כמדי שנה מתקיימים ביום הזיכרון לשואה ולגבורה אירועי "זיכרון בסלון", שבהם שורדי שואה מספרים את סיפורם. הערב דליה גביש תהיה אחת מהם.

היא אומנם נולדה בחיפה ב־1937 להורים שעלו לפני קום המדינה, אולם כשהייתה רק בת שנתיים סבלה אמה מבעיה רפואית שאילצה אותה לחזור לפולין לקבל טיפול רפואי. ביום פרוץ המלחמה, בעוד אמה רחל מתאוששת בבית החולים, ברח כל הצוות - והשתיים פילסו את דרכן ברגל לבית המשפחה.

"לא הייתה לנו אפשרות לחזור וכשפולין נכבשה איבדנו קשר עם אבא בחיפה", מספרת גביש. המשפחה הועברה לגטו טרנוב וגביש חוותה את הגירוש מהבית ואת ההלם מהדם שניגר מראשו של סבה, לאחר שגרמני הכה אותו. הן חיו בגטו כשלוש שנים. לפני ששולחו למחנות ההשמדה הצליחה אמה של דליה לברוח איתה ולהסתתר עד 1943, אז נודע להן שמי שמחזיק בדרכון בריטי, כמו גביש, יכול להגיע לחיפה. בקרקוב הן נעצרו ונשלחו לברגן־בלזן ושרדו עד סוף המלחמה.

בספטמבר 1945 הגיעו גביש ואמה לנמל חיפה והתאחדו עם אביה. "אני שמחה שיש לי את האפשרות להיות חלק מ'זיכרון בסלון'", אומרת גביש, "הניצחון שלי הוא שהצלחתי להקים משפחה"