בקבוצת הפייסבוק “קעקועים ומקעקעים” משתפים נכון למועד כתיבת שורות אלו למעלה מ־100 איש את הקעקועים שעשו בשבוע האחרון שבאמצעותם הנציחו בצורות שונות על גופם את התקפת הטרור ב־7 באוקטובר: קעקוע עם דגל ישראל עליו כתוב “אין לי ארץ אחרת”; קעקוע עם מפת ישראל וכיתוב “יש לי חור בצורה של הלב שלך”; קעקוע של אריות עליהם כתוב “אל תירא ישראל”; קעקוע עם סמל פסטיבל “נובה” (המסיבה ברעים) ושמות החברים שנרצחו; קעקוע עם תאריך ה־7 באוקטובר 2023; ועוד קעקועים רבים שחורטים את האירוע הזה על גוף המקועקעים לעולמי עד.
להנצחה צורות רבות, ובשבוע האחרון נראה כי הנצחה על הגוף הפכה לתופעה. מרגע שפרצה מלחמת “חרבות ברזל”, החלו עשרות (אם לא יותר) אנשים, כל אחד מסיבותיו, לקעקע על גופם קעקוע על מנת להנציח את ה־7 באוקטובר 2023 – היום בו אירעה מתקפת הטרור של חמאס בעוטף עזה.
רותם סובלמן, מניצולי הטבח במסיבה ברעים, בו איבד רבים מחבריו הטובים, בחר להנציח את חבריו, את האירוע ואת הינצלותו ממנו בקעקוע על הצוואר שמציין את התאריך 7.10.2023. “ברגע שהגעתי למקום בטוח ויצאתי מסכנת חיים היה ברור לי שארצה להנציח את האירוע הזה”, הוא מספר. “מבחינתי זה נס, עצם זה שאנחנו מדברים זה נס. לא מובן לי מאליו בכלל שאני פה אחרי הטבח והיריות והתופת שחווינו. היה לי כל כך הרבה מזל שקשה לי לעכל. ציון התאריך הזה מבחינתי הוא כדי שהזיכרון של החברים הרבים שהלכו לי שם ילווה אותי גם בגוף ולא רק בלב".
"בחודשיים האחרונים הייתי באירופה ורק ב־1 באוקטובר חזרתי לארץ ובאתי למסיבה בהפתעה לחברים שלי, הם לא ידעו שאני פה. חלק גדול מהם נרצח שם. קעקוע התאריך הזה על הגוף הוא ציון נקודת זמן, זה משהו שאני ארצה לזכור היטב תמיד וזה תאריך שמסמל בעיניי את הלידה שלי מחדש. זכיתי בחיים. זה שאני חי אחרי כל מה שעברתי שם שינה לי את התפיסה לגבי החיים ולגבי השאיפות שלי וזה משהו שאני לא מוכן ולא רוצה לשכוח. לכן קעקעתי את זה על הצוואר במקום שאני רואה ולא יכול להסתיר. זה מסמן את התחלת החיים שלי מעכשיו. חוויתי את ההלם, ראיתי את הזוועות, ירו עליי בכביש ואני לא מצליח להבין איך הרכב שלי לא נפגע לעומת הרכבים האחרים שם, ולכן היה ברור לי שהקעקוע הזה ייצרב בי ויסמל את מי שאני”.
“אסור לשכוח”
המקעקעת ניקול נחמיה גייסה את בעלה ואת אביה לעשות יחד עמה קעקוע בעיצובה האישי שכולל בלועזית את תאריך ה־7 באוקטובר 2023, את הכיתוב הלועזי HOME (בית) כשבמקום O ישנו מגן דוד עם דמעה ולב עם דופק. “ביום שבת, באותו יום שזה קרה, כשעיכלנו את האינפורמציה לגבי גודל האסון ונודע לנו על חברים שלנו שנהרגו וחברים שנחטפו, אמרתי לבעלי שזה הזמן לחרוט מזכרת מהאירוע הזה, שאסור לשכוח את הדבר הזה ושזה יישאר לנו לא רק בלב, אלא שכולם ידעו שאני יהודייה גאה", היא מספרת. "שגם אם אני אסתובב בעולם, גם אם במדינה עוינת - שידעו שאני יהודייה. זה זיכרון שלי וגם אם זה זיכרון רע אני רוצה לזכור אותו".
"מבחינתי מה שהם עשו הוא סוג של שואה חוזרת. כמו שבשואה השאירו מספרים חרוטים, כמו על גוף בני המשפחה שלי שנרצחה בשואה - זה סוג של סמל שהחלטתי שכל עוד אני אחיה יזכרו וידעו. גם אבא שלי, שמעולם לא עשה קעקוע כי הייתה לו טראומה מהמספרים שנצרבו על משפחתו בשואה, ישר אמר לי שהוא מסכים לקעקוע הזה כי חשוב לו לזכור ולא לשכוח”.
היא מסבירה כי “הקעקוע עם הלב והדופק הוא כי רציתי שיהיה דופק של לב כי באותו רגע ששמעתי את האזעקות ועל החטופים, הלב שלי הפסיק לדפוק וידעתי שאני רוצה להעביר את הסמל הזה לנצח. כמו שבלב שיהיה חרוט על הגוף. לאבא שלי חיברתי מגן דוד ושמתי אריה עצבני שמסתכל לכיוון עוטף עזה ובצד של ארץ ישראל, בו נשפכו דמים של האחים שלנו ציירתי דם. זה קעקוע מהמם וקיבלתי מלא תגובות מאנשים שרוצים לקעקע זאת על גופם גם”.
גם אפרת משה, נכדה לניצולי שואה, החליטה לקעקע על ידה סמל להנצחת המאורע, שקשור גם לשואה, וקעקעה טלאי מגן דוד שחור צהוב כשמעליו הכיתוב “Never Again”. “כשהבנתי את גודל האסון והטבח שקרה וזה קרע וקורע לי את הנשמה מכל הכיוונים הלכתי לבקר את סבתא שלי, שתחיה, שעברה את זוועות השואה", היא מספרת. "היא פרצה בבכי ואמרה לי משפט שריסק אותי: ‘אני מצטערת שאת וילדייך צריכים לעבור את מה שאני עברתי בשואה ומצטערת שלא הצלחנו לעצור את זה’. כשהייתי אצל המקעקע זלגו לי דמעות בזמן הקעקוע וזה היה רגע מאוד אמוציונלי וחשוב לי".
"אני חייבת להודות שרציתי במקור לקעקע על הכתף אבל בגלל שחששתי שאם אסתובב עם זה בחו”ל יכולים לסקול אותי באבנים, העדפתי לעשות את זה ביד שאומנם רואים אבל זה פחות בולט. המגן דוד נועד להראות שלמרות כל הקושי אנחנו חזקים וצריך להאמין שנצא מזה וננצח. הייתי חייבת לנצור ולסמן את המאורע הזה”.
אלון רז וארוסתו שילה נגרין הולכים ביחד זה ארבע שנים למסיבות טראנס מדי שבוע. בסוכות האחרון הייתה להם התלבטות אם ללכת למסיבה שנערכה בליל חמישי עד שישי או לזו שנערכה ברעים בליל שישי עד שבת השחורה. לבסוף בחרו במסיבה הראשונה ובכך ניצלו חייהם. באותה מסיבה ברעים איבדו רבים מחבריהם והחליטו לקעקע את תאריך ה־7 באוקטובר עם הכיתוב NOVA על גופם להנצחת חבריהם שנרצחו.
“קהל מסיבות הטראנס שהולך לרוב לאותן מסיבות כל פעם הוא כמו משפחה והרבה מהמבלים במסיבות הללו הם חברי נפש של שילה ושלי", מספר רז. "לפני חודש הצעתי לשילה נישואים במסיבת טראנס והרבה מהחברים שנכחו בהצעת הנישואין נרצחו במסיבה ברעים. כששמענו את מה שקרה במסיבה נקרע לנו הלב לגזרים, כי אנחנו חברי נפש של לפחות חצי מהמבלים במסיבה, אלו שנרצחו ואלו שנפצעו. היה לנו ברור שאנחנו הולכים לעשות קעקוע שינציח את החברים, לכן בחרנו במילה NOVA מדממת והוספנו חורים של קליעים, כי בעינינו זו הייתה ההנצחה המושלמת".
"כל השבוע הזה אני ‘מבלה’ בהלוויות כי הייתי קצין משטרה הרבה שנים וגם הרבה מהחברים שלי משם נרצחו, נוסף לחברים מהמסיבה. הרבה שנים הייתי ספורטאי וגם ממעגל חיים זה נרצחו לי חברים, כך שמכל מעגלי החיים יש שכול סביבי והקעקוע הוא דרך להנציח את זכרם בגוף ולא רק בנשמה”.
“לתת משהו מעצמי”
המקעקעת הלנה אדאמס, הבעלים של Addams Tattoo Studio ברמת גן, מעידה כי מיום שני האחרון מגיעים אליה מדי שעה לקוחות שרוצים קעקוע להנצחת אסון ה־7 באוקטובר. לדבריה, מרביתם מבקשים קעקוע של התאריך וחלקם קעקוע מגן דוד. “בשבוע הראשון של המלחמה לקח לאנשים זמן לעכל את מה שקורה, אבל מיום שישי האחרון הטלפון לא מפסיק לצלצל ואני מלאה בלקוחות שרוצים להנציח את הטרגדיה הזו”, מספרת אדאמס. “רוב ההזמנות הן של מגן דוד ושל מפת ארץ ישראל. אני חושבת שהאירוע הזה לוקח כל אדם למקום האישי שלו וכל אחד, מסיבותיו שלו, מרגיש את הצורך להנציח את זה דרך הקעקוע".
"לי עדיין קשה לקעקע על עצמי את האירוע כי זה קשה מדי מנטלית, הלב שלי שבור מדי ממה שקורה וזה טרי אבל כל אחד תופס את זה אחרת, ואני מרגישה שליחות להנציח את הישראליות והאירוע ההיסטורי הזה על הלקוחות שרוצים מזכרת לנצח”.
אחד הקעקועים שתפסו כותרות במיוחד הוא קעקוע של רחל אדרי מאופקים, האישה והעוגיות, שהפכה סמל לניצחון על חמאס בשבוע האחרון. מי שאחראית על קעקוע זה וקעקועים נוספים של הנצחת האירוע (כמו למשל לב עם מגן דוד או עם סמל פסטיבל NOVA) היא המקעקעת ליאור יוספי. “ראיתי שיש כל כך הרבה אנשים שמאבדים חברים, בני משפחה ויקרים להם והרבה אנשים שקשה להם עם המצב, והרגשתי שאני רוצה לתרום את חלקי בלעזור להם להתמודד, ולו במקצת, עם האובדן או עם הטראומה, אז החלטתי שאם אתרום משהו אז אתרום משהו שאני יודעת לעשות הכי טוב, שזה לקעקע", היא אומרת.
"פרסמתי פוסט באינסטגרם ובפייסבוק ובו הזמנתי את תושבי העוטף ואנשים שאיבדו את יקיריהם או את חבריהם להתקעקע אצלי או ללא עלות או כתרומה לחיילים (כל אחד לפי תקציבו). לא לקחתי שום דבר אליי אלא המטרה היא לתרום. החלו לפנות אליי אנשים שהיו בפסטיבל ברעים או איבדו חברים, וזה היה לי נורא קשה מנטלית אבל רציתי לתת משהו מעצמי וראיתי עוד ועוד אנשים שרוצים לקעקע על גופם מגן דוד או סמל הפסטיבל (NOVA) מתוך מטרה להנציח את החברים שנרצחו מול עיניהם. אני חושבת שלקעקוע על הגוף יש ערך לא מוסבר כי זה משהו שהוא לנצח”.
אי אפשר שלא לשאול אותך על הקעקוע של פרצופה של רחל מאופקים.
“לקוח קבוע שלי הציע לי את הרעיון ובהתחלה הייתי בשוק כי הבנתי שזה משהו בלתי שגרתי. עפתי על הרעיון הזה כי הבנתי שאף אחד לא עשה את זה עדיין. היו לי קצת חששות אבל אני מאוד שמחה על כך. את הסקיצה עצמה עשה המעצב חן מכבי, והלקוח שלי, שראה את הציור שחן פרסם באינסטגרם, אמר לי שהוא רוצה את הקעקוע עם התמונה הזו. ביקשתי אישור מחן והוא נתן לי, קבענו סשן ביום שישי האחרון בבוקר. אמרתי ללקוח שהוא משוגע לגמרי אבל בגלל שהוא מאוד מאמין ברעיון הרגשנו שאנחנו מאוד שלמים עם הביצוע”.
