סולם עד אלייך: מאור שקד - אחותה של נוי זעפרני ז"ל, שנרצחה ב־7 באוקטובר בכניסה לקיבוץ ניר עוז, לאחר שנמלטה ממסיבת הפסיידאק. בת 27 במותה. מכתב לזכרה.

לא רק ברעים: המסיבה הנוספת בדרום שמשתתפיה טרם שבו הביתה

המכתב שלא נכתב. נויצ'וק שלי.

איך להתחיל לכתוב לך? לכתוב על מה שהיה? לכתוב על מה שיכול היה להיות? לכתוב על הגעגוע והחור שהשארת פה בלב של כולנו? לכתוב על הצחוק הגדול שלך? לכתוב על אהבת האדם הענקית שהייתה פה ועכשיו היא בחוסר? נוי אהובה שלי, כמה אהבה הייתה בך.

נוי שלי, אחות מתוקה ואהובה שלי, יותר משישה חודשים שאת לא פה. גומא (הבן שלי) שואל עליך כל הזמן. כל פעם שהוא רואה דגל ישראל זה ישר מתקשר לו אלייך. כל פעם שהוא רואה סולם הוא אומר שזה סולם שיגיע עד לשמיים, עד אלייך, עד לדודה נויה.

את יודעת נוי, אפיק (הבת שלי) התחילה ללכת, והיא מלרלרת לרלורים כאלו מתוקים. בפורים היא התחפשה לשלגייה, והכי רציתי לשלוח לך תמונה שלה. ממש החזקתי את הטלפון ובאתי לשלוח לך, ואז זה הכה בי... וכשזה מכה, זה מכה. הדמעות שוטפות את הלחיים. לפעמים אני בוכה כשאפיקי בידיים שלי. ואז היא מביטה לי בעיניים ומחפשת את השרשרת שנמצאת עליי, שהתמונה שלך חרוטה עליה, ואומרת לי: "ני ני".

את מבינה כמה נכנסת לגור הקטן שלי ללב? אפיקי הייתה רק בת שנה וחודש כשנלקחת מאיתנו, והיא זוכרת אותך וקוראת בשמך! איזו דודה קרועה היית. דודה שרופה! את יודעת יפה שלי, קשה לי בלעדייך, אני בוכה הרבה. באוטו, אבל גם ליד הילדוד'ס. אני בוכה גם בכיתה ליד התלמידים שלי. אני מראה לכולם שמותר לבכות ומותר להתגעגע, ומותר גם לשמוח ולהיזכר ברגעים מצחיקים ולבכות מגעגוע.

חודש וחצי אחרי המלחמה כבר חזרתי לעבוד עם מלא אנרגיה ומלא כוחות של עוצמה. אבל עכשיו קצת התעייפתי. אני כל כך מצפה לך. אבל בכל ציפייה יש פחד מאכזבה. אני מפחדת לחשוב על האכזבה, לכן אני חיה רק את היום. את יכולה לרמוז לי? לשלוח לי סימן מתי ניפגש?

אני יודעת שאת נמצאת במקום הכי־הכי טוב שיכול להיות, ועוד רגע אנחנו ניפגש. חסר לך שלא! אני יודעת שעלית למעלה כדי לזרז את הגאולה וכן, גם לעשות שם קצת שמח למעלה.

אני חושבת על הרגע הזה שניפגש... על הרגע הזה שגומא ואפיק יראו אותך. בטח הם ירוצו אלייך, יקפצו עלייך, ואת תרימו אותם ותיפלו על הרצפה, כמו שהיית עושה כל פעם כשחיבקת אותם.

"ילד רץ אלייך, מחבק אותך" - זוכרת שהקדשתי לך את השיר הזה של אביתר? כמה רצית כבר ילדים משל עצמך, את ויובלי המתוק, שרק שבוע לפני כן הציע לך נישואים וגם הוא נרצח יחד איתך. כל כך רציתם להקים משפחה. בינתיים השארתם אותנו פה מחכים ומצפים לגאולה לראותכם שוב! כמה שיותר מהר!

אחותך המתגעגעת,

מאור