איריס חיים, אימו של יותם חיים ז"ל שנחטף לרצועת עזה ונורה בשוגג על ידי כוחות צה"ל, פנתה לרמטכ"ל הרצי הלוי בעקבות ההחלטה להדיח שני קצינים שהיו מעורבים בתקרית עובדי הסיוע ברצועת עזה. חיים שוחחה עם רון קופמן ופרופ' אריה אלדד ב-103FM ומתחה ביקורת על ההחלטה: "אנחנו מראים לאומות העולם שהייתה שם טעות, אבל זו לא הייתה טעות יותר חמורה ממה שקרה עם הבן שלי - אני יודעת את זה חד משמעית".
סקר מעריב: המחנה הממלכתי ממשיכה להיחלש - ומה עם הליכוד?
"אמרתי לששון מילה אחת. 'נועם'. הוא הבחין בחיילים, והתמוטט": השכול הכה שוב במשפחת חבה
"הבן שלי ועוד הרבה אנשים, לא כתבתי בשם כולם, כתבתי רק בשם עצמי, אבל אני מודעת לכמויות האנשים שנהרגו, החיילים והאזרחים, מירי דו צדדי במלחמה הזו", אמרה בפתח השיחה. "בחרנו להגיב בצורה של לחזק בתקופה הזו את הצבא, לא להוריד את המורל של הצבא ושל כל עם ישראל. הבנו שעם כל הכאב הנוראי של מה שקרה לנו, דברים במלחמה קורים. ואז הגיעה ההפתעה של ההודעה הזו, שהודחו שני קצינים בגלל טעות בהחלטה לירות בעובדי סיוע זרים. זה הדבר שצריך לגנות, ועל זה צריך להדיח - זה הפריע לי מאוד, בעיקר בגלל מה שאני חושבת על הצורך שלנו להיות עכשיו חזקים ביחד בעם ישראל ובאזרחות שלנו. החיילים עושים את כל מה שהם יודעים לעשות, את כל מה שהם יכולים. אני בטוחה שזה שפגענו בעובדי הסיוע, לא עשינו את זה בכוונה. זה מאוד הפריע לי".
"הפריע לי שעל חשבוננו, על חשבון המורל שלנו אנחנו מגישים את ראשינו למדינות אנטישמיות שמה שהן רוצות זה רק להפיל אותנו", אמרה. "ראש ממשלת פולין, לא עניין אותו שהבן שלי הוא גם אזרח פולין, למה הוא לא שאל את הצבא 'איך הרגתם לי אזרח?', זה לא מעניין אותם, זה מעניין אותם מדינת ישראל, למצוא אותנו ולחפש אותנו בכל פינה. אנחנו נותנים להם את הראש הזה, ומחר זה יהיה עוד ראש. אבל איפה אנחנו? כאמירה שלנו?".
"אני מבינה בדיוק את שיקול הדעת של הצבא, גם קיבלתי תגובה, ואני גם מאוד מעריכה את הרמטכ"ל ודובר צה"ל, אבל אני כרגע, המצפן שלי זה לכוח שלנו כאן במהלך המלחמה", המשיכה. "כשאנחנו מראים לאומות העולם, הייתה שם טעות, אבל זו לא הייתה טעות יותר חמורה ממה שקרה עם הבן שלי - אני יודעת את זה חד משמעית".
בהמשך נשאלה כיצד היא רואה את המערכה ברצועת עזה בימים אלו, ועל כך השיבה: "אני לא נכנסת יותר מדי לרזולוציות האלה, אני באמת מרגישה שאנחנו משלמים מחירים מאוד כבדים, אבל אני כן רואה את זה כמהלך, קצת יותר כולל, קצת יותר מלמעלה. אני מרגישה שאנחנו הדור הזה שעכשיו באים עלינו לכלותינו, ואנחנו בעוד פרק של ההיסטוריה. אנחנו נלחמים פה על החיים שלנו. ככה עושים, ככה לא עושים, אני לא מבינה בזה יותר מדי".
"המצפן שלי יותר אזרחי, של מה אנחנו מרגישים פה, והעם צריך את הכוח, הכוח החזק הזה. וזה גם חלק מהכוח - שהצבא עובד איתו מול אומות העולם. יש כל מיני דרכים ללכד את המורל שלנו ולהרים אותו, ואחד מהם זה מה שמצהירים בטלוויזיות, אנחנו עוד רחוקים מאוד מלנצח - עד שהחטופים לא יחזרו. אין לנו שום ברירה, אנחנו חייבים בשביל להמשיך לחיות פה", הוסיפה.
סייעה בעריכת הכתבה: שני רומנו, 103FM