בימי שגרה, שירותי "הקהילות התומכות" מסופקים עבור אזרחים ותיקים ואנשים עם מוגבלות המתגוררים בבתיהם ומעוניינים לקבלם. השירותים מנוהלים על ידי אב בית, וכוללים תיקונים ללא עלות עבודה, סיוע בהשגת בעלי מקצוע אמינים, הבאת תרופות מבית המרקחת, תיווך עם גורמים בקהילה, פעילות חברתית קבועה - וכל זאת תוך מתן אוזן קשבת ושמירה על קשר ויחס אישיים.
חברת תיגבור, הפועלת יחד עם הרשויות המקומיות, מנהלת כ־80 קהילות תומכות ברחבי הארץ לאנשים עם מוגבלות במסגרת מכרז של משרד הרווחה ובימים אלה אנשיה בגבול הצפון מוצאים עצמם מול אתגר שטרם חוו. נירה גבע, מנהלת תחום "קהילות תומכות" בצפון בחברת תיגבור, מפונה בעצמה מראש הנקרה. בני לביא, הוא אב בית ב"קהילות תומכות" של תיגבור לאנשים עם מוגבלות בעיר קריית שמונה שגם היא פונתה מתושבים, בהם הוא עצמו.
בצל המלחמה, גבע מצליחה לנהל שמונה קהילות תומכות באזור הצפון, כולל מתן שירותים חיוניים לאזרחים ותיקים ולאנשים בעלי מוגבלויות הנמצאים עדיין מסיבות שונות בתוך יישובים באזורי לחימה, כמו שלומי וקריית שמונה, ובמקביל לכאלה שפונו בבתי מלון השונים. אף שהיא עצמה פונתה מביתה היא חולשת על מערך קשר עם ותיקי הערים באזור הצפון, הכולל בזמן חירום שיחות טלפון אישיות, ביקורי בית, מציאת מרחבים מוגנים כשירים, יצירת התנדבויות וסיוע למפונים עם ציוד ומקומות ראויים ללינה ומגורים בשהייה ממושכת.
"תיגבור מפעילה באזור הצפון עשר קהילות תומכות לאזרחים ותיקים ולאנשים עם מוגבלויות, ביניהם ביישובים שלומי וקריית שמונה. החל מתחילת המלחמה סייענו לאותן אוכלוסיות להתפנות לבתי מלון שונים ברחבי הארץ. אני בעצמי כרגע מתגוררת בדירה של משפחתי בנהריה", מספרת נירה ומדגישה: "גם עכשיו בזמן המלחמה, ישנן אוכלוסיות מוחלשות שבחרו להישאר באזורי הסיכון וגם איתן אנו נמצאים בקשר רציף כל הזמן, בין אם זה בשיחות טלפון, ביקורי בית או פעילויות חברתיות במרחבים מוגנים".
בני לביא יצא לפנסיה מוקדמת מתחום החינוך הלא פורמלי ומעניק באמצעות חברת תיגבור כבר במשך 17 שנים שירותי עזרה לזולת ותמיכה באנשים עם מוגבלויות בקריית שמונה שבה נולד וגדל. בעקבות המלחמה פונה מהעיר וכעת הוא מתגורר במושב ליבנים שליד הכינרת.
החל מ־7 באוקטובר בני עזר וסייע רבות בפינוי תושבים לבתי מלון ברחבי הארץ ונמצא כל הזמן בקשר טלפוני יומיומי עם חברי הקהילה ומסייע להם בקבלת מזון, ביגוד ושירותים חיוניים ורפואיים. "מאז פרוץ המלחמה ופינוי העיר עזרנו וסייענו רבות לפינוי תושבים לבתי מלון ברחבי הארץ ומדי פעם אני מגיע לקריית שמונה ונמצא בקשר טלפוני יומיומי עם חברי הקהילה שנותרו ושפונו ומסייע להם בקבלת מזון, ביגוד ושירותים חיוניים רפואיים. כיליד קריית שמונה ראיתי כבר את כל המלחמות בצפון, אבל זה אתגר ראשון מסוגו".