לפני כחודשיים התאבד אלרועי בן שבת בן ה־13, שבועיים לאחר שחגג את בר המצווה שלו, בעקבות חרם, הצקות והתעללות שעבר בבית הספר. רונה בן שבת, אימו של אלרועי, חברה לזוג הורים שהילדה שלהם עוברת חרמות ויחד הם יוצאים לצעדות ברחבי הארץ במטרה להשמיע את קולם ולדרוש פתרונות לילדים שנפלטים מהמערכת.
אפרת שביט, חברתה הטובה של אמו של אלרועי, שוחח הבוקר (שישי) עם איריס קול בתוכניתה ב-103FM, ושיחזרה את סיפורו של אלרועי. "אלרועי בן ה־13 ז"ל, היה ילד שלא מצא את מקומו חברתית בלשון המעטה. כמו שאומרים, כשלילד רע במערכת הוא עושה רע, עושים לו רע, ואלרועי מצא את עצמו בתוך גלים של מטפלים, מוסדות", שיתפה.
"רונה נלחמה בכל כוחה. אנחנו מדברות על ילד מאוד אינטיליגנט, ורבלי ומאוד שונה בנוף היום יומי של כיתה בבית ספר בישראל. הוא מתבטא יותר טוב בכתב, הרגש עולה אצלו על הלוגיקה - ילד יותר סוער, יותר שובב", הוסיפה.
היא סיפרה בכאב: "השנה אלרועי ז"ל התחיל בית ספר חדש, בחינוך דתי, בתקווה שתהיה התחלה חדשה ומעניינת. רונה החליטה לתת לו שנה אחת בחינוך המיוחד כדי שיקבל קצת יותר כלים, שיפתח קצת חוסן חברתי, שיוכל לבוא יותר מוכן כדי למצוא חברים חדשים ואת עצמו במערכת. בזמן מאוד קצר, הוא הפך להיות ילד מסומן על ידי בית הספר ופשוט בכל רגע שהיה איזשהו אירוע חברתי, שהוא היה אפילו גם לא מעורב בו, הוא מצא את עצמו מושעה. הילדים בכיתה לא קיבלו אותו, בכיתה יש אפילו עוד ילד אחד שסבל".
עוד הוסיפה בנוגע להתנהלות המטרידה של מנהל בית הספר בנושא: "גם הזנחה מטעם בית הספר. אני אחריג מזה את המחנכת שהייתה מהממת, מנהל בית הספר רמז לרונה לא פעם שהוא היה מעדיף שאלרועי לא יגיע לבית הספר, בלי לברר באמת לעומק את המקרים שבעקבותם הוא בחר להשעות את אלרועי הבייתה, בלי באמת לתת להורים רגע אחד יד. בסופו של דבר, ההתעללות הלכה והקצינה".
שביט מתחה ביקורת על התנהלות משרדי הממשלה בנושא האובדות בכלל, ושל ילדים בפרט: "פשוט גילינו שתקציבים נחתכו עם השנים על ימין ועל שמאל. יש לנו דבר שנקרא מועצה לאומית למניעת אובדנות, לא אני, לא את ולא הורים אחרים שמעו בכלל על הארגון הזה, שנמצא באחריות משרד הבריאות. אנחנו לא רואים ולא שומעים את העבודה. לאורך השנים תקציבים הלכו ונעלמו מהמועצה הזו, יועצות בבתי הספר שאמורות להיות הגורם המייעץ לא מקבלות כלים, המורים בוודאי לא מקבלים".
לסיום, שיתפה שביט על מסע חוצה גבולות נגם החרם, אשר צפוי להתקיים היום: "מכיוון שבאופן מצער כבר אי אפשר להיות בטוחים שילד יגיע לבגרות במדינת ישראל, חברו ארגונים, הורים וכמובן רונה כדי לעשות את העבודה ברגליים, לקרוא לציבור, לצעוד - להראות נוכחות בשטח. המטרה להעלות את זה למודעות. נכון, אנחנו מדינה שיש בה המון בעיות אבל לא יכול להיות שהבעיה הזו נדחקת".