נשיא המדינה יצחק הרצוג ושר המשפטים יריב לוין החליטו על הפעלת מתווה חנינות מיוחד עבור בעלי חובות בגין קנסות, לרבות בתחום התכנון והבנייה, אשר נקלעו למצב כלכלי קשה על רקע המלחמה ומתקשים לשלם את חובותיהם בתקופת משבר קשה זו.
עסק אחד ביום: תמיכה בעסקים נפגעי מלחמת "חרבות ברזל"
במסגרת המתווה יוענקו הקלות בקנסות עבור לוחמים בסדיר ובמילואים בצה״ל ובכוחות הבטחון, משפחות שכולות ומשפחות החטופים, וכן עבור משפחות מפונים ומי שביתם נפגע במלחמה - אשר נקלעו למצוקה כלכלית בשל המלחמה.
המתווה נולד מתוך ההבנה כי מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", בשמחת תורה, ה-7 באוקטובר 2023, רבים מתושבי המדינה מתמודדים עם קשיי תעסוקה ופרנסה וזאת בנוסף למחירים הקשים שגובה המלחמה מאזרחי המדינה בחזית ובעורף. המתווה אינו מונע הגשת בקשות שלא על פי המתווה המיוחד, כך שכל מי שנקלע למצוקה כלכלית יוכל לפנות בבקשה להקלה על פי הכללים הרגילים בבקשות חנינה.
מתווה החנינות המיוחד יכיל בתוכו גם הקשר ייחודי של תחום התכנון והבנייה, בו יודגש הקושי בעמידה בתשלום קנסות שהוטלו על מי שבנה למטרת מגורים ביישובים בהם קיים אתגר תכנוני משמעותי. מתווה זה גובש על רקע פניות שעלו בביקורי הנשיא אצל משפחות שכולות בעדה הדרוזית ובחברה הבדואית, ופניות נוספות לשר המשפטים, ועל רקע פנייתו של מנהיגה הרוחני של העדה הדרוזית השייח מואפק טריף לנשיא המדינה, אשר התייחסו לקושי של בנות ובני העדה הלוחמים במערכה להתמודד עם תשלום קנסות כבדים בעת הזאת.
מתווה זה נועד לבטא את הערכתם של נשיא המדינה ושר המשפטים למי שמשרתים את המדינה, ולמי שמסכנים חייהם לטובת הגנת המדינה, כמו גם למי שתורם או תרם תרומה ייחודית לביטחונה, ולמי שאיבדו את היקר מכל במערכה הכבדה.
נשיא המדינה יצחק הרצוג: ״הימים הללו הם ימים קשים. האבל, היגון והטלטלה אותם אנחנו עוברים מאז מתקפת הטרור הברברית של מפלצות החמאס והשלכות המערכה שהיא כפתה עלינו, נמהלים בנחישות, בעוצמה הלאומית ובאמונה בצדקת הדרך – להחזרת הביטחון לכלל אזרחי ישראל והשבת החטופים הביתה".
לדבריו, "ברגעים המאתגרים האלה – החברה הישראלית התגלתה ומתגלה במלוא תפארתה, בלכידות, בהירתמות, בערבות הדדית ללא גבול, בחזית ובעורף, בכל קהילות ישראל המגוונות ובכל רחבי הארץ. הסטנדרטים שהעם הזה מציב בעת הזאת הם דמיוניים, ועל המדינה ומוסדותיה לעמוד בהם במלוא מובן המילה. השקת מתווה החנינות החדש נשענת בין היתר בדיוק על יסודות אלה של סולידריות בשעתנו הקשה".
"מוסד החנינה היווה מאז ומעולם דרך לשקף את ערכי החברה וצרכיה, ולנהוג לפנים משורת הדין, באופן חוץ-משפטי, עם אלה הזקוקים לכך. הושטת היד הזו היא נצרכת והכרחית תמיד, ובימים ייחודיים, דוגמת מלחמה, על אחת כמה וכמה. מתווה החנינה משקף מוסכמה ערכית וישראלית מחייבת שאני כנשיא גאה להביא לידי ביטוי בשם העם כולו: עלינו לתת את הדעת ולהפנות את קשב הלב והיד התומכת למי שהמערכה הזאת פגעה בהם במובן הכי עמוק של המילה, ולאלה שנרתמו ונרתמים בכל כוחם למען ביטחון העם והמדינה. מתווה החנינה המושק כיום הוא היבט אחד של הושטת יד מצד החברה והמדינה, ואני תקווה כי עוד ועוד זרועות של המדינה יפעלו ברוח הזו".
"עוד היבט חשוב במתווה החנינה הוא הוקרת העדה הדרוזית, שמבטאת הערכה לתרומתה למדינה בכל ההיבטים ולהגנה על המדינה בפרט, לצד הכרת התודה לכלל האוכלוסיות המשרתות בצה"ל וכוחות הביטחון – מכלל האמונות, הדתות ואורחות החיים, לרבות המיעוטים בישראל - מכבדת את מדינת ישראל כולה ומצביעה על ברית החיים הישראלית".
שר המשפטים יריב לוין: ״מתווה החנינות הוא היבט נוסף לאחדות ולסולידריות החברתית אשר כה נחוצות לנו כעם בימים אלה. המתווה מוקיר תודה למשרתים, לחללי ולפצועי צה״ל, ולנרצחי ונפגעי הטבח, ומוכיח את המחויבות של המדינה ללוחמי צה״ל, שנלחמים בחירוף נפש על הגנת המולדת בכל החזיתות. יש במתווה גם הכרת תודה מיוחדת לעדה הדרוזית, שטובי בניה משרתים בצה״ל ומגינים על המדינה, ולאנשי כוחות הבטחון מכלל המיעוטים. אני מבקש להודות לכב׳ נשיא המדינה ולצוותו, למחלקת החנינות במשרד המשפטים בראשות עו״ד לימור גולדנברג חדד ולכל השותפים במלאכה חשובה זו״.