היום תנחת בנתב"ג טיסה מיוחדת מאוד משטרסבורג שבצרפת. על המטוס ציוד רפואי מתקדם, רופאים, אחיות עשרות מתנדבים וכמאה ילדים חולי סרטן אשר עזבו את שגרת הטיפולים, הזריקות, החרדות והדאגות לעשרה ימי כיף. ילדים חולים, שבהינף המראת מטוס חזרו להיות ילדים שמחים שבסך הכל רוצים ליהנות מחופשת הקיץ.
עמותת זכרון מנחם, שארגנה את הנסיעה, הכינה להם שבוע וחצי של כיף ופעילויות מהנות על מנת שיטעינו מצברים: שופינג, טיולי סגווי, פארק אתגרי, מסיבות, שיט, הצגות והמון חוויות, הרחק מההורים, הרופאים והדאגות.
"אנחנו עושים את זה כי במחנות הקיץ האלה הם כבר לא ילדים חולים. הם פשוט ילדים", מסביר חיים ארנטל, יו"ר ומייסד זכרון מנחם, "ילדים המשתתפים בקרב כריות במטוס בדרך ליעד, ילדים ששרים עד כדי צרידות באוטובוסים, ילדים שעושים פרצופים למצלמה ומצטרפים לפעילויות אקסטרים ואוכלים עוד מנה ועוד מנה, בזמן שבבית בקושי קמו או אכלו או חייכו. הם ילדים שחזרו להיות ילדים".
בזכרון מנחם מתגאים במערך הרפואי שליווה את הילדים עם רופאים בכירים, אחים ואחיות מבתי החולים המובילים וציוד רפואי רב ומתקדם, שבעזרתו הקימה העמותה בית חולים נייד של ממש שליווה את הילדים, חלקם במצב רפואי מורכב מאוד.
"ההשפעה של הנסיעה על הילדים לא איחרה לבוא", מספר ארנטל, "הציפייה הביאה אותם להתחזק ולקבל את אישור היציאה המיוחל, ואז במחנה ראינו נסים. ילד שהתקשה לאכול בלע צלחות שלמות של ספגטי ועוף, ילדה שהתקשתה ללכת פרצה בריקודים במסיבת הערב. ההורים נדהמים מהסרטונים ששלחנו להם ואין רופא שיצא איתנו שלא נדהם מהשינויים בבדיקות הדם מהיום הראשון לעומת היום האחרון".
רותם בן שעיה בת ה־12.5, אחת הילדות שנסעו, סיפרה: "במחנה אני מרגישה רגילה. כמו כולם. פה כולם מבינים מה אני עוברת ואיך אני מרגישה. יודעים מה זה לאבד שיער, מה זה אומר שהחום עולה ומבינים מה זה להיות בבידוד. רק פה אני יכולה לצחוק על דברים שחברות בבית לא יבינו. חשבתי שאני אתגעגע להורים אבל בזכרון מנחם לא השאירו לנו זמן להתגעגע".