אוכלוסיית ישראל מזדקנת בקצב מהיר, ותוחלת החיים של האזרחים הוותיקים בישראל מוסיפה לעלות גם היא. מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מפרסם הבוקר מחקר המראה כי אוכלוסיית בני ה־75 ומעלה גדֵלה בממוצע בכ־9,000 נפש בשנה, כשתוחלת החיים של האזרחים הוותיקים בישראל מוסיפה לעלות אף היא.
גנץ קרא לבחירות כבר בספטמבר הקרוב - וחטף אש מכל הכיוונים
"השלכות הרסניות": ח"כ כהן חושף את הסיבה שהכניסה הקרקעית לעזה נדחתה
המדיניות הרווחת כיום שואפת לאפשר לזקנים להזדקן בבית ובקהילה שבה הם משולבים, ולשם כך נדרשת מדיניות כוללת, שתשלב בין הגורמים השונים המטפלים באוכלוסייה זו, אך בישראל אין גוף אחד שתפקידו לתכלל את פעילות הגורמים השונים בתחום.
בפועל, למרבה הצער, הטיפול באוכלוסייה זו, לרבות פעולות לשימור התפקוד ולמניעת הידרדרות תפקודית, מפוצל בין מספר רב של גורמים שאינם פועלים בתיאום, ולכל אחד מהם מנגנון בירוקרטי שונה.
נכון לדצמבר 2023, כ־346 אלף זקנים מקבלים גמלת סיעוד מהביטוח הלאומי (לעומת כ־180 אלף בשנת 2018), בשווי כספי של יותר מ־16 מיליארד שקל בשנה. כ־30 אלף זקנים סיעודיים נמצאים במסגרות חוץ־ביתיות.
במהלך העשור האחרון, מספר המבוטחים בביטוח פרטי כמעט הכפיל את עצמו - מ־0.5 מיליון מבוטחים ב־2012 ל־0.9 מיליון ב־2022. מספר המבוטחים בביטוח הקבוצתי של קופות החולים גדל מ־4 מיליון בשנת 2012 ל־4.8 מיליון בשנת 2022.
מספרם של הזקנים המוגדרים סיעודיים ומקבלים גמלת סיעוד מהביטוח הלאומי הוכפל משנת 2012 ועד שנת 2022, בשעה שמספרם של מקבלי גמלת אזרח ותיק, שניתנת בהגעה לגיל הפרישה, גדל ב־40% בלבד.
גדל באופן בולט גם מספרם של מקבלי גמלת סיעוד מחברות הביטוח דרך פוליסות הסיעוד שבבעלות קופות החולים. משנת 2012 עד 2022 גדל מספרם ב־150%, מ־7,000 לכ־18 אלף. המחקר מוצא הבדלים משמעותיים בין קופות החולים בתשלומי הפרמיה של הביטוח הסיעודי.
פרופ' נדב דוידוביץ, מעורכי המחקר: "הזדקנות האוכלוסייה היא אחד מאתגרי הבריאות המשמעותיים ביותר, אבל המבנה הנוכחי של ביטוחי הסיעוד, מעבר לכך שאינו בר־קיימה, סובל מכשלים רבים ומעמיק את הפערים בבריאות בין קבוצות אוכלוסייה".
החוקרים מונים מספר חלופות, כגון חיסכון חובה לסיעוד, שבו כל תושב יהיה מחויב בחיסכון חודשי ייעודי למצב סיעודי, בסכום קבוע או כאחוז מהשכר, הפיכת הביטוח הסיעודי של קופות החולים לביטוח חובה, הגדלת הרכיב הסיעודי בתשלום החודשי לביטוח הלאומי והפניית הכספים לתוספת שעות עזרה לאנשים במצב סיעודי ברמות הגבוהות ביותר ועוד.
ניר קידר, מעורכי המחקר, מוסיף: "הגידול הדרמטי במספר הזכאים לגמלת סיעוד והקפיצה במספר תביעות הביטוח הפרטי מחייבים חשיבה מחודשת על מערך הסיעוד בכללותו, תוך מעקב מתמיד והיערכות מתאימה להזדקנות האוכלוסייה בישראל".