ביום שישי הבא, הבא עלינו לטובה, יחול היום השנתי ללא עישון, מה שמכונה יום ללא עישון העולמי. שזה ניסוח קצת עילג לביטוי World No Tobacco Day שנשמע הרבה יותר הגיוני ומתבקש.

בכל מקרה, מספר המעשנים בישראל גבוה מהממוצע במדינות ה־OECD. כל אדם חמישי בישראל מעשן, כלומר עשרים אחוזים מהאוכלוסייה. בקרב נשים המספר נמוך והן אלו שמאזנות את התמונה. משום שבקרב גברים מדובר בכ־25%. כלומר, כל גבר רביעי בישראל - מעשן. במגזר הערבי המספר מזנק לכ־40% מאוכלוסיית הגברים.

מעבר לסירחון ולבעיות האסתטיות והרפואיות שהעישון מביא עמו (כן. גם סיגריה אלקטרונית מזיקה!), הוא יוצר גם נזק כלכלי גדול למי שנשבה בקסמיו. זהו נזק "היברידי". לא רק הוצאה אלא גם אובדן הכנסה. כדי להמחיש זאת, אציג את החשבון הבא:

אפרים עישן מגיל שבע־עשרה עד גיל ארבעים ושבע עם שתי הפסקות קטנות של מספר חודשים כל אחת. הוא עישן מידי יום שלושים סיגריות שהם חפיסה וחצי כדי להקל על החשבון נצא מנקודת הנחה שאפרים עישן מידי חודש 40 חפיסות. כמעט 500 חפיסות בשנה ו־14,400 חפיסות בשלושים שנה שהן מעל לרבע מיליון סיגריות (כ־288 אלף ליתר דיוק).

שוב, לצורך החישוב נעגל את מחיר החפיסה ל־30 שקלים נכון להיום. אמנם בעבר המחיר היה נמוך בהרבה אך כך גם השכר וכוח הקנייה. כולנו יודעים שסיגריות היו מאז ומתמיד מוצר מותרות ומסחטת מיסים. לא נחשב את הגפרורים, המצתים הזולים ומצתי הזיפו היקרים. לא נחשב את טוב לבו ונכונותו להיענות בחיוב לשאלה 'אחי, יש'ך סיגריה?' ואף לא את כל אותן סיגריות שהצית בטעות הפוך, כלומר מהפילטר... אם כך, אפרים יקירנו הוציא בשלושים השנים האחרונות 432,000 שקלים על סיגריות בלבד.

עד כאן ההוצאה העודפת של אפרים. הוצאה מיותרת וממכרת.

ועכשיו לאבדן ההכנסה שעשוי להיות גדול בהרבה. ננסה לדמיין מה היה קורה לו אפרים היה משקיע בשוק ההון את הסכום הזה, או אפילו רק את מחציתו. שוב, לצורך החישוב, נניח שאפרים השקיע רק 216 אלף שקל לאורך השנים ואילו ממוצע הריבית שקיבל מידי שנה, עמד על 4% בלבד. תשואה נמוכה לכל הדעות בטווח השקעה כזה. היום היו אמורים להיות לו ביד כ־415 אלף שקלים! כלומר, קרוב ל־200 אלף שקל מעל הסכום שהשקיע.

אם נסכם, אפרים הפסיד מהעישון יותר מ 800 אלף שקל! לא חבל?

אבל מה שכואב עוד יותר הוא שכמעט בכל המחקרים שנערכו על העישון בעשורים האחרונים בולטת עובדה אחת מתסכלת וקשה. המעשנים בעשירונים התחתונים משלמים על ההרגל הזה בנתח גדול יותר מהכנסתם. דהיינו, עשירים יכולים גם לחסוך וגם לעשן. עניים צריכים לבחור בין שני הדברים...

וזה יכול להיות הרבה יותר גרוע. העישון מצמצם את ההכנסה המשפחתית ועלול לפגוע ביכולת להעניק לילדים השכלה שתוציא אותם ממעגל העוני. הוא עלול לפגוע בביטחון התזונתי שלהם. וגרוע מכל, אם העישון יביא חס וחלילה להתפתחות של מחלות קשות דוגמת סרטן, הוא יטיל עול כמעט בלתי אפשרי על המשפחה.

מעשנים? כל רגע הוא רגע מתאים להיגמל. זכרו, אין דבר העומד בפני הרצון!