במלאות חצי שנה למלחמת “חרבות ברזל" חזרנו אל ההתכתבויות והשיחות המצמררות מה־7 באוקטובר בחזיתות השונות באזור הדרום במהלך מתקפת הפתע של חמאס בשמחת תורה - מהדיווחים הראשונים על המחבלים, להודעות על כך שהם נמצאים מחוץ לדלת ועד הקריאות הנואשות לעזרת כוחות הביטחון.
כשההפגנות לא זוכות לתגובה ראויה מצד בעלי הכוח, הרצח הפוליטי הבא מתקרב
ניר דבורי נפרד מאלעד קציר ז"ל: "נזהרתי מלהזכיר בפומבי את החברות בינינו"
קיבוץ בארי
עם תחילת מתקפת הפתע, נכנסו לקיבוץ בארי מחבלים משלושה מוקדים שונים – מהשער הקדמי, מהשער האחורי ומפרצה נוספת שיצרו בגדר. בטבח נרצחו 98 מאנשי הקיבוץ, ארבע מתוכם עובדות זרות מהפיליפינים ומסרי לנקה שעבדו בסיעוד ונחטפו 32 מהתושבים והאורחים בקיבוץ לשטח רצועת עזה, שבעה מהם נרצחו בידי חמאס. כמו כן, נהרגו רבש”צ הקיבוץ, ארבעה חברי כיתת הכוננות, 19 חיילי צה”ל ושבעה שוטרים שהגיעו למקום.
התיעודים הראשונים בוואטסאפ של הקיבוץ שתיעדו את הטבח היו בקבוצת “אמהות בארי מצב חירום”, כשהן החלו לקלוט את חומרת המצב:
09:30 “הם פה בחוץ, מאחורי הבית”.
10:15 “מחבלים ליד אולם הספורט. הבית של .... עולה באש”.
10:23 “יש מישהו שיכול להגיד לי מה קורה ולמה אף אחד לא עונה לי?”
10:24 “אין צבא... החיילים נפצעו, מחכים לכוחות חדשים”.
10:24 “זה דחוף”.
10:24 “מתי יגיעו כוחות חדשים?”
10:24 “(המחבלים) אצלנו בבית”.
12:33 “דחוף.. כוחות צבא, בבקשה בואו לפה”.
12:33 “מנסים לפתוח את הדלת אצלנו”.
12:34 “רעשים, יריות בחוץ”.
12:35 “יורים עלינו”.
12:36 “מנסים לפתוח את הממ”ד, שורפים והם נחנקים”.
12:39 “מנסים לפתוח את הממ"ד וכבר אין לו כוח ביד”.
12:40 “למה אף אחד לא מגיב?”
12:41 “יורים עלינו, בבקשה, עזרה, בואו בבקשה לאורנים, מישהו אצלנו בבית”.
12:43 “אצלי בבית, שברו את הדלת".
12:46 “פורצים את הדלת אצלי, יהרגו אותנו”.
12:51 “החיילים נכנסו לקיבוץ?”
12:52 “הם חזרו, הצילו!"
12:52 “דחוף לבית שלנו, יורים בתוך הבית”.
12:53 “הם אצלי, בפנים”.
12:53 “שומעים שהם מנסרים, שכונת כדורסל”.
12:55 “מנסים לפרוץ לממ”ד שלנו, עזרה דחוף!”
12:56 “חיילים נכנסים עכשיו לקיבוץ”.
12:57 “הילדים שלי בנתיב העשרה, יותר קשה מזה אין”.
12:57 “אצלנו בבית, הם זורקים אבנים על הדלת של הממ"ד, חוסמים את הדלת, מנסה להזעיק עזרה”.
13:02 “ב(שכונת) כדורסל יש ירי מסיבי ממש”.
13:05 “שינחיתו יחידות במסוקים, מה זה, כבר 6 שעות רוצחים אותנו”.
13:06 “שצה”ל ייכנס כבר”.
13:12 “2 מחבלים מסתובבים צמוד לדפוס”.
13:28 “בבקשה, אני מתחננת לעזרה”.
13:28 “אני עם צירים, בבקשה תעזרו לי”.
13:46 “הבית עולה באש”.
13:46 “מה עם הצבא, מה קורה? עם כל הדיווחים שיתפסו אותם”.
13:52 “יורים עלינו בלי סוף”.
13:54 “בבקשה, מפציצים לנו את הממ”ד”.
13:59 “בבקשה, אני נכנסת לחרדה ולא מצליחה להשתלט על זה, הכל נשרף”.
13:59 “תנשמי עכשיו”.
13:59: “קפצנו מקומה 2”.
14:05 “פרצו לה לבית. היא בארון בממ"ד”.
14:06 “ההורים שלי פצועים, למי פונים?”
14:06 “מה המצב? למה אף אחד לא מדבר איתנו? בבקשה שמישהו יגיד מה המצב, בבקשה, למה אין אף אחד שיגיד מה המצב?”
15:09 “הוא פצוע בממ”ד ויש עשן. חייבת עזרה להוציא אותו ואת הילדים מהחלון”.
15:24 “דופקים לי בדלת, צועקים ‘צה”ל, מישהו בבית?’”.
15:24 “לא לפתוח”.
15:37 “אני לא עונה אבל נראה לי שזה חיילים”.
15:42 “שוברים קירות, שורפים אותנו, בואו הכי מהר”.
20:32 “יריות בחוץ”.
20:34 “יש חיילים מחוץ לבית שלנו”.
קיבוץ ניר עוז
בשעה 06:30 בבוקר חדרו לקיבוץ מאות רבות של מחבלי חמאס והג’יהאד האסלאמי, מלווים במאות אזרחים עזתיים. הם נכנסו לקיבוץ בו זמנית מכמה כיוונים דרך מספר פתחים. ברשותם הייתה אמצעי לחימה ותחמושת רבים.
חברי כיתות הכוננות ניהלו לחימה מול המחבלים, כל אחד לבדו. עד לשעה 13:40 היה הקיבוץ תחת כיבוש המחבלים, כשבשעה זו הם נסוגו לאחור. בטבח נרצחו 38 מתושבי הקיבוץ ונחטפו 78 איש, מתוכם 28 הושבו לישראל.
בקבוצת “הפרלמנט של ניר עוז” בוואטסאפ תיארו את רגעי האימה כך:
06:35 | ניר: “המצב בבדיקה, נא להיכנס למרחב מוגן!”
07:15 | שגיא: “מחבלים באזור המרפאה, לבושים כמו חיילים”.
07:20 | שרון: “מה קורה? נתפסו?”
07:57 | יורם: “עדיף להודיע מה המצב. חוסר המידע משגע”.
08:08 | אריה: “יש דיבור על פינוי כשיתאפשר?”
08:10 | רונן: “2 מחבלים על אופנוע על העוקף”.
.08:19 | רון: “מתחנן בבקשה שמישהו יחסל אותם!”
08:21 | נועה: “ירו אצלנו בשכונה”.
08:54| שפרה: “ירי באזור שלי, יש הפסקת חשמל”.
09:00 | שרון: “יריות אצלנו. יש רעש שמנסים להיכנס”.
09:01 | חנהל'ה: “שומעת מחבלים בבית שלנו. אנחנו בממ”ד”.
09:06 | נוי: “שרון? חנהל’ה? תנו סימן חיים”.
09:07 | חנהל'ה: “נראה שאולי יצאו. מבחוץ שומעים ערבים”.
09:08 | עידית: “אצלנו פירקו את כל הבית לפי הרעש”.
09:10 | קורין: “בתוך הבית שלנו. בבקשה תעזרו הם פה. אין לנו נשק”.
09:14 | מיכל: “הם כאן אצלנו בבית”.
09:14 | רותם: “אורי עם נשק, ירה עליהם.. הם אולי זורקים רימון”.
09:30 | קורין: “ידוע אם הצבא בדרך? משהו?”
09:31 | רותם: “אין לי נשק ואני לבד”.
09:35 | דיאנה: “למה הצבא לא פה?”
09:37 | חנה: “כמה הם שהם בכל מקום בעת ובעונה אחת?”
09:41 | ניר: “נמצאים בבית. יורים אצלי בבית. בבקשה תשלחו צבא”.
09:45 | סילביה: “הם בתוך הבית שלנו, ניסו לפתוח את הממ”ד, תעזרו לנו”.
09:46 | מיכל: “הם שורפים לנו את הבית”.
09:47 | גילי: “שימו מגבת רטובה בכניסה לממ”ד עכשיו!”.
09:55 | אבי: “כנראה שהקיבוץ נכבש. בשבילים רק ערבית”.
09:56 | בת שבע: “הם בחדר הסמוך ואנחנו מחזיקים את הדלת של הממ”ד, מה עושים? הם הורסים את הבית”.
10:03 | נועה: “רגב נפצע. מדמם. צריכים עזרה”.
10:11 | דקל: “נותנים מכות עם משהו לבלוני גז מחוץ לדירה שלי”.
10:23 | נעמה: “היי יש לי חבר שעובד בחדשות 12 וחדשות 12 רוצים לדבר עם מישהו מהקיבוץ שידווח על המצב...”
10:24 | שרון: “שישלחו צבא במקום לראיין”.
10:37 | שרון: “למה הם לא שולחים כוחות כבר? זה כבר שעתיים!? איפה כל יחידות האוגדה?”
10:52 | לי: “שורפים לנו את הבית, זרקו פה רימונים. עזרה בבקשה”.
10:53 | איציק: “פצוע, זקוק לעזרה”.
11:17 | עדי: “צריך להגיע דחוף לאיציק הוא פצוע ביד ומאבד דם”.
11:38 | אריה: “לידיעתכם. האמבולנס שלנו נמצא בעזה”.
12:22 | פסיה: “טובה פצועה והיא אצלנו. אנחנו מחוץ לממ”ד”.
15:30 | פסיה: “יורם זקוק למכשיר אינהלציה. לדרורה יש, אבל לא היו אצלה חיילים אז היא סגורה בממ”ד. תוכלו לשלוח את החיילים לבית של דרורה וכל השורה שלה כדי שנוכל לקבל את המכשיר כי יורם מתקשה מאוד לנשום”.
02:26 | חנה: “רוני, כולנו שרויים באי ידיעה”.
מושב עין הבשור
בשבת השחורה הסתערו עשרות מחבלי חמאס על עין הבשור. חברי כיתת הכוננות של המושב ניהלו קרב עם המחבלים והצליחו לבלום אותם בשער הכניסה המערבי של המושב ועל הגדרות, בקרב שארך כ-20 דקות.
כיתת הכוננות, שניהלה קרב הרואי מול המחבלים, תיאמה את הקרב בקבוצת הוואטסאפ שלה:
א’: “להגיע לשער הקדמי, אני מגיע מהחלק הצפוני עם אקדח שלוף – לא לירות עליי”.
ב’: “תעדכנו אם יש נפגעים או משהו, אני עם ציוד”.
ג’: “תקרית בשער הראשי, יש לנו שני פצועים. אנחנו צריכים כמה שיותר M16”.
ב’: “אני פה ברז גל, אם מישהו יכול לבוא לאסוף אותי לשער הקדמי”.
א’: “דקה אצלך”.
א’: “אנחנו בבודדים ובזוגות, לשים לב על מי אתם יורים”.
ד’: “חבר’ה יש פשיטות על רחובות עם אופנועים לרצועה. לכל מי שיש נשק בבית, שיוציא אותו”.
ג’: “חבר’ה, השערים פתוחים, אנחנו עומדים עם נשקים והכל בסדר”.
ב’: “חבר’ה תעמדו חמושים בזוגות בקצות הרחובות כדי לוודא שאנחנו לא מקבלים הפתעות מכיוונים לא צפויים. אנחנו מקבלים הפצצות כל הזמן”.
ג’: “יצאתי עם הפצוע פתחו עלינו באש, הצלחתי לברוח, אני צריך כניסה לשער האחורי של המושב, לוו אותי עכשיו עם נשקים. חובש דחוף לשער האחורי”.
ד’: “עכשיו אני צריך טיפול רפואי, חייב כל עזרה בבוסטרים למטה”.
בסיום הקרב הדרמטי הדפו חברי כיתת הכוננות את המחבלים מהעשר ומהגדרות ושבו ארבעה מחבלים שהועברו לידי כוחות הביטחון. שניים מחברי כיתת הכוננות נפצעו במהלך הקרב. חברים שלא היו להם אקדחים יצאו לקרב עם טוריות, גרזנים, אבנים ואתי חפירה.
קיבוץ רעים
בבוקר מתקפת הפתע הסתערו עשרות מחבלי חמאס, בשלוש חוליות, על קיבוץ רעים הסמוך למרכז רצועת עזה. תושבי הקיבוץ הסתגרו בממ”דים, וחברי כיתת הכוננות של הקיבוץ, שבה שישה חברים בהנהגת הרבש”ץ, בלמו את המחבלים, וכעבור שעות אחדות הגיע סיוע. כוח של שמונה שוטרי משטרת ישראל הגיע לקיבוץ בשעה 10:00, ובקרב הרג את המחבלים שבהם נתקל. בהמשך טיפלו השוטרים בכ-30 צעירים שברחו מהטבח במסיבת הטבע ליד רעים ומצאו מחסה במיגונית, אך שם הותקפו ברימוני יד ובבקבוק תבערה ורבים מהם נרצחו. צעירים נוספים שנמלטו ממסיבת הטבע מצאו מחסה בקיבוץ.
לפחות שבעה נרצחו, חמישה נחטפו ואחדים נעדרים. בתים רבים בקיבוץ נשרפו. שניים מהנרצחים הם חבר הקיבוץ דביר קרפ ובת זוגו סתיו קמחי. המחבלים שרצחו אותם לא פגעו בילדיו של קרפ. נרצחו שני עובדים זרים ואחרים נחטפו מהקיבוץ (הם שוחררו בנובמבר 2023).
רעות קרפ, אם שלושת ילדיו של דביר, התכתבה עם בתה הגדולה ליה (13), שבאותה שבת ישנה אצל חברתה במושב עין הבשור, בוואטסאפ:
07:45| ליה: “אמא, אני מתה מפחד. יש מחבל מחוץ לבית. אמא, אסור לי לדבר, אני צריכה להיות בשקט”.
שני הילדים הנוספים, דריה (10) ולביא (8) היו בממ”ד בבית של דביר וזוגתו. בשעה 08:15 שלחה רעות וואטסאפ לדביר:
08:15 | רעות: “דביר”.
08:15 | דביר: “יש פה בלאגן גדול”
08:16 | דביר: “יש ירי כבד בקיבוץ”
08:16 | רעות: “יריות? בתוך הקיבוץ?
08:16 | דביר: “כן, ככה זה נשמע”.
08:18 | רעות: “(אורלי, אם חברתה של ליה) כתבה שהם במקום בטוח, מרגיעה את ליה”.
08:24 | דריה: “אמא זאת דריה. אבא נרצח. גם סתיו. הצילו”.
פסטיבל נובה
בפסטיבל “סופרנובה” ליד קיבוץ רעים שהו כשהחלה המתקפה כ־4,400 מבלים. בשעה 6:29 החלו להישמע אזעקות במתחם הפסטיבל. הוחלט על סגירת המסיבה ושוטרים החלו בפינוי הקהל הרב מהמקום. במקביל, החלו לחדור מחבלי החמאס לשטח ישראל. בשעה 7:01 התקבלה במוקד 100 שיחה ממבלים במסיבה שדיווחו: “מחבלים יורים עלינו”.
מבלים רבים קראו לעזרה בשיחות טלפון ובהודעות וואטסאפ, אך זו איחרה להגיע. אחת המבלות במסיבה, עמית בוסקילה (28), שנחטפה לעזה, הספיקה ליצור קשר עם דודה שמעון אטיאס בשעה 07:39 לפני שניתק הקשר:
עמית: “לא לא לא לא לא לא לא. שמעון, ירו לי ביד. שמעון, אני מתה”.
שמעון: “מה ירו לך ביד?! איפה את?!”
עמית: “אני אוהבת אתכם”.
שמעון: “עמית איפה את?! עמית!”.
עמית: “שמעון, ירו בי”.
שמעון: “איפה ירו בך?! איפה?! עמית! עמית!”.
בשעה 07:01 התקבלו במוקד 100 של המשטרה שיחות ממבלים במסיבה שדיווחו על ירי מחבלים לעברם, הנה אחת מהן:
משטרה שלום.
“אני בכל היריות פה בדרום, אני חייבת שתעזרו לי, אני לבד ואני בשיחים. יש פה יריות”.
רק תגידי לי איפה את נמצאת, באיזו עיר?
“בדרום. תהיי בשקט, תהיי בשקט רגע, יורים בי”.
את רואה אותם?
“כן”.
באיזה יישוב את נמצאת, באיזה עיר?
“בדרום, איפה שהייתה המסיבת טבע”.
יש לך אופציה לזוז משם?
“לא, אני מאחורי שיח מעפן”.
הכל יהיה בסדר. תנסי לא לדבר, את שומעת אותי?
“הם רואים אותי, הם יורים בי. תשלחי משטרה בבקשה”.
אני שלחתי ניידת למקום, בסדר?
“בבקשה, בבקשה, אני מתחננת”.
שלחתי. את לבד?
“כן, הורגים אותי, זהו אני מתה”.
הם קרובים אלייך?
“תהיי בשקט. תהיי בשקט”.
הם ראו אותך?
“לא, אבל זה חיילים של דאעש באלוהים. (לוחשת) אין לי לאן לברוח”.
אנחנו צריכות לנתק את השיחה, אוקיי? זה קו חירום. תישארי זמינה, בסדר?
“לא, תהיי איתי. אני רצה לשיחים, אני רצה. תהיי איתה בבקשה, אני מתחננת”.
אוקיי אני איתך על הקו, תברחי משם.
“אני בורחת”.
את בתוך היער?
“כן”.
אנחנו צריכות לנתק את השיחה, בסדר? תתחבאי, שימי את הטלפון על השתק שלא ישמעו אם יש צלצול ותישארי זמינה, בסדר?
“תמצאו אותי, טוב?”.
מספר הנרצחים במסיבה הוא 364. במהלך הטבח נחטפו 44 מבלים ממתחם הפסטיבל לרצועת עזה.
תחנת המשטרה בשדרות
“המפקד, התקפה על התחנה שלנו, יורים עלינו מכל עבר, צריכים סיוע”, אמר בקשר אחד השוטרים בתחנת המשטרה בשדרות למפקד התחנה, סנ”צ דביר ארובס. מאותו רגע המחבלים השתלטו על תחנת המשטרה המקומית והרגו כ־30 שוטרים. בהמשך הגיעו כוחות של צה”ל וימ”מ, שהקיפו את תחנת המשטרה והשיגו בחזרה את השליטה עליה, חילצו את השוטרים הלכודים, והרגו כעשרה מחבלי חמאס. מאוחר יותר התבצע שימוש בירי טנק ובשופל ממוגן כדי להשמיד את תחנת המשטרה ובתוכה את כל המחבלים שהתבצרו בה.
להלן תמלול השיחות בין השוטרים ומפקדיהם במכשיר הקשר במהלך הקרב על התחנה, משעות הבוקר ועד שעות הלילה:
א': “כלל הכוחות, יש דיווחים על צלף שנמצא על הגג של תחנת שדרות. כל מי שמגיע למקום, להגיע כבר ממוגן”.
ב': “ימ”מ, איפה אתם? סיוע, דחוף! יש לנו פצועים קשה בגג, ימ”מ!
ג': “יש עשן מהקומה העליונה, הגג נקי בינתיים”.
ב': “אם פתאום תהיה בריחה של מלוכלך (מחבלים) החוצה, תעזור לנו מלמעלה”.
ג': “תן לי אינדיקציה עדכנית, מסוק לשדרות, מסק”רים (מסוקי קרב) לשדרות. תעדכנו שעלה”
.ב': “אנחנו זקוקים למסק”רים. יש פה כניסה, חשד כמובן של יותר מעשרה מחבלים”.
א': “מסק”ר באוויר, שלחתי לך את הטלפון, הוא חובר שם לכוחות מעל שדרות”.
א': “מה אתם מדווחים שם?”
ד': “דרכי משדרות 1, התחנה לא מזוכה (נקייה ממחבלים)”.
ה': “יש דיווח על ירי בשדרות. במהלך זיכוי של תחנת שדרות בוצע ירי לעבר הכוח. יש דיווח על נפגעים”.
ו': “לכל הכוחות, נלקחו מדי מג”ב, מדים כחולים מניידת, ייתכן ומחבלים עשו בהם שימוש”.
ז': “תודיעו בבקשה לצבא שכל הכוח שלו בשדרות, כל הכוח, ייצא מהעיר, יבוא לחפ”ק, אנחנו חוששים בלילה מדו”צים (ירי דו צדדי)”.
התצפיתניות בחמ"ל מוצב נחל עוז
על אף שהתריעו מראש, קולן של התצפיתניות הגיבורות בגזרה הדרומית נשמע רק לאחר פרוץ המלחמה. חלקן נפלו בקרב לאחר שתפקדו באופן מופתי עד הרגעים האחרונים, וחלקן נחטפו. רב”ט מיה ויאלובו פולו (19) ז”ל, דיווחה בקשר בקור רוח מעורר השראה על חדירת המחבלים רגע לפני נפילתה בהקלטות שנחשפו לאחרונה:
06:32 “יש דחפור שכרגע הורס 90, אשרו קבלה”.
06:35 “תחנות דייגו מ... קבלו... יש כרגע 4 אנשים”.
06:35 “תחנות דיאגו מ... קבלו פרש טורקי בעקבות 2 אנשים שנמצאים כרגע על אופנוע, נוסעים דרומה”.
06:35 “תחנות דייגו קבלו דיווח 20 אנשים כרגע נמצאים צמודי גדר, אשרו קבלה”.
סמל רוני אשל (19) ז”ל, אף היא תצפיתנית במוצב נחל עוז, דיווחה בקשר בשעה 06:30, רגעים לפני נפילתה, על חדירת המחבלים:
“תחנות דייגו קבלו ארבעה אנשים רצים לי לגדר. אשרו קבלה”.
“אני מזהה שני אנשים חמושים רצים לגדר. אשרו קבלה”.
“תחנות דייגו קבלו פרש טורקי, קבלו אחד חצה חמוש, אשרו קבלה”.
“קבלו תמונת מצב, קבלו שהוא כנראה כרגע, נמצא ליד.. .קבלו שעוד אחד חצה”.
“קבלו שכרגע שלושה אנשים נמצאים בספארי, אשרו קבלה”.
“קבלו שני אנשים נמצאים כרגע על הגדר שעון חול, מתעסקים עם הגדר, אשרו קבלה”.
“תחנת דייגו קבלו פיצוץ על שעון חול, קבלו שאנשים פוצצו שעון חול, אשרו קבלה”.
“קבלו שיש חור כרגע בשעון חול, קבלו ששני אנשים עם מטען פוצצו את שעון החול, אשרו קבלה”.
“תחנות דייגו, קבלו פרש טורקי מלא, אשרו קבלה. תחנת דייגו אומרת בשנית, קבלו פרש טורקי מלא, קבלו שלושה אנשים חצו את שעון חול, אשרו קבלה. קבלו שהם חמושים... מול הטווח, המשך משנה. קבל, שעון חול, פוצצו אותה, כרגע שלושה אנשים נמצאים על בורמה, הם חמושים, אשרו קבלה”.