העיתונאי דוד ורטהיים (עורך 'וואלה' ברנז'ה), מתווך הנדל"ן נורי יוסף (זכיין 'אנגלוסכסון' בהרצליה) ומיטל להבי (חברת מועצת העיר תל אביב) התארחו היום (שני) בתכניתה של ענת דוידוב ב-103FM וניסו להתמודד עם שאלת הדיור בתל אביב, כאשר זו ידועה במחירי שכירות יקרים במיוחד. השיחה נערכה על רקע תכנית הדיור החדשה שהציג היום ראש העיר חולדאי.
העיתונאי דוד ורטהיים אמר כי הוא התגורר בתל אביב עד לפני עשרה ימים: "תפסתם אותי טרי טרי. זזתי בהתחלה ממרכז תל אביב לצפון הישן ועכשיו עברתי לרמת השרון".
לשאלה האם גם אם ירדו המחירים לא יחזור לעיר ענה בשלילה: "אני מזהה הרבה אנשים שמכונים צעירים, סביב גילאי ה-40, אנשים שעד לפני כמה שנים היו יכולים להרשות לעצמם אם כי גם אז זה היה ביוקר. ההייטקיסטים הם הקש ששבר, ההייטקיסטים נכנסו לדינמיקה קיימת של היעדר רגולציה, שוק פרוץ לחלוטין של מחירים חזיריים של בעלי דירות שלא תואם אפילו את הערים העשירות ביותר בעולם. במנהטן פה מטר היום יותר זול להשכיר דירה".
עוד הוסיף כי "כל חלופה לדירת שלושה ארבעה חדרים בתל אביב גזרה אוטומטית גזר דין של עשרת אלפים ש"ח לחודש עוד לפני שדיברתי על תוספות. מי יכול להרשות לעצמו 10 אלף ש"ח רק על שכר דירה? אנשים עמידים מאוד או שמרוויחים משכורות גבוהות. מי כמונו בתחום העיתונות יודעים שאולי מרוויחים יפה לפעמים אבל זה לא הדבר שאתה יכול להרשות לעצמך לאורך זמן לפרוש כנפיים ולגור".
בכל הנוגע לפערים בין מה שורטהיים שילם בשכונת הצפון הישן בתל אביב לבין מה שמצא ברמת השרון, ענה כי יש כאן פער של 15-20 אחוזים: "גם המקום היקר ביותר הקרוב לתל אביב עדיין זול יותר מתל אביב באופן משמעותי. מדובר על פערים של 2,000-3,000 ₪ לדירה, וזה לפני שנכנסנו לאלמנט החנייה".
ורטהיים ענה כי הרבה אנשים שהכיר עשו את אותו המהלך כמוהו: "אני חושב שהדבר הזה קרה בעיקר בקורונה. תקופת הקורונה גרמה לאנשים להיות הרבה בבית, מה שהצריך שטחים נוספים ודבר שני בקורונה המשוואה הזו של ואליו פור מאני הטתה את הכף לטובת המעבר מתל אביב. פתאום קלטת בקורונה כשהעיר הייתה סגורה שאתה כבר לא נהנה מהבנפיט של העיר הגדולה אבל עדיין משלם עליה המון. דבר נוסף שקרה במקביל לקורונה זה שהעיר הפכה לבלתי נסבלת למגורים בכל מקום בה, שלא ברור באיזו מחשבה אישרו את הדבר הזה בלי לראות מטר אחד קדימה".
נורי יוסף, מתווך נדל"ן, נשאל לעומת המצב בהרצליה וכמה נדידה יש מתל אביב לכיוון העיר: "המצב בהרצליה די דומה למצב שברוב הארץ, עם היצע נמוך של דירות להשכרה ועם ביקושים גבוהים. הרצליה היא כעיר לווין בתל אביב אז כל הנוטשים או העוזבים מכול מיני סיבות, אחת ההעדפות הראשונות שלהם זו העיר הרצליה. גם הקירבה הגאוגרפית וגם הקרבה לפיתוח, אזורי ההייטק. רוב האנשים שמגיעים מתל אביב להרצליה הם כן החבר'ה שעובדים בהייטק או חבר'ה שהתמסדו ומחפשים מקום לגדל ולחנך את ילדיהם ותל אביב קצת רועשת להם".
לקביעה כי המחירים בהרצליה לא זולים ומשתווים לאלו של תל אביב ענה: "הרצליה אף פעם לא הייתה זולה אבל תמיד זולה יותר מתל אביב. גם פה המחירים הרקיעו שחקים, אנחנו רואים עלייה של בין 20-30 אחוזים בשכר הדירה רק בשנה האחרונה אבל עדיין זה יותר זול מתל אביב. מדובר על הפרש של בערך 2,000 ש"ח. אם בתל אביב זה יכול להגיע ל10 אלף ש"ח כולל חניה, אז בהרצליה אפשר לקבל סביב ה־8 אלף ש"ח עם שתי חניות, מחסן וכל הפסיליטיז".
לדעתו, זה לא קשה במיוחד לאנשים לעשות את המעבר ולעזוב את תל אביב: "אני מכיר שני מכירים שלאחרונה נטשו את תל אביב לטובת רמת גן, בשני המקרים השילוב המנצח את המחירים המטורפים והעידר חנייה\קבלת דוחות ברמה יומית והחליפו את המגורים לרמת גן שזו גם עיר לווין של תל אביב. יש לי מכר שהיה פותח כל בוקר את הבוקר עם דו"ח עד שאמר 'דיי' וויתר על תל אביב ועבר לרמת גן".
עוד ציין שבכל הנוגע לעתיד, תל אביב תמשיך לפרוח, אבל המחירים ימשיכו לעלות, "אני רואה את תל אביב כמדינה כפני עצמה. נוטשים אבל מצד שני יש מספיק ביקושים כדי למלא את הנטישה. אנחנו לא רואים בעיה של דירות עומדות ריקות או חוסר בשוכרים כי אחרת היינו רואים ירידת מחירים ואנחנו לא רואים אותה".
מיטל להבי, חברת מועצת העיר תל אביב, נשאלה מה יש לעשות בנוגע לכך שתל אביב מאבדת את הצעירים בגלל שכירות במחירים גבוהים, וענתה כי לדעתה, "בכל פרויקט בנייה שמגיע לוועדה המקומית של תל אביב, כפי שגם פורסם שבכוונת ראש העיר לעשות, צריך לעשות דרישה גורפת להקצאה של 15 אחוזים מהיחידות לדיור בר השגה. בתל אביב יש אחוזי בנייה מינימליים ומקסימליים, ואת המקסימלי אתה מקבל כנגד תועלות ציבוריות ואחד הפועלות המובהקות שתל אביב יפו צריכה לחרוט על דגלה זה הורדת יוקר הדיור. לכן, לעשות דרישה גורפת כזו זו גם דרישה שיש לה הצדקה כלכלית כי היזם יוכל לקבל יותר יחידות ויוכל להקצות את חלקן ליחידות בר השגה".
עוד התייחסה חברת המועצה לאמירה של ראש העיר חולדאי שאמר שמי שלא מוצא חן בעיניו שילך, וחזר בו: "התוכנית הזו מראה שהוא חוזר בו או מנסה להתמודד עם הסוגייה. חלק מהבעיות נובעות גם מזה שאנחנו עיר בתנופת בנייה. כל פרויקט התחדשות עירונית שמיועד להכפיל את כמות יחידות הדיור, בשלב הראשון שלו הוא מייצר ביקושים לדיור להשכרה כי בשלב הפינוי הקבלנים מחפשים לדיירים דיור חלופי ואז פתאום ביד אליהו, אם יוצאות לדרך 3-4 תוכניות התחדשות עירונית אנחנו בבת אחת רואים ביקושים ל-600-700 דירות וזה המון. יש לנו כל מיני בעיות שבאופן אובייקטיבי מוסיפות לביקושים שמקפיצים את המחירים".
לגבי התופעה שתושבים בורחים לרמת גן, הרצליה ואפילו רמת השרון הוסיפה ש"באמת המחירים מעבר לגבול זולים יותר. אנחנו מדברים על עלות של כ־20 אחוזים מתחת למחירי השוק, אנחנו מדברים לצערי הרב ובשביל זה צריך חקיקה ראשית על תקופת השכרה של 20 שנה. 20 שנה בעיניי זה לא מספיק כי עד שיוצרים מלאי של אלפי יחידות דיור הן למעשה מתכלות כי השנים עוברות. צריך לייצר פה מלאי שמיועד להשכרה לתקופה של 100 שנים. צריך לדעת לעשות מלאי ל-100 שנה".
ציינה כי לוקח לכל פרויקט מהרגע שהוא יוצא לדרך עד הרגע שהוא מקבל היתר 5 שנים לפחות, ועד הרגע שהוא נבנה 8 שנים, לכן היא איננה רואה איך עושים את זה במיידי, "אפילו לא על קרקעות בבעלות עירונית. לדעתי צריך לקחת את הקרקעות בבעלות עירונית וכל קרקע שהיא קרקע שמיועדת לדיור, ולא חלילה לשטחי ציבור לקחת אותה וליעד אותה לא למכירה עבור כל מרבה במחיר אלא לבניית יחידות דיור ברות השגה עבור תושבים, תושבי עירנו, באי עירנו וצעירי עירנו. חד משמעי עיריית תל אביב עצמה צריכה לתת דוגמה אישית בכך שתייעד את הקרקעות שלה עצמה שמיועדות לדיור לטובת דיור בר השגה". אמרה להבי.
בהקשר של סיוע בשכר הדירה אמרה ש"זה משהו שנותנים אותו בדיור ציבורי, דבר שמשרד השיכון קובע אותו. אני חושבת שלא כל הסכומים הם סכומים קבועים, אין התחשבות בעיר בה רוצים לגור, ולכן מאוד קשה לדיירי דיור ציבורי או לשכבות חלשות לגור בתל אביב. המדינה צריכה לעשות פה הפוך על הפוך, להגדיל את הסיוע שניתן בתל אביב כי בתל אביב יש מוביליות חברתית. בן אדם יכול למצוא עבודה ביתר קלות, להתמזג עם חברה גבוה ביתר קלות ויכול להתקדם ביתר קלות. יש פה יתרון שצריך לתת לו משקל כלכלי".