לקראת יום השואה התארח אתמול שורד השואה אלבר (חיון) חן, מקהילת יהודי תוניס, אצל הנשיא יצחק הרצוג ורעייתו מיכל במשכן הנשיא בירושלים, שם סיפר את עדותו במסגרת "זיכרון בסלון", לצד רעייתו ג׳יזל.
בפתח המפגש ביצעו הראל סקעת, גיא מזיג, סיון טלמור ומשה קלוגהפט את השיר ״ילד שלי״, שיצרו במסגרת הפרויקט המוזיקלי ״פסקול שלישי״. בהמשך הופיעו הזמרים והיוצרים קובי אוז ויונתן רזאל עם השיר ״פתאום נושם", ולסיום ביצע קובי אוז את השיר ״לא היה לנו כלום״, שאותו הקדיש לאמו שהגיעה למפגש, שבו נכחו בין היתר דני דיין, יו״ר יד ושם, ובני ובנות מכינות קדם־צבאיות מכל רחבי הארץ. הנשיא הרצוג פנה לאורחים ואמר: "השבוע הזה הוא שבוע מאוד חשוב עבור עם ישראל כולו ועבורנו. אנחנו נבקר ביד ושם, בכנסת, ולאחר מכן בוורשה, לציון 80 שנה למרד גטו ורשה. אני חושב שאין משהו יותר סמלי, יותר מרגש ושיותר מבטא את הניצחון ואת 'משואה לתקומה' מאשר להיות בגטו ורשה ולציין זאת יחד עם נשיאי גרמניה ופולין".
במהלך המפגש סיפר אלבר חן (חיון): "אני היום בן 91. עליתי בשנת 1950 מתוניס, שם הייתה קהילה יהודית גדולה. בילדותי לקחתי חלק בתנועות נוער ציוניות, ויחד שאפנו לעלות ארצה. כאשר הייתי בן 10 שיחקתי עם חבריי בשכונה, ולפתע שמענו רעש גדול מהשמיים - מטוסים! מטוסים גרמניים גדולים מאוד בטיסה נמוכה, עם צלב קרס עליהם. שני אחיי ואבי גויסו לצבא ונשארתי לבדי עם אמי בבית. באיזשהו שלב כבר לא יכולנו לישון בלילה, אז היינו הולכים לישון עם בגדים ונעליים, שנהיה מוכנים לברוח ולמצוא מחסה. חוסר הידיעה היה רב, ואמי הייתה בוכה ללא הפסקה. לא ידענו מתי ישובו בני משפחתנו. משפחות מוסלמיות ואיטלקיות היו שומרות עלינו ועל החפצים היקרים שלנו. לאחר המלחמה נסענו לנמל שממנו היינו עתידים להפליג לישראל כמשפחה. הייתי כבר כמעט בן 18. תחילה הפלגנו עד צרפת, ומשם המשכנו לנמל חיפה. הגענו למושב בישראל בתנאים מאוד קשים, והקמתי יחד עם ג'יזל משפחה".
אשתו ג'יזל שיתפה לגבי אחיה: "גם אני גדלתי בתוניס.היו לי שני אחים גדולים ממני, והבכור היה בשליחות בצרפת. לאחר שדיווחו על המיקום שלו לגרמנים, הוא נשלח לגרמניה, ומשם הצליח לברוח פעמיים בדרכים לא דרכים. לבסוף הצליח להגיע למשפחה צרפתית שסייעה לו, ובעזרתה הגיעה בחזרה לתוניס".