בשבעה באוקטובר פורסמו סרטונים מזעזעים רבים, אך אחד נחקק כמעט יותר מכולם - רגע החטיפה של שירי ביבס ושני ילדיה, אריאל בן הארבע וכפיר בן התשעה חודשים. גם אב המשפחה ירדן נחטף לעומק הרצועה. היום (חמישי) מציין כפיר יום הולדת שנה, כשהוא מוחזק מעל 100 ימים בשבי החמאס.
שידור ישיר
בפתח תוכניתה ב-103FM, אמרה המגישה סיוון כהן בכאב כי "יום הולדת שמח זה כבר לא יהיה. אין פה מזל ושום דבר טוב בתינוק שנחטף כשהוא בן 9 חודשים, והיום הוא מציין שנה. איפה אתה ילד? איפה אח שלך אריאל בן הארבע? אמא שירי? מאבא ירדן קיבלנו עדות מזעזעת לפני כחודש. יום הולדת שנה לכפיר, בלעדיו".
"היום הזה בסימן כתום ואומני הילדים, הגדולים במדינה, חיברו שיר לכפיר ביבס, החטוף הצעיר ביותר בהיסטוריה המודרנית, בטח במדינה מערבית. השיר הזה מתחיל בתמונה המבעיתה, שאני מאמינה שלא יוצאת לאף אחד מאיתנו מהראש, אמא אוחזת בתוך שמיכה את שני ילדיה הג'ינג'ים, מנסה לגונן עליהם ממפלצות שחוטפות אותן. משפחה שלמה נחטפה אל מול מצלמות החמאס", אמרה.
בהמשך, שוחחה כהן עם ג'ימי מילר, בן דודה של שירי, אשר שיתף בתחושות הקשות. "היום אנחנו מציינים את היום הולדת של כפיר, לא ממש יכולים לחגוג לו כי למעשה אין למי לחגוג. אני אפילו לא יודע אם כפיר מודע לזה שיש לו יום הולדת, אם שירי יודעת שהגיע היום שהוא חוגג יום הולדת. זה אחד מימי ההולדת הכי עצובים שאי פעם צויינו בהיסטוריה של העולם המערבי או העולם בכלל. לא שמעתי בדפי ההיסטוריה על ילד שבגיל 9 חודשים נחטף לשבי והעולם נותן לזה לגיטימציה ולא שובר ועושה כל מה שצריך כדי שהמשפחה עם שני הילדים האחרונים שנשארו בשבי יחזרו אלינו כמה שיותר מהר. זו המציאות".
"הם ידעו שיש שם ילד ואח שלו ופשוט ירו מדלת הממ"ד פנימה"
"כפיר לא בא. נשארו שם כיסאות ריקים, השולחן יום הולדת הקטנטן שהכינו, עוגה יפה שדאגו לנו ממטה החטופים, וכפיר לא היה שם. לא כפיר ולא ילדי הגן", הוסיף מילר בקול חנוק ושיתף ברגעי האימה של השבעה באוקטובר: "אחרי שראינו מה קרה בתוך הבית, ואיך שהבית נראה אחרי המתקפה הנוראית הזו, אנחנו יכולים להבין למה היא נראית ככה, למה היא כל כך פחדה וזעקה בלי קול. הפכו שם את כל הבית, הבית נראה כמו אחרי צונאמי. העריסה של כפיר הפוכה, המיטה הפוכה, העיפו את הדברים מהארונות, יריות על הקירות".
"הם ידעו שיש שם ילד ואח שלו, והם פשוט ירו מדלת הממ"ד פנימה. כל הקיר פשוט מחורר בחורים של הכדורים של הקלאץ' שהם ירו ממנו. הם בטח היו שם באיזו פינה של חדר כולם מבועתים עד שהצליחו לקחת אותם החוצה. מתאר לעצמי שהיא ראתה את ירדן נלקח משם בכוח. זו התמונה המחרידה שיצא לנו לראות. לא פלא שהיא הייתה כל כך מפוחדת לאור הסיטואציה שחוותה בפרק הזמן הזה שניסו להוציא אותה מתוך הממ"ד", הוסיף.
עוד אמר כי "השמועה היחידה ששמענו הגיעה מהחמאס, שהם מוחזקים על ידי החזית העממית, ואז הם אמרו שהם איבדו איתם את הקשר והם לא יודעים איפה הם נמצאים. זה המצב. לא יודעים מה קורה איתם, הם פשוט נעלמו מהמפה, אבל אני מאמין שצה"ל עושה כל מה שאפשר כדי להשיג אות חיים, כדי לנסות למצוא אותם. אני יודע שהחלום של כל חייל שנמצא בעזה זה להביא לנו את הילדים האלה, ההורים שלהם, ואני מניח שזה אחד ממטרות המלחמה הכי חשובות - לשחרר את כל החטופים ואת הילדים האלה. הילדים האלו לא אויבים של החמאס".
"התרופות שמכניסים עכשיו זו בדיחה אחת גרועה"
כמו כן, התייחס מילר למאמצים להגעה לעסקת חטופים ואמר כי הוא מניח שנעשים דברים מאחורי הקלעים על מנת להחזיר אותם. "אני מאוד מקווה שבאמת עושים מאמץ עילאי כדי להביא אותם ואת יתר החטופים. אבל כמו שזה נראה לעין, ונשמע לאוזן, זה לא בדיוק הולך. המשימה היא קשה, החמאס הוא אויב מתוחכם, הוא נערך למתקפה הזו במשך המון שנים. אני מתאר לעצמי שהוא גם נעזר במוחות מחוץ למדינה. זה כנראה בא לידי ביטוי בקושי המטורף הזה למצוא חטופים", הדגיש. "לא נכחתי בפגישה שהייתה בקטאר, קיבלנו פרטים אודות המאמצים שנעשים כדי להחזיר את החטופים, אבל חמאס מתוחכם, הוא החביא אותם כל כך טוב, את כל החטופים, שאנחנו לא מצליחים להגיע אליהם", אמר.
"היינו מעדיפים שממשלת ישראל למרות הקושי שבדבר, ולמרות זה שזה ייראה אולי לא הכי טוב, להגיע להסכם עם החמאס, גם אם הם רוצים להישאר שם עוד קצת, שישחררו להם אנשים. אנחנו כבר נדע ונמצא את הזמן כדי לחזור ולפגוע בחמאס, אבל אנחנו לא נגיע לשום הכרעה של המלחמה במידה והחטופים האלה לא יהיו כאן אצלנו בידיים. מדי יום יש לנו פחות ופחות אנשים שנמצאים בחיים", הודה.
"התרופות שמכניסים להם עכשיו לפי דעתי זו בדיחה אחת גרועה", תקף. "המצב יכול להשתנות מקצה לקצה ולא נראה לי שכל התרופות שמכניסים היום, זה כמו טיפה בים אם התרופות בכלל יגיעו ליעד שלהם. הם חוששים שנשתמש בכל מיני אמצעים כדי לגלות איפה נמצאים החטופים. נמצא שם תינוק קטנטן שבטח צומחות לו שיניים, סובל, אין משחה לשים לו כדי להקל עליו, מי יודע אם יש לו מוצץ, את הדברים הבסיסיים שהוא צריך. מי יודע אם לשירי יש כוח לטפל אחרי כל כך הרבה ימים בשני ילדים קטנטנים".
"אנחנו בטח לא רוצים עוד רון ארד, הדר גולדין, אברה, אורון שאול, אנחנו לא רוצים שהחטופים שנמצאים שם יחיו מעל 3 אלף יום בשבי. כאן אנחנו מדברים על תינוקות, אבא שחושב שבכלל הם לא בחיים ובטח כל יום שעובר עליו זה כמו סיוט", הבהיר בסוף דבריו.
סייעה בעריכת הכתבה: שני רומנו, 103FM