ב-20 ביולי 2014, במהלך הלחימה של חטיבת גולני בשכונת שג'אעיה, נפגע נגמ"ש מדגם M-113 מירי טיל נ"ט שהביא למותם של שישה חיילי צה"ל. אורון שאול, שמוגדר עד היום כנעדר, לא הספיק להיכנס לנגמ''ש, חתר למגע והמשיך לנהל קרב אל מול המחבלים, עד שנחטף אל תוך מנהרה שהייתה בסמוך לאזור ההיתקלות.
עדות לכך הם האפוד והקסדה שלו שנמצאו בעומק המנהרה. בבוקר שלמחרת האסון, הגיעו קצינים להודיע למשפחה על נפילתו של אורון ואף העירו את תשומת ליבה לאפשרות לקבור את אורון בחלקה הצבאית בטבריה או בעמק הירדן.
באותם ימים, הגיעו שמועות למשפחה כי אורון נחטף אך צה״ל הודיע מפורשות למשפחה כי אורון נמצא בחזקתו בארץ. מהר מאוד תמונתו של אורון הופצה ברשתות החברתיות ובערוצים ערביים אחרים. מיד לאחר מכן יצא דובר החמאס, אבו עוביידה, בהצהרה: "אורון שאול החייל, מספר אישי 6092065, נמצא בידינו״.
גם אז צה״ל הכחיש את הידיעה בפני המשפחה ואף שגריר ישראל באו״ם רון פרושאור יצא בהצהרה כי אין לישראל חייל חטוף. לאחר בדיקה הבינו שאין זיהוי DNA של אורון בנגמ״ש, ובעקבות כך ירדה הנחיה לסרוק אחר אורון במעגלים נרחבים יותר אשר הביאו למציאת הווסט והקסדה בעומק המנהרה.
לקראת כניסת השבת, הגיעו הרב הראשי לישראל יחד עם קצינים וביניהם ראש אכ״א ואורנה ברביבאי, והודיעו למשפחה על ההחלטה לשנות את הסטטוס של אורון מנעדר לחלל צה״ל שמקום קבורתו לא נודע. הקביעה של צה״ל התבססה על ממצאים פורנזיים לשיטתם, שנמצאו בקסדה. בעקבות לחצים שהופעלו על המשפחה לשבת שבעה, בטענה כי הדבר יסייע בהשבתו של אורון, הוחלט ע״י המשפחה לשבת שבעה. החלטה שהמשפחה מתחרטת עליה עד היום ומטילה ספק בסטטוס ובמצבו של אורון.
עד היום המשפחה נמצאת בחוסר וודאות לגבי מצבו של אורון ומתמקדת במאמצים להשבתו לישראל. מאז ועד לרגע זה, משפחת שאול מנהלת מאבק עיקש להחזרתו של אורון ופועלת הן בזירה המדינית והן בזירה הבינלאומית. המשפחה קיבלה הבטחות אין סופיות על כך שהמדינה עושה ותעשה הכל להחזיר את אורון הביתה, אולם במבחן המציאות ובמבחן התוצאה, מדינת ישראל הבטיחה אך לא קיימה ואורון עדיין חטוף בעזה מזה עשור כמעט.
נקודת ציון משמעותית במאבק להשבת אורון הייתה במסגרת ״הסכם הפיוס עם טורקיה״. במסגרת הסכם זה דרשה משפחת שאול כי ההסכם יכלול בין היתר את השבת הבנים. בשיחות שקיימה המשפחה עם רוה״מ, הדבר הובטח למשפחה אולם כשהתפרסם ההסכם נוכחו לגלות כי סוגיה זו אינה כלולה.
בעקבות כך, החליטה משפחת שאול להקים מאהל מחאה מול בית ראש הממשלה עד לחזרתו של אורון. באותו הזמן חלה הרצל ז''ל, אביו של אורון, במחלת הסרטן ומספר שבועות לאחר הקמת המאהל נפטר (ה-2 בספטמבר 2016). יום לפני פטירתו כתב: "אורון שלי, בני הגיבור, מאז שעזבת הגוף שלי החל לבגוד בי. יש לי וידוי: כשהודעת שאתה מתגייס לגולני אמא התחננה שתחזור בך מההחלטה כי זה מסוכן. בלב הייתי מלא גאווה ושמחה. אני רוצה להתנצל בפניך בני האהוב שלא הקשבתי לאמא".
ממשפחת שאול נמסר: "הגעגועים לאורון לא פוסקים. המחשבות עליו וביתר שאת ביום הולדתו לרגע לא פוסקות. לא האמנו שיעבור עשור ונציין את יום הולדתו העשירי כשאורון עדיין שבוי בעזה. העולם ממשיך והשגרה מתקיימת כרגיל, אבל אצלנו העולם עצר מלכת. הכל נשאר באותו המקום. ה-20 ביולי 2014 זה התאריך שאנחנו נמצאים בו יום יום במשך 3447 ימים. אנחנו מתפללים ששום חטוף לא יגיע לרגע בו הוא נמצא 10 שנים בשבי. ליבנו עם כל משפחות החטופים שלצערנו הצטרפו אלינו בחודשים האחרונים. כולם צריכים לחזור עכשיו".