כ־150 תושבי הצפון, ובהם אזרחים ותיקים רבים, השתתפו בפעילות פורים שארגנה הקרן לידידות בטבריה למפוני קריית שמונה, השוהים במלונות בטבריה זה חמישה חודשים.
התושבים המפונים נהנו ממופע בלונים ושירה בציבור שארגנה הקרן. רוזה אוחיון, בת 76 מקריית שמונה, סבתא לארבעה נכדים, עלתה לארץ ממרוקו בשנת 1955 היישר לקריית שמונה. היא השתתפה בפעילות ושיתפה בזיכרונות מבית ילדותה במרוקו: "כילדה לא הרגשתי בטוחה שם, רצינו לעלות לארץ. השכנים ראו אותנו עוזבים את הבית עם המזוודות, והשכנים התגודדו סביבנו והתחילו לדחוף ולהרביץ כדי שלא נרצה אף פעם לחזור".
במלחמת לבנון השנייה פגע טיל בבית של רוזה. היא הייתה בקומה התחתונה, והרקטה פגעה בקומה השלישית של הבניין. למרות הכל, היא לא עזבה את העיר. הפעם, כמעט 70 שנה אחרי שעזבה את מרוקו, נאלצה לעזוב שוב את ביתה. באוקטובר התפנתה למלון בים המלח, ובהמשך למלון בטבריה. "החיים במלון קשים", היא אומרת. "מבחוץ רואים פאר של מלון, אבל אנחנו סגורים בחדר קטן כבר חמישה חודשים. זה לא החיים שלי, אני מתגעגעת לבית".
לרוזה יש הרבה מילים חמות לקרן לידידות שממנה היא מקבלת סיוע כבר שנים ארוכות, גם כשנפלה ושברה את האגן והירך לפני כשלוש שנים. "הם היו שם בשבילי, בין היתר עם חמגשיות של אוכל מוכן, כי לא הייתי יכולה לבשל בעצמי. בחגים אני מקבלת מהם ארגזי מזון, וזה מאוד משמח אותי. העזרה תמיד מגיעה בצורה מאוד מכבדת. הקרן נמצאת שם בשבילי כשאני זקוקה, והאירוע שהם ארגנו בפורים מאוד מעודד אותי. אני מדוכדכת בגלל המצב, ואני כל כך שמחה שבאתי לכאן".
לדברי נשיאת הקרן לידידות יעל אקשטיין: "אנחנו מודים על הזכות שהייתה לנו לאפשר מעט שמחה והפוגה לאנשים שעברו ימים קשים ומטלטלים מאז אוקטובר. נמשיך לתת כתף ולהושיט סיוע חומרי ורוחני כדי להתגבר יחד על האתגרים שנוצרו".