שמעון אטיאס, דודה של עמית בוסקילה ז"ל, שנחטפה ב-7 באוקטובר ממסיבת הנובה ברעים וגופתה אותרה וחולצה בסוף השבוע האחרון מרצועת עזה יחד עם עוד שתי גופות, התראיין לתכנית של ינון מגל ובן כספית ב-103FM, ושיתף: "אני שיערתי שהיא נרצחה. אבל למרות ששיערתי, למרות העובדות, עדיין היה לי ניצוץ של תקווה".

בדרך לסיום המלחמה בעזה? עסקת החבילה ששוקלים בישראל
רוטמן תוקף: "הצווים בהאג - שבעה באוקטובר של מערכת המשפט"

"עברנו שמונה חודשים של ייסורים, נמשכים יום ולילה. אני עייף נפשית. כל המצב, של כל מה שעברנו, בין הלוויה, השבעה", הודה אטיאס בפתח השיחה. "קיווינו, ציפינו, התפללנו. לא ידענו שום דבר לפני שהגיעו ביום שישי. במשך שמונה חודשים לא היה שום מידע על עמית. קשה מאוד, אי וודאות, הייסורים הכי גדולים שיכולים להיות לאדם", המשיך לשתף אטיאס בהתמודדות עם היעדרותה הארוכה של עמית עד לרגע הידיעה.

שמעון נזכר ברגעים שבו דיבר עם עמית בפעם האחרונה כשהתקשרה אליו לקבלת עזרה עם פרוץ המחבלים למסיבה: "הייתה לי את הזכות להיפרד ממנה, היא בחרה בי כדמות מאוד משמעותית בחיים שלה להיפרד ממנה. להגיד לי 'אני אוהבת אתכם'. שיחה מאוד מאוד קשה. יש המשך לשיחה, שלא הושמע, שלא פורסם, גם לא פשוט ולא קל. אבל למרות זאת, אמרתי אולי זו לא היא, אולי זה מישהו לידה, אולי היריות כוונו למישהו אחר, אולי היא נורתה, פצועה, טופלה".

"בהמשך השיחה שומעים, אחרי שהיא צועקת לי 'ירו לי ביד, אני אוהבת אתכם, תמסור לאמא', אז המחבל פשוט לא מוותר לה ורץ אחריה, רואה שהיא בורחת, גם אם היא ירויה, וברגע שהוא מכוון את הנשק עוד הפעם לעברה היא זוכה להגיד לא רק לי תודה אלא גם לבורא עולם וקוראת 'שמע ישראל', ואז נשמעות עוד מספר יריות, ומאז לא שומעים את עמית", חשף. "לא רציתי לתת לאנשים להבין שזהו, אני לא מאבד אף פעם תקווה, עד שזה לא זה - זה לא זה".

שמעון המשיך לספר על האמונה והאופטימיות שהחזיק גם אל מול גורמי הצבא: "גם לקציני מודיעין ולקצינים של צה"ל, תמיד ישבתי מולם ודאגתי להגיד להם 'אני לא רוצה להאמין להקלטה הזו עד שאין לי משהו וודאי', שאולי היא פצועה. אני שמעתי על סיפורים של חיילת שנורתה 12 כדורים והיא ניצלה והיא בחיים, אז אמרתי אולי גם לעמית זה קרה. אבל בסוף לצערי זה לא קרה".

לאחר מכן, הוא נזכר ברגע זיהוי הגופה של עמית: "אחרי שמונה חודשים זיהיתי את הגופה שלה ביום שבת. הגופה שלה הייתה שלמה. אנשים אמרו לי 'זה משהו מעל הטבע'. בורא עולם. אומרים שצדיקים נשארים שלמים בתוך הקבר שלהם, הילדה הזו היא צדיקה".

"עמית ילדה מקסימה, בת 28. סטייליסטית במקצועה, לכל מקום שנכנסת אליו היא מכניסה אור, היא קורנת, משמחת, אהובה, היא בשואו. היא עליזה, אוהבת לבלות, לנסוע לחו"ל, מסעדות, בתי קפה, להינות מהחיים כמה שיותר בכל רגע ורגע, וזה נקטע", הוא מספר על עמית.

"אני רוצה לבקש ממנה סליחה, שהתחייבתי לאמא שלי בצוואה שלה שאני אכניס את עמית תחת חופה, ובמקום להכניס אותה תחת חופה הכנסתי אותה לקבר. אני רוצה להגיד מילות תודה לחיילים שחילצו אותה, שסיכנו את עצמם, הוציאו אותה, החזירו לנו אותה. לפחות יהיה לנו קבר על מה לבכות עליו. אני מאחל לכל שאר החטופים, שהייתי בנעליים של אותן משפחות עד לפני כמה ימים, שכולם יחזרו הביתה בריאים ושלמים. מי שלא בחיים, שיחזור לקבורה באדמת ישראל. שהסבל שאנחנו עברנו יגמר גם אצל אותן משפחות", אמר לסיום.