בשנת 2048 – מאה שנים מקום המדינה, אוכלוסיית ישראל צפוייה להגיע לכ-15.6 מיליון נפש (גידול של כ-60.3% לעומת סוף שנת 2021), מתוכם כ-12 מיליון יהודים ואחרים (גידול של כ-61.1%) וכ-3.15 מיליון ערבים (גידול של כ-57.7%). כך מסרה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפרסמה נתונים עם פערים בין יהודים לערבים בשנים 2021-2020, מתוך דו"ח פני החברה.
מחקר חושף: איך צפוי להשפיע גידול האוכלוסיה על אספקת המים בישראל?
שיעור הערבים באוכלוסייה אינו צפוי להשתנות באופן משמעותי ב-2048 (כ-20.8% ב-2048, לעומת כ-21% בסוף 2021). מהתחזית ארוכת הטווח של הלמ"ס עולה עוד, כי בשנת 2065, חלקם של הערבים צפוי לרדת לכ-19.3%.
חלקם של בני 24-0 בקרב הערבים צפוי לרדת מכ-51.1% בסוף 2021 לכ-41% ב-2048 ולכ-36.1% ב-2065. לעומת זאת, חלקם של בני 65 ומעלה צפוי לעלות מכ-5.3% בסוף 2021 לכ-11.8% ב-2048 ולכ-16.6% ב-2065.
בסוף שנת 2021 מנתה אוכלוסיית ישראל כ-9.453 מיליון תושבים, מהם כ-7.456 יהודים ואחרים (כ-79%) וכמיליון ערבים (כ-21%). הערבים בישראל נחלקים לשלוש קבוצות דת עיקריות – מוסלמים (כ-85.5%), דרוזים (כ-7.4%) ונוצרים ערבים (כ-6.9%).
אוכלוסיית היהודים ואחרים מורכבת בעיקר מיהודים (כ-93.7%) ומיעוטה – מקבוצת אחרים (נוצרים לא ערבים, בני דתות אחרות ואנשים שלא סווגו במרשם האוכלוסין לפי דת).
בין שנת 2020 לשנת 2021 גדלה אוכלוסיית ישראל בכ-163.2 אלף תושבים (גידול של כ-1.8%) – בכ-122.7 אלף יהודים ואחרים (גידול של כ-1.7%) ובכ-40.5 אלף ערבים (גידול של כ-2.1%).
בקרב אוכלוסיית היהודים והאחרים, 78.3% מהגידול נבע מריבוי טבעי וכ-22.7% נבע מהגירה בינלאומית. בקרב הערים, כ-91.2% מהגידול נבע מריבוי טבעי וכ-6% מהגירה בינלאומית.
בלמ"ס ציינו, כי המרכיב המרכזי במאזן ההגירה הבינלאומית בקרב הערבים היה איחוד משפחות (כ-92.1%). משנת 1990 נוספו לאוכלוסיית הערבים בישראל כ-20.5 איש מאיחוד משפחות, שהיוו כ-1.7% מסך הגידול של הערבים בתקופה זו.
מנתוני הלמ"ס עולה עוד, כי למעלה ממחצית מהערבים (כ-54.5%) מרוכזים בצפון הארץ – במחוז הצפון (כ-40.6%) ובמחוז חיפה (כ-13.9%) וכ-19.5% התגוררו במחוז ירושלים. לעומת זאת, כ-47.9% מהיהודים התגורו במחוזות תל אביב והמרכז.
עוד עולה מהנתונים, כי בשנת 2021, כ-63.4% מכלל אוכלוסיית ישראל התגוררו ביישובים היהודיים וכ-14.7% התגוררו ביישובים הלא יהודיים. ביישובים המעורבים התגוררו כ-21.1% מכלל תושבי ישראל, מהם כ-74.3% יהודים ואחרים וכ-25.7% ערבים.
כ-31.2 אלף ערבים (כ-1.6% מהערבים) התגורו ביישובים היהודיים ורק כ-2,500 יהודים ואחרים התגוררו ביישובים הלא יהודיים. ביישובים המעורבים התגוררו כ-511.2 אלף ערבים, לעומת כ-1.48 מיליון יהודים ואחרים.
מכלל הערבים שהתגוררו ביישובים מעורבים, כ-73.5% התגוררו בירושלים וכ-6.3% בחיפה. מכלל היהודים והאחרים שהתגוררו ביישובים מעורבים, כ-70% התגוררו בירושלים ובתל אביב-יפו.
עוד עולה מהנתונים, כי בשנת 2021 נולדו 185,040 תינוקות, מהם 141,237 (76.3%) לנשים יהודיות ואחרות ו-43,803 (23.7%) לנשים ערביות.
שיעור הפריון הכולל בקרב הערביות נאמד ב-2.85 ילדים לאישה. בקרב היהודיות והאחרות נרשמה עלייה שנתית חריגה – מ-2.88 ילדים לאישה (ב-2020) ל-3.00 ילדים לאישה.
מהסקר החברתי של הלמ"ס עולה, כי בשנת 2021, 89.2% מבני 20 ומעלה היו מרוצים מחייהם – 91.5% מהיהודים והאחרים ו-79.7% מהערבים. מהפילוח עולה, כי 70.4% מהיהודים והאחרים ו-51.1% מהערבים היו מרוצים ממצבם הכלכלי.
עוד עולה מהנתונים, כי שיעור היהודים והאחרים המצליחים לכסות את הוצאות משק הבית שלהם גבוה משמעותית משיעור הערבים (76.5% לעומת 53.7% בהתאמה). 26.3% חשו אפלייה בשנת 2021 – 38.3% מהערבים, לעומת 23.5% מהיהודים והאחרים.
34.1% מהערבים חשו אפלייה על רקע לאום. בלמ"ס ציינו עוד, כי בעשור האחרון, שיעורי הסיכון לעוני בישראל היו גבוהים משיעורי הסיכון לעוני במדינות האיחוד האירופאי, הןב רמה הכלכלית והן בקרב קבוצות אוכלוסייה בסיכון לעוני – ילדים בגילאי 17-0, בני 65 ומעלה ונשים.
בקרב הערבים שיעור הסיכון לעוני היה גבוה פי-2.9 מהסיכון בקרב יהודים. עוד עולה מהנתונים, כי בשנת 2021 עמדה תוחלת החיים בכלל האוכלוסייה על 82.6 שנים, כאשר תוחלת החיים בקרב היהודים והאחרים היתה 81.3 שנים לגברים ו-85.1 שנים לנשים.
לעומת זאת, בקרב הערבים תוחלת החיים היתה 76.3 שנים לגברים ו-81.3 שנים לנשים. בשנת 2021, שיעור תמותת התינוקות לאלף לידות חי היה 2.7. בלמ"ס ציינו, כי בכל השנים היה שיעור תמותת התינוקות ברב הערבים גבוה יותר מהשיעור בקרב היהודים והאחרים.
ב-2021 היה השיעור בקרב הערבים – 5.2 לאלף לידות חי ובקרב היהודים והאחרים – 2.0 לאלף לידות חי. על פי נתוני מרשם ההשכלה של הלמ"ס, בשנת 2020, כ-40.9% מבני 69-25 היו בעלי השכלה של עודת בגרות או סיום בית ספר תיכון, כ-32.3% היו בעלי תואר אקדמי, כ-19.5% היו בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון וכ-7.3% היו בעלי תעודה על תיכונית לא אקדמית.
רמת השכלתם של הערבים היתה נמוכה מרמת השכלתם של היהודים והאחרים: 16.2% מהערבים היו בעלי תואר אקדמי, לעומת 36.2% מהיהודים. 41.2% מהערבים היו בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון או שאין מידע על השכלתם, לעומת 14.1% בלבד מהיהודים והאחרים.