מועצת העיתונות והתקשורת בישראל פרסמה הערות לתזכיר חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ג-2023 וכתבה: "תזכיר חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ג-2023 פוגע פגיעה אנושה בחופש העיתונות".
עוד נכתב: "מועצת העיתונות והתקשורת בישראל מתנגדת נחרצות להצעת החוק - במהותה, ברוחה ובפרטיה. מבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, להלן פירוט הערותיה של מועצת העיתונות. הערותינו יתייחסו להיבטים של עצמאות התקשורת וחופש התקשורת – נושאים שעומדים במרכז עשייתה של המועצה".
"עם זאת המועצה מבקשת להביע מחאה על סד הזמנים הקצר שהוקצב להערות הציבור לתזכיר מקיף כל כך, שאמור לחולל מהפכה של ממש בתחום התקשורת. מחאה זו מצטרפת לביקורת על שלא ניתנה הזדמנות נאותה גם לגופים המאסדרים: הרשות השנייה ומועצת הכבלים, שהם בעלי הידע והניסיון בתחום והם בין הנפגעים הישירים מהצעת החוק - לבחון ברצינות את ההצעה, שכן הם נדרשו להעביר הערותיהם לטיוטת חוק התקשורת החדש תוך יום אחד. מועצת העיתונות מבקרת גם את העובדה שתזכיר הצעת החוק נוסח מבלי שקדמה לו עבודה מקיפה של וועדה ציבורית. אמת הדבר שהתזכיר מאזכר וועדות שהוקמו בעבר והוא אף מסתמך בחלקים נרחבים על דו"ח וועדת פולקמן, שהוליד תזכיר הצעת חוק אחר שלא הגיע לכלל חקיקה".
"מועצת העיתונות סבורה שהיה ראוי להקים וועדה ציבורית שתבחן את ההצעות לשינוי האסדרה של שוק התקשורת, במיוחד בשים לב לכך שבחלקים משמעותיים סוטה התזכיר מדו "ח פולקמן ויש בו פגיעה חמורה בעצמאות התקשורת ובחופש שלה. זה המקום להזכיר עוד כי גם וועדת פולקמן לקתה בכך שבנוסף ליושב הראש שלה היא כללה עובדי מדינה בלבד: 4 ממשרד התקשורת בתוספת רכזת הוועדה ועוזרת המחקר, 1 ממשרד האוצר ו-1 ממשרד המשפטים, כשלנציגי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו ורשות התחרות הוקנה בה מעמד של משקיפים בלבד. מן הראוי איפוא שבוועדה חשובה כזו, שעוסקת בליבת שוק התקשורת, יהיו חברים גם אנשי אקדמיה ואנשי תקשורת. דוגמה לכך יכולה לשמש וועדת מעוז לבדיקת נושא החיסיון העיתונאי, שבה היוו אנשי האקדמיה והעיתונאים רוב מבין חברי הוועדה, כשאיש אקדמיה אף הוצב בראש הוועדה".
"התזכיר מצהיר, כי הוא נועד להשפיע על חופש הביטוי, המסחר ועל דמותה של החברה והדמוקרטיה הישראלית. סעיף 1 אף מבהיר, כי: 'מטרתו של חוק זה להסדיר את אספקת תכני צפייה-ושמע לציבור בישראל, לקדם השקעה ביצירה ישראלית איכותית, לאפשר מגוון וריבוי דעות באספקת תכני צפייה-ושמע ובפרט תכני חדשות, ולקדם את התחרות בתחום', אולם לאמיתו של דבר התזכיר תוחם ומגביל את האספקה של תכני צפייה- ושמע בישראל. . מועצת העיתונות והתקשורת בישראל אינה שוללת את הגישה שיתכן ושוק התקשורת זקוק לריענון ולאסדרה".
"עם זאת למרבה הצער תזכיר הצעת החוק מסיג את שוק התקשורת שנים לאחור ומקנה שליטה מלאה חסרת תקדים של הממשלה על אמצעי התקשורת, כל זאת בניגוד לעקרונות יסוד במשטר דמוקרטי, ולפסיקה של בית-המשפט העליון. הנה כי כן אם חלילה ימומש תזכיר הצעת החוק הוא יציב את ישראל בשורה אחת עם מדינות כמו פולין והונגריה, שהיו אף הן פעם מדינות דמוקרטיות במונחים המקובלים, אך הפכו לאחרונה למדינות שהדמוקרטיה המהותית רחוקה מהן. לא למותר לציין שההשתלטות על אמצעי התקשורת, כמוצע בתזכיר הנוכחי, משתלבת גם במגמה של השתלטות על מערכת המשפט, וזאת בתנועת מלקחיים שמוכרת לנו אף היא מפולין ומהונגריה".