קיים חוסר אחידות באופן ביצוע הבדיקה ההנדסית של מבנים והתבחינים שלפיהם נקבעת מידת מסוכנותם של המבנים, וזאת לצד חוסר בהנחיה מקצועית ובפיקוח של משרד הפנים על הרשויות המקומיות בנושא. כך עולה ממסמך רקע שנכתב בנובמבר האחרון על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
חוקרת אסונות מתריעה: "יישובי הפריפריה ייפגעו אנושות לאחר רעידת אדמה"
מומחה מסביר: כך ישראל תוכל להתמודד עם רעידות אדמה חזקות
"הסכנה מרחפת": ראשי הרשויות המוגדרות בסכנה מפני רעידות אדמה קיימו דיון חירום
מדוח מבקר המדינה שפורסם ביולי האחרון עולה כי 610 אלף מבנים בישראל נבנו לפני 1980 ולא עומדים בתקן רעידות אדמה כלשהו. גם מבקר המדינה הזהיר מחוסר מדיניות אחידה מצד הממשלה והרשויות המקומיות לטיפול במבנים מסוכנים. גם במקרים שבהם הוכרז מבנה בסיכון מיידי ונדרש פינויו, הרשות המקומית אינה מחויבת כיום לדאוג לפתרונות דיור לדיירים. בפועל, רשויות מקומיות עשויות לפעול בנושא בהתאם ליוזמה שהן לוקחות על עצמן, למשאביהן וליכולותיהן, אבל אין להן חובה מוגדרת בנושא.
לנוכח הכשלים, ביקשנו לבדוק במספר ערים שבהן הורגשו רעשי אדמה השבוע, אם בוצע מיפוי של מבנים מסוכנים בעקבות רעידות האדמה הקשות שהתרחשו בטורקיה ובסוריה, וגרמו לעשרות אלפי הרוגים ולהרס רב.
בערים שעלו בבדיקת "מעריב", טרם התבצעה בדיקה כזאת השבוע, אך חלק מהן מבצעות בדיקות מדגמיות בשגרה, בדגש על מבני ציבור.
בעיריית בית שאן ציינו כי לאחר רעשי האדמה השבוע התקבלו חמש פניות של דיירים שחששו מפגיעה במבנים ישנים. מהנדס מטעם העירייה שנשלח בדק את כל התלונות וקבע שהבניינים לא נפגעו.
בעיריית צפת מסרו כי לפני כמה חודשים בוצע סקר מבנים ותיקים בעיר על ידי מהנדסי פיקוד העורף ומחלקת ההנדסה העירונית, שבמהלכו נבדקו כל המבנים הוותיקים שגובהם עולה על שתי קומות. עוד הבהירו שלאחר רעידות האדמה האחרונות לא התקבלו קריאות של תושבים על חשש למבנים שנפגעו.
ראש עיריית חצור הגלילית, שמעון סויסה הדגיש שיש צורך להאיץ תהליך של חיזוק מבנים. לדבריו, "ביצענו סקר נכסים וכעת כל שנותר זה שמדינת ישראל תתעדף פרויקטים ותתמרץ קבלנים ביישובים הנמצאים על השבר הסורי־אפריקאי. זו נורת אזהרה בוהקת לממשלה – התעוררו כעת".
בעיריית אריאל, ששתי רעידות האדמה בשומרון אירעו בתוך פחות מיממה בסמיכות אליה, הודיעו בעקבות פניית "מעריב" שבשבוע הבא יתקיים
סיור לבדיקה מדגמית של מבנים ציבוריים בעיר. בינתיים, ראשי עשר רשויות מקומיות המצויות על השבר הסורי־אפריקאי שלחו מכתב דחוף לשרי האוצר, הביטחון, הביטחון הלאומי, פיתוח הנגב והגליל, הפנים וראש המל"ל, בדרישה לפעול לחיזוק מבנים בתחומן.
"הקצאת המשאבים חייבת להיות בו זמנית בעשר הרשויות, מאחר שרעידת אדמה והגלים הססמולוגיים אינם מבחינים בין הרשויות המוגדרות כעשר הרשויות שבסיכון גבוה", ציינו בפנייתם. על המכתב חתומים ראשי עיריות בית שאן, חצור הגלילית, ראש פינה, מגדל העמק, קצרין, קריית שמונה, צפת, טבריה, עפולה ואילת.
באזור מפרץ חיפה עתיר התעשיות המסוכנות מכירים היטב את הסיכונים. העיריות באזור התריעו השבוע כי סחבת של הממשלה במיפוי הסיכונים מהתעשייה בתחומן חושף את מטרופולין חיפה לאסון. מעיריית נשר נמסר: "עיריית נשר ערכה סקר מבנים בכל העיר ומיפינו מבנים מסוכנים בשלושה בתי ספר שנפסלו לאכלוס תלמידים, ואנחנו ממתינים למימון ממשלתי כדי להשמיש אותם מחדש".
מעיריית עכו נמסר כי זה מספר חודשים מבצעת העירייה סקר מעמיק לאיתור מבנים מסוכנים באמצעות מומחה לרעידות אדמה. הערים הגדולות שבהן אלפי מבנים מועדים כמעט לא מבצעות בשגרה בדיקות יזומות מקיפות של מסוכנות מבנים. חלקן, כמו תל אביב, מבצעות בדיקות מדגמיות.
בעיריית חיפה פועלת מחלקה ייעודית למבנים מסוכנים במסגרת האגף לפיקוח על הבנייה. על פי החוק, האחריות לבדיקת מהנדס לתקינות בניין מגורים במקרה שמתעורר חשד למסוכנות הבניין היא של בעלי הדירות, ועליהם לבקש בדיקה של מהנדס מוסמך, כשעל המהנדס לדווח על מצב המבנה לעירייה. במידת הצורך, העירייה תדרוש מבעלי הדירות לבצע על חשבונם עבודות לתיקון הליקויים. בסמכותה של העירייה גם לפנות את הבניין מדייריו במידה שקיימת סכנה ליציבות הבניין. כך נוהגת גם עיריית תל אביב, שכאמור מבצעת בדיקות יזומות מדגמיות של מבנים בעיר.
מוקדי רעידות האדמה שאירעו השבוע בשומרון הורגשו היטב בירושלים. מבירור שערכנו עולה כי העירייה מתייחסת ברצינות לסוגיה וכמו ערים אחרות המיפוי הוא מדגמי והאחריות לאיתור הראשוני של הסיכונים הוא של הדיירים. מאותו רגע ואילך מבצעת העירייה בקרה שוטפת של מבנים שיש לגביהם חשש ליציבות ופועלת בהתאם לממצאים.
בתוך כך, בחדשות 12 פורסם אתמול כי בדיון שנערך במל"ל מופו הצרכים הדחופים כדי לטפל בסוגיה. על פי המסקנות, לצורך לחיזוק מיידי של כ־40 אלף מבנים ישנים ביישובים הנמצאים בסמוך לשבר הסורי־אפריקאי, יידרש תקציב של כ־3 מיליארד שקלים.
