מספר של הארי פוטר עד רכב שנגנב: האזרחים המופתעים שקיבלו את חפציהם בחזרה מעזה

נעם נורבש (22) הייתה בת 10 כשסבה האהוב, דוד בן הרוש, הביא לה במתנה את הספר החדש והאחרון בסדרת ספרי “הארי פוטר" – “הארי פוטר ואוצרות המוות". “סבא שלי קנה לי את הספר הזה ב־2011 ובצורה מאוד אופיינית לו הוא גם כתב לי בו הקדשה חמודה", מספרת נעם.

החקלאים בצפון חוששים: "אנחנו תחת זכוכית המגדלת של חיזבאללה"
"הביע את דעתו": מרצה באוניברסיטת ת"א ביקש - "בלי דסקיות חטופים"

“באותן שנים אבא שלי היה סמג"ד באוגדת עזה, ובאחת השבתות שביקרנו אותו בבסיס, אמא שלי ארזה כמה דברים וכנראה הספר היה ביניהם ונשכח שם. מפה לאיך זה נכנס לתוך עזה אנחנו לא בדיוק יודעים אבל יש לנו השערה: ב־7 באוקטובר הבסיס הזה הותקף ונשרף, וכנראה המחבלים לקחו אותו משם לתוך עזה".

שמתם לב שבמשך 12 שנה הספר היה חסר בספרייה?
“האמת שלא. יש לנו כל כך הרבה ספרים, שלא שמנו לב".

מי שמצא את הספר בעזה הוא הלוחם אבשלום רוזנק, המשרת ביחידה מובחרת, ונתקל בו באמצע הלחימה: “אבשלום מצא את הספר בבית פרוץ שהוא וחבריו הלוחמים הגיעו אליו ראשונים, וצמוד לבית היה פיר של מנהרה. כשהוא מצא אותו הוא פנה לחבר שלו, הסופר והקולנוען יאיר אגמון, שפרסם פוסט בפייסבוק בשבוע שעבר ובו כתב שהספר נמצא עם ההקדשה ושאבשלום מחפש את נעם. אמא שלי אמרה לי לפתוח מהר את הפייסבוק כי מחפשים אותי, ובהתחלה זה היה לי מוזר שמישהו יחפש אותי.

"מהר מאוד הגיעו אליי עשרות טלפונים, וביום למחרת אבשלום, יאיר, אמא שלי ואני נפגשנו יחד, ובמפגש אבשלום הראה לי את הספר, וזה היה ממש מרגש כי יש לו ערך סנטימנטלי. גם סבא שלי התרגש ברמות מהמציאה".

למרות שהאבידה נמצאה, בחרה נעם להשאיר את הספר אצל אבשלום. “חשבתי שאם הוא סחב את הספר איתו שבועיים בעזה, אז הוא חולק איתי את הסנטימנטים לספר. זה סנטימנטלי עכשיו לעוד בן אדם".

ב־2014, במהלך מבצע “צוק איתן", נפצע ידיד אקרמן (33), אז לוחם מילואים בן 23, מרסיסי פצמ"ר. כחלק מהטיפול הרפואי, הפשיטו אותו ממדיו כדי לטפל בו, כשארנקו והדיסקית נשארו בכיס המדים. “נראה ששמו את המדים בתוך שקית ואת השקית שמו בנגמ"ש, אבל איכשהו כנראה הורידו את הנגמ"ש בעזה, וחמאס מצא את שקית הבגדים שלי", הוא משחזר.

“כשחמאס מצא את זה הוא העלה סרטונים עם תעודות הזהות שלי והתפאר שהוא מצא זאת, ואני העליתי סרטון תגובה שבו פתחתי את הארנק החדש שלי וכו’. המשכתי הלאה בחיים ולפני שבועיים, רגע לפני שיצאתי למשימה צבאית, קיבלתי טלפון מפתיע מסמג"ד ב’ של חטיבת גבעתי והוא סיפר שהוא מצא את הארנק והדיסקית שלי בעזה. הייתי בהלם מסגירת המעגל הזו. הלוחם שמצא את הארנק ביקש שאבוא לאזור הדרום כדי לקבל את הארנק והדיסקית, נפגשנו, התחבקנו והוא החזיר לי את החפצים".

מה מצב הארנק?
“בסדר גמור. איך שקיבלתי אותו כיבסתי אותו, ניקיתי אותו והמצב שלו בסדר. אח שלי התאום, גם הוא לוחם, בא איתי לקבל את הארנק והוא אמר לסמג"ד ולצוות: ‘כמו שהצלחתם למצוא דבר קטן כמו ארנק בתוך עזה הגדולה, יש לכם עכשיו את המשימה למצוא את הדר גולדין ואת כל החטופים’. זה בדיוק מה שהרגשתי. מה שריגש אותי גם זה שדווקא הפלוגה החרדית בגבעתי היא זו שמצאה את הארנק. הסיפור הזה נתן תקווה שבעזרת השם הרשויות האחראיות ייתנו לצה"ל לעשות את העבודה כמו שצריך ושכל החטופים יחזרו כבר".

“היינו בשוק"

ע’, רופא לוחם ביחידה הרב־ממדית, הנמצא בעזה בימים אלה, קיבל לאחרונה את גופיית סיום מסלול (מחזור 07’) של סיירת נח"ל שהייתה שייכת לו. מי שמצא אותה הוא רס"ר (במיל’) ישראל שלאק (29) מבאר שבע. “אני משרת בחטיבת הנגב (חטיבה 12) ובכניסה הראשונה לעזה, בעשרת הימים הראשונים למלחמה, הגענו לבית חאנון והמשימה שלנו הייתה לכבוש את האזור", מספר שלאק.

“התחלנו לטהר בתים והתחלנו לפתוח את המגירות ואת הארונות ולסרוק את השטח כדי לוודא שאין שם אמל"ח, ובאחת המגירות ראיתי את הגופייה דהויה ומקופלת. כולנו היינו בשוק וזה ישר החזיר אותנו לנושא החטופים, אז התייעצתי עם החבר’ה והחלטתי שבבית הזה לא אשאיר את הגופייה. זה היה בית של תומכי טרור והיו בו דגלים וחוברות לילדים שמראות איך לרצוח ילדים, והחלטתי שהגופייה לא צריכה להיות שם, אז לקחתי אותה איתי, שמתי אותה בתיק, ובפעם הראשונה שיצאנו מעזה, נתתי אותה לבת הזוג שלי ואמרתי לה שכשהבלגן יסתיים – אחפש את הבעלים".