יום שני כבר כאן, והפעם התייצב חיים לוינסון במקומו של בן כספית, והצטרף אל ינון מגל באולפן השידור. בפתח השיחה, האזינו השניים לדבריו של יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, רגע לפני תחילת ההצבעה על סעיפי הרפורמה במערכת המשפט.
בואו לשדרג את האנגלית שלכם: לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
"בן כספית שובת היום", בישר ינון, "עכשיו הוא יושב בבית, מקשיב לנו ומתבאס שהוא לא פה. כולו טעון, כולו עצבים". "חשבתי שזו בדיחה, אולי יש לו איזה סידור", הודה לוינסון. "אני מופתע שאתה מסכים שאני אגיש איתך אחרי פעם שעברה. במקומך הייתי מאוד מבואס. תבוא חד היום. אצלנו במחנה יש כבוד לאינטלקט, לרוחב יריעה, לתפיסות עולם".
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים<<<
"החלום שלי הוא להיות במחנה שלכם", הודה מגל בתגובה. "אתם גם נורא אנשים של זכויות, זכות הדיבור, זכות הביטוי. בגלל זה הייתי שמח לשמוע איך אתה מסביר את התופעה המדהימה שבה ציבור שלם באקדמיה, בתקשורת, בהייטק, בשוק החופשי, במערכת המשפט, אנוס ומפחד לומר את דעתו. זו תופעה מטורפת, מדהימה, יום אחד ילמדו עליה באוניברסיטה, איך יכול להיות שאנשים פחדו לומר את דעתם. אני הייתי אנוס, הייתי ימני נסבל. תתבייש, פשוט תתבייש".
בתגובה, השיב חיים: "אנשים שמפחדים לומר את דעתם באקדמיה, לא ראויים להיות שם. זה היופי בטיעוני הקש שאתה מעלה - אי אפשר להפריך את טיעון האנוסים. לא זוכר שהסתרת את דעותיך בתקשורת. אנשים מפחדים להגיד שהם בעד השינויים במערכת המשפט?".
רגע לפני שהמשיכו השניים במלאכה, אירחו השניים את השובת המדובר, הלוא הוא כספית, לשיחה קצרה ועניינית: "אני עושה את זה על חשבוני. בחמש אני משדר, זה מוצאי חג". בהמשך, הדגיש: "השמאל ניצח בבחירות בפעם הראשונה כשכולנו היינו צעירים ויפים. הממשלה הקודמת הייתה הרבה יותר ימנית מהממשלה הנוכחית".
עריכה: מיכל קדוש