקטוריון, הוא דיבר על כך עם גורמים נוספים. "הובהר על ידי היועצים המשפטיים שיש סוגיות שיש לברר, כמו סוגיית הסמכות, אם הרעיון עומד בקריטריונים של מטרות קק"ל וכן אם יש צורך בחקיקה ראשית בכנסת. יש צורך לבדוק את זה משפטית. הרעיון שהעליתי הוא לטובת החברה בישראל".