חוסר הכשרה מוביל לטיפול לקוי: כ־33 אלף ישראלים מתגוררים במסגרות החוץ־ביתיות של משרד הרווחה – נוער בסיכון, אנשים עם מוגבלויות, קשישים ואחרים. רובם מתגוררים במסגרות שהמדינה העבירה למיקור חוץ. לעתים קרובות מתפרסמים מקרים מזעזעים של התעללות או הזנחה של אנשים עם מוגבלויות, קשישים או נוער בסיכון, המתגוררים במוסדות שמפעיל משרד הרווחה במיקור חוץ.
מחקרים מהעולם מצביעים על כך שכוח אדם לא מיומן ולא מנוסה, שעובד בתנאים סוציאליים קשים, מועד יותר להזנחה והתעללות בחסרי ישע.
אביעד הומינר־רוזנבלום מקרן ברל כצנלסון ערך לאחרונה מחקר שמראה כי מרבית העובדים במסגרות החוץ של משרד הרווחה בישראל מתקבלים לעבודה כמעט בלי תנאים מקדימים, לא עוברים הכשרה מסודרת לתפקיד הקשה שאותו הם מיועדים לעשות, אינם מלווים או מודרכים כראוי, מקבלים שכר זעום, עובדים עם מספר דיירים גבוה מאוד ולא שורדים בתפקידם יותר משנה עד שנה וחצי.
עוד עולה כי הממשלה לא לוקחת כל אחריות על הכשרתם ותנאי עבודתם. "כל עוד המצב הזה יימשך לא יקבלו הדיירים, שנמנים על האוכלוסיות החלשות ביותר בחברה שלנו, טיפול ראוי ומקרי ההתעללות וההזנחה יישנו", אומר הומינר־רוזנבלום. המחקר, שממצאים מתוכו מתפרסמים ב"מעריב" לראשונה, מוכיח כי כשני שליש מהעובדים במסגרות החוץ־ביתיות במיקור חוץ אינם מקצועיים, משתכרים שכר נמוך שאינו עולה בהרבה על שכר המינימום ולא זוכים להכשרה, הדרכה או ליווי הולמים. מדובר לכל הפחות בכ־10,000 עובדים ש־75% מהם הן נשים ולמרבית העובדים אין הסכמים קיבוציים.
התוצאה – שחיקה ותחלופה גבוהה מאוד של מדריכים ומטפלים של כשנה וחצי בממוצע לעובד, ואלו הדמויות המרכזיות ביותר בחיי הדיירים במסגרות. סקר שנערך במסגרת המחקר העלה כי 83% מהמדריכים במסגרות לא עברו הכשרה ייעודית ו־57% מתכוונים לעזוב את תפקידם בשנה הקרובה.
"חשוב להדגיש כי בימים אלה נכתבים במשרד הרווחה מכרזים שיקבעו איך ייראו חלק גדול מהמסגרות הרלוונטיות בשנים הקרובות ובידם, יחד עם ההסכמות שיתקבלו בתקציב המדינה הקרוב, לשנות את חייהם של עשרות אלפי דיירים במסגרות הדיור", אומר הומינר־רוזנבלום, שמצביע במחקרו על מספר פתרונות שיכולים לשפר בצורה משמעותית את המצב.
בין היתר, מדובר בפתרונות כמו העברת האחריות על הכשרת העובדים לידי משרד הרווחה וקביעת תנאי סף ברורים במכרזים הכוללים הכשרה ייעודית לעבודה במסגרות, שיפור משמעותי של תנאי השכר של העובדים, בחינה מחדש של המדיניות המאפשרת הפעלת מוסדות רווחה על ידי חברות בע"מ שהאינטרס הכלכלי שלהן סותר את רווחת הדיירים ותנאי העובדים וחקיקת חוק הסדרת מקצועות הרווחה.
