הקואליציה הפסידה הערב (שני) בהצבעה על הארכת תוקפן של תקנות לשעת חירום - יהודה ושומרון, שתוקנו לראשונה ב־1967 לאחר מלחמת ששת הימים ומוארכות מאז בכל פעם לתקופה של חמש שנים.
לתוצאה יש השלכות דרמטיות, בעיקר על מעמדם של אזרחים ישראלים תושבי יהודה ושומרון, קרי ציבור המתנחלים, כלפי החוק הישראלי, שכן החוקים היחידים שיוחלו עליהם יהיו חוקי ממלכת ירדן וחוקי המשטר הצבאי. כך למשל ישראלים שיבצעו עבירות פליליות ביו"ש לא יוכלו להישפט על פי חוקי המדינה בבתי משפט בישראל, אלא רק ביו"ש ועל פי החוק הצבאי הפועל בשטח. כמו כן, עבריין ישראלי שיברח ליו"ש אחרי ביצוע פשע בארץ יהיה לכאורה מוגן מחקירת המשטרה, כיוון שהאזור אינו מוגדר חוקית כחלק ממדינת ישראל.
החשש הוא ששטחי יו"ש יהפכו למעין "עיר מקלט" לעבריינים הנמלטים מאימת הדין. גם ישראלים שיבצעו עבירות בשטחי יהודה ושומרון יוכלו למצוא מקלט בתחומי הקו הירוק, דבר שיקשה על גורמי האכיפה למצות איתם את הדין. אם התקנות לא יוארכו, ישראלים שנפגעו בתאונות דרכים על ידי פלסטינים לא יוכלו לתבוע נזיקין ולא ניתן יהיה לאכוף חוזים מסחריים במסגרת עסקים של ישראלים עם תושבי הרשות הפלסטינית.
עוד תיפגע הזכות של ישראלים תושבי יו"ש לאמץ, מכוח חוק אימוץ ילדים, או להיות הורים במסגרת הסכם פונדקאות. פקיעת התקנות תשלול לכאורה מישראלים תושבי יו"ש גם את האפשרות לקבל רישיון פסיכולוג או עורך דין, שכן חוקים אלה מותנים גם הם בתושבות בישראל. בנוסף, יהיה קושי להכיר בתושבי יו"ש הישראלים כתושבי ישראל לעניין חוק הירושה.
יתרה מכך, לפקיעת התקנות תהיה משמעות ביטחונית חמורה, שכן לא ניתן יהיה להחזיק עוד בבתי כלא בישראל 3,500 אסירים ביטחוניים תושבי השטחים. כמו כן, אם תוקף התקנות יפקע עלולה להישלל מישראלים תושבי השטחים גם זכות ההצבעה לכנסת.