"ראיתי מהשמיים עשרות מחבלים בחלק מהיישובים, ראיתי את הזוועות, המראות היו מאוד קשים, של טבח, שריפת בתים ומכוניות וחטיפות והיה חשש שהם יגיעו גם למשפחה שלי במושב בעוטף עזה", מספר סרן ד', מפעיל כטמ"ם (כלי טיס מאויש מרחוק), על מה שחווה בשבת השחורה, ב־7 באוקטובר.
תיעוד חדש מהשבת השחורה: מחבל חמאס נוחת באין מפריע עם רחפן בעוטף | צפו
סרן ד', שכיום מתגורר בתל אביב עם בת זוגו, סבר בעת שמיעת האזעקה הראשונה, בשעה 6:30 בבוקר, כי מדובר בעוד סבב לחימה, כמו בסבבים קודמים בשנים האחרונות.
"לא חשבתי שמדובר בכזו זוועה, בסדר גודל שלא הכרנו", הוא מספר – "התעוררנו מהאזעקה וירדנו למקלט בבניין. לא חשבתי שזה אירוע גדול. אחרי כמה דקות עלינו למעלה לדירה, הדלקנו טלוויזיה וראינו חדירות, אבל לא יצאה שום הודעה רשמית. אחרי אזעקה נוספת קיבלתי קריאה להגיע לטייסת שבבסיס פלמחים, התארגנתי במהירות ויצאתי".
מיד עם הגעתו, בסביבות השעה 8:00, הוא נחשף לזוועה. "שיבצו אותי בתורנות הראשונה, עשר דקות לאחר שהגעתי לטייסת, ומיד נכנסו לפעילות", הוא משחזר בהתרגשות.
מה ראית כמפעיל כטמ"ם?
"ראיתי מהשמיים עשרות מחבלים בחלק מהיישובים מבצעים טבח, חוטפים תושבים, שורפים מוניות וכלי רכב, ראיתי זוועות ששיקפו את הרוע בהתגלמותו".
היה חשש שהם יגיעו למושב שבו המשפחה שלך שהתה?
"היה חשש כבד. המחבלים החלו להתקדם למושב שלי, מרחק של כמה דקות נסיעה, והמראות הקשים מהשטח נמשכו. הייתי מרוכז במשמרת וללא טלפון סלולרי ובמשך חמש שעות לא ידעתי מה קורה איתם, אלה היו חמש השעות הכי ארוכות וגם מהירות שחוויתי. כל הזמן התרכזתי בתקיפת מחבלים. הייתה דאגה רבה למשפחה ולחברים שבמושב. התרכזתי רק במשימה של תקיפת המחבלים וניסיתי להתנתק ממחשבות אחרות. הבנתי את גודל המשימה של בלימת המחבלים".
במה התרכזתם במהלך הפשיטה הגדולה והמראות הנוראים?
"תקפנו מהאוויר כל פעיל חמוש. עשינו את זה ללא הפוגה במקביל למסוקים ולכוחות נוספים שהחלו להגיע. המטרה היחידה הייתה לנטרל ולטהר את כל המרחב".
אבל הזוועות נמשכו.
"היו כל כך הרבה מחבלים ולא היו לנו מספיק שולטים שייתנו לנו אישור לתקוף, ותקפנו ללא הפוגה. מנענו אסון הרבה יותר כבד. אמרו לנו בבקרה 'תעשו מה שנראה לכם'. ראינו זוועות, מחבלים שחוטפים ילדים, מבוגרים וקשישים. חמאס־דאע"ש לא בחל באמצעים. המראות קשים והם תמיד ילוו אותי".
סרן ד' מציין, שהותקפו מאות מחבלים חמושים. "חיסלנו מחבלים רבים. מה שראינו היה מטורף, זה יכול היה להיגמר פי עשרה יותר קשה במספרי הנפגעים והחטופים, ההרס והחורבן. כל הזמן התמקדנו במשימה כדי לבצע אותה הכי טוב. נלחמנו על הבית".
סרן ד' חווה אובדן, כאשר קרובת משפחה שלו נרצחה באוגדת עזה. "המראות היו קשים מאוד, אבל אני גם חש תחושת גאווה על מה שעשינו ומנענו. אנחנו פועלים סביב השעון", הוא מציין – "זו מלחמה שלא חווינו ואנחנו ננצח".