"לישראל לא חסר מים וגם לא יהיה מחסור. ממשלות ישראל ב־20 השנה האחרונות השכילו לטפל בסוגיה בצורה חכמה", מדגיש מנכ”ל חברת מקורות עמית לנג בראיון מיוחד לרגל חגיגות יום העצמאות ה־75 למדינת ישראל.

“עידן ההתפלה, שנכנס לחיינו לפני שני עשורים, מבטיח לנו כמות מים מספקת שנים קדימה, לכל השינויים הנראים לעין בעתיד הקרוב”, מוסיף לנג, “עם זאת, מים הם עסק יקר, תהליך ההתפלה עצמו יקר, ולכן אחד האתגרים שלנו הוא למצוא את הדרך להוביל את המים בצורה היעילה ביותר מבחינה אנרגטית”.

לנג (52), תושב שוהם, מונה לתפקיד מנכ”ל מקורות, חברת המים הלאומית של ישראל, בחודש אפריל 2022. לנג בעל תואר ראשון בכלכלה וניהול ותואר שני במינהל עסקים ובמדיניות כלכלית וציבורית. יש לו ניסיון עשיר בסקטור הציבורי והפרטי ובעברו שימש כמנכ”ל שח”מ מקורות ביצוע, כמנכ“ל משרד הכלכלה והתעשייה, כמנהל חטיבת הכלכלה וכסמנכ“ל חברת פרטנר וכסגן ראש אגף התקציבים לתחומי האנרגיה, התשתיות והתחבורה. בתקופת כהונתו הוכרה מקורות כאחת מ־60 חברות המים הטובות בעולם.

הבחירה הגיעה בעיקר בזכות אמינות אספקת המים הגבוהה בחברה והעובדה שהם פועלים לקידום טכנולוגיה וחדשנות. “מקורות מפתחת את מערכת המים הארצית בעלות של מיליארד וחצי שקל, וזה מה שמאפשר לנו עתיד בטוח”, מסביר לנג,  “בתחום אספקת המים, מקורות היא החברה הטובה ביותר בעולם כשזה נוגע לאמינות וליעילות. במערכות הכי מובילות להובלת מים בעולם יש פחת של בין  10% עד 30%, אצלנו זה פחות מ־3%. האתגר הוא לשמר את זה, והדרך לכך היא פיתוח טכנולוגיות”.

מנכ''ל מקורות עמית לנג (צילום: באדיבות חברת ''מקורות'')
מנכ''ל מקורות עמית לנג (צילום: באדיבות חברת ''מקורות'')

לנג אומר כי אתגר נוסף שיש להם הוא לדאוג לאספקת מים אמינה, כדי שיגיעו לכל האזורים והנקודות המרוחקים ביותר על המפה. “עדיין יש מספר מצומצם של אזורים מנותקים מהמערכת הארצית ומבוססים על מקורות מקומיים כמו מאגרים או קידוחים, אבל יש תוכניות בעניין הזה, ואני מקווה שבשנים הקרובות נוכל לבשר שכל יישוב על פני המפה בישראל מחובר למערכת הארצית.

“תחום נוסף שאנו משקיעים בו הוא בטיחות וביטחון של מערכת המים. אנחנו חיים בסביבה גיאוגרפית עם שכנים שאינם ידידותיים כלפינו, אז צריך לוודא שבכל נקודה בזמן אנחנו יודעים מהי איכות המים ושאנחנו מוגנים מכל פח”ע ומגורמים אחרים שרוצים להתערב לנו במערכות, בין אם זה באמצעות סייבר ובין אם פיזית. אנחנו משקיעים המון זמן ומשאבים בנושא, לצד שילוב של הרבה מאוד טכנולוגיה”.

חדשנות ישראלית במשבר עולמי

לנג מדגיש כי מקורות, כחברה ממשלתית, עושה שימוש אינטנסיבי מאוד בחדשנות, עם תיק השקעות מכובד מאוד. “אנחנו כל הזמן בוחנים טכנולוגיות חדשות. כאשר אנו נתקלים בחברות או בפיתוחים עם פוטנציאל משמעותי לפעילות שלנו, אנחנו משקיעים או לחלופין קונים את השירות או המוצר”, הוא מוסיף. “יש הרבה טכנולוגיה במערכת אספקת המים של מקורות, היא מאוד מתקדמת וכמעט אוטומטית לחלוטין, ללא מגע אדם. אנחנו לא קיבלנו החלטה ספציפית להימנע מהשקעה בחברות זרות, אבל בישראל יש חדשנות, לא רק בתחום המים, ומן הסתם הגיעו אלינו הרבה יותר חברות ישראליות מאשר זרות, ואלו שנבחרו הן חברות ישראליות”.

אותה חדשנות ישראלית, שבאה לידי ביטוי בביצועים של מקורות בשטח, היא זו שגרמה וגורמת לראשי מדינות ולארגונים מובילים ברחבי העולם לחפש את הפתרונות שלהם דווקא בישראל.

“הדבר נכון במיוחד היום, עם משבר האקלים העולמי, יש מדינות שלא חשבו שיצטרכו להתמודד עם מחסור במים”, אומר לנג. “אם בעבר פנו מדינות שהן כמונו, מדבריות עם אקלים בסיסי, המשבר העולמי גורם למדינות במרכז אירופה, שלא ידעו בעבר בעיות באספקת המים, כמו איטליה אנגליה או צרפת, להתמודד עם משברים שהן לא ידעו דוגמתן. מצוקת המדינות השכנות לא נעלמה מעיני מקורות, ובחודש מרץ האחרון הכריז לנג בכנס המים במליאת האו”ם בניו יורק על הקמת פורום מים בינלאומי שישתף מידע ומחקרים עם מדינות שונות, במטרה להתמודד עם משבר האקלים.

“בישראל משק המים מנוהל בצורה מאוד יעילה ואופטימלית”, הוא מסביר, “במדינות אחרות לא השקיעו מספיק בתשתית לאורך השנים, ויש להם בעיה למצוא פתרונות כדי להעביר מים ממקום למקום, הם אוהבים להסתכל על המערכת הארצית שלנו ועל איך שהיא בנויה כי אין דומה לה. בעולם רוב מערכות המים הן מקומיות לא ארציות. נוסף לכך, אנחנו החברה היחידה בעולם שמנהלת מקורות מים שונים באותה מערכת. צריך לזכור שמי גשמים, מי התפלה או מי הכינרת הם לא אותם המים. צריך יכולת, ניסיון וידע כדי לנהל את כלל  מקורות המים האלה באותה צנרת. אנחנו יודעים לנהל סוגים שונים של מים, להביא אותם לאיכות הנדרשת של רמת מי שתייה, וכל זה באותה מערכת”.

מתקן התפלה גרנות (צילום: נפתלי הילגר)
מתקן התפלה גרנות (צילום: נפתלי הילגר)

יעילות אנרגטית

“הייחודיות של מקורות ידועה בכל העולם”, מדגיש לנג, כשהוא מסביר את רמת העניין מצד מדינות שונות ואת כמות הפניות ההולכת וגוברת. “לכן מדינה כמו מרוקו, שנכנסת לעידן ההתפלה, נמצאת איתנו בשיח על איך לתכנן את זה נכון, כדי שהמערכת שלה תוכל להשתמש במים מותפלים. עם בחריין, לדוגמה, יש לנו  פרויקטים לשיפור מערכות הפיקוד והבקרה, ואפילו תכננו להם מתקן התפלה עתידי.

הוא מוסיף כי גם בארגנטינה מקורות עובדת עם כמה פרובינציות כדי לבנות את מערכות המים מחדש. “גם להם יש מערכות ישנות ולא עדכניות, וכמדינה הם נסמכים על מי גשמים, ואנחנו יודעים לנהל משק מים גם כשהמים לא מגיעים תדיר. זאת, באמצעות מאגרים, ניהול נכון, אופטימיזציה וכדומה.

“אנחנו עושים גם עבודות באזרבייג’ן. אנחנו מנהלים להם את כל משק המים בשביל ענף החקלאות, התשתית שם מאוד ישנה. גם בהודו עשינו שתי עבודות של תוכנית אב למשק מים באזור מסוים, יש גם עניין עם גופים מאיטליה, ובאופן כללי כל הזמן יש פניות.

מקורות, מתוקף פעילותה, היא צרכנית החשמל הגדולה במשק, וזה מחייב אותה לפעול כל הזמן כדי לשפר את היעילות האנרגטית של החברה, כדי לשמור על מחיר נגיש לצרכן. “זה מאוד משפיע כי התשומה העיקרית באספקת מים היא אנרגיה, וכל צורה שבה אפשר לקבל אנרגיה יותר זולה תשפיע על מחירי המים”, אומר לנג, “עם זאת, חשוב לזכור כי מקורות מהווה רק כ־20% מתעריף המים, אז גם שינויים שאנחנו עושים לא ישפיעו בסקייל של אחד על אחד. אבל עדיין מדובר בהוצאה מאוד גדולה, ולכן אנו מנסים לעשות את המקסימום באמצעות הטכנולוגיה הכי מתקדמת שיש, לצרוך הכי מעט אנרגיה ועדיין לספק את המים שאנו צריכים. יעילות אנרגטית זה אומר לבצע המון פעולות חכמות כמו  לבחור את המשאבות הכי יעילות, ניהול זמנים נכון וניצול נכסים, כמו ניצול השטחים שיש לחברה כדי לבצע פרויקטים להפקת אנרגיה זולה ומתחדשת”.  לנג מסביר כי באמצעות פרויקטים סולאריים ושיתופי פעולה עם חברות קיימות בשוק, הם יכולים להוזיל את עלוית האנרגיה ומלבד לפרויקטים קיימים יש להם: “תוכניות יפות להמשך, והמטרה היא להמשיך ולייעל את המערכת, לרווחת כל תושבי מדינת ישראל”. 

 הכתבה מתפרסמת בשיתוף עם מקורות