במהלך הכנס השנתי לערים מתחדשות של מרכז הבנייה הישראלי אשר התקיים היום (ד׳) במרכז הקונגרסים בבנייני האומה בירושלים השתתפו גורמים בכירים משוק הנדל״ן בישראל.
יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון התייחס לנושא הבאת העובדים הזרים לישראל: "עובדים יום ולילה להביא לפה פועלים זרים. מיינו למעלה מ-40 אלף עובדים מתוכם 30 אלף עובדים מחכים להגיע ארצה. התהליכים הבירוקרטיים לא פשוטים, להביא אנשים זה לא להביא שישיית קולה. בהחלטת הממשלה האחרונה התווספו למעלה מ-400 תקנים לרשות האוכלוסין, אנחנו ממיינים אותם והמטרה היא להביא אותם לארץ.
"לפני השביעי באוקטובר חווינו שנה של בחירות מקומיות ועליית ריבית ופעלנו יחד עם השותפים בממשלה לבוא ולשחוק את ערך הקרקע, להוריד את מחירי המינימום ולהביא כסף להצעת נדל״ן. הרבעון האחרון בשנת 2023 היה רבעון קשה ועם זאת בשנת 2023 והגענו לאותן תוצאות של שנת 2021. ברבעון הראשון לא הצלחנו לבוא ולראות איך השוק יוצא מהבוץ.
"בהחלטת ממשלה משותפת עם למעלה משני מיליארד שקל לענף הנדל״ן, תוך כדי המלחמה באנו ואנחנו רואים איך תקציב לסבסוד פיתוח מצליח להביא מכרזים מחוץ לאזורי הביקוש לסגירה. החל מה-1.4 אנחנו מסתכלים על למעלה מ-18 אלף יחידות דיור שעלו. אנחנו רואים את ההתעוררות לא רק שמכרזים תופסים אלא גם במספר הניגשים. עובדים יום ולילה להוציא כל יחידת דיור מקצרין, קריית גת, בית שמש ועוד".
אלעזר במברגר, מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית התייחס לנושא שכר טרחת המארגנים ועורכי דין בפרויקטים: ״השוק הפך להיות שוק שעורכי הדין והמארגנים דומיננטיים בו. אני מתייעץ עם התאחדות בוני הארץ, לשכת עורכי הדין ועוד. השחקנים הללו מאוד חשובים והם צריכים להיות מתוגמלים ומקצועית אין מחלוקת על זה. אנחנו לא מדברים על תשלום עבור עבודה משפטית או עבודת ארגון כי לפעמים הם עושים את ההבדל בין פרויקט מצליח או כושל.
"אלא שבחלק מהמקרים הכוח הזה מנוצל לרעה ומשוקף לתשלום שלא משקף את העבודה – כמו מכירת העסקה ליזם תמורת סכום שהוא משקולת כבדה על הפרויקט. אני מכנה את הדבר הזה כעלויות עודפות, עלויות שלא נדרשות באופן אמיתי כדי להביא למימוש הפרויקט. לדרוש 15 מיליון שקל רק כדי להיכנס לעסקה זו משקולת מיותרת בפרויקט. מי ששואל אותי מה אכפת לי שכל אחד ירוויח מה שיכול - זה מעניין אותי כי יש לזה מחיר ציבורי שהמדינה, העיר ואזרחי ישראל משלמים כי יהיה פחות פרויקטים של התחדשות עירונית.
"עלויות עודפות באות על חשבון חלוקת העושר בין הצדדים בעסקה וגורם לבזבוז ציפיות. לא יכול להיות ששכר הטרחה ייגזר מהכנסות או מרווחי הפרויקט. אין בזה היגיון יש בזה ניגוד עניינים מובנה. עורכי הדין שאחראי על בעלי הדירות בשום אופן לא מרווחי היזם - השוק צריך לעבוד ויש פה בעיה של אתיקה. צריכה להיות אמירה נורמטיבית לא ברמה של סכום אלא של טווח שמשקף סבירות של מה אפשר לשלם עבור עבודה משפטית וארגון. לא ניתן לאפשר לפי שניים ושלושה מהדבר הזה אשר הפך להיות חסם גדול אבן נגף בענף ההתחדשות העירונית בישראל.
"יזמים חווים את זה בעבודה יום יומית אנחנו לא רוצים לקבוע את זה בחקיקה ראשית אנחנו נקבע את זה כמדיניות עירונית יחד עם המנהלות ומהנדסי הערים. כשזה יוטמע במדיניות העירונית ובשמאי בעיר שרוצה להשפיע ורוצה ויהיה כאן חינוך של השוק ותוך כמה שנים אנחנו נראה התייצבות על שכר הוגן ונכבד ולא גזירת קופון מיותרת שמסכלת הרבה פרויקטים במדינה נכון להיום".
מתן יגל, סגן ראש אגף התקציבים במשרד האוצר: "אם מסתכלים על תחום הנדל״ן אז אין ספק שה-7 באוקטובר תפס אותנו באירוע מאוד מפתיע ובהסתכלות מאקרו-כלכלית אירוע העובדים הוא הכי מז'ורי שבבת אחת בעצם נסגרו השערים לעובדים פלסטינאים ואם אנחנו רגילים לעשרות עובדים פלסטינאים שהיו החלק הארי בבנייה ובעבודות הרטובות, כעת הם אינם. לצערי עד היום הממשלה לא עשתה מספיק לפתרונות בדבר הזה למרות שכן נעשים מאמצים. אירוע העובדים יכול לייצר הזדמנויות מתיעוש בנייה והכנסת אוכלוסיות חדשות לענף הבנייה. אלה דברים שאנחנו כן מקווים להרוויח אותם כפוטנציאל מהאירוע הזה בקצה".
"קיים אתגר משמעותי בפריפריה. מודל אשקלון להשלמת כדאיות כלכלית הוא דוגמה טובה לכך. המדינה ניסתה ללכת למודל קרקע משלימה ממנו לא קרה שום דבר בפועל. אנחנו רוצים להגיד במקום לתת קרקעות משלימות שזה דבר לא עובד, לעבור למנגנונים יעילים ויציבים כלכלית. קריית שמונה היא דוגמה להזדמנות, בגלל המלחמה המדינה החליטה בסדרי העדיפויות שלה לתת תקציב משמעותי למיגון לעיר וכל קו הגבול 0-2 ק״מ, אנחנו לא רואים טעם להתחיל לקחת שיכונים ישנים בקריית שמונה לבנות ולהצמיד עליהם ממדים.
"ככה לא נצליח בחיים לעשות התחדשות עירונית. אם באה מדינת ישראל ומוכנה להשקיע למעלה מ-100 אלף שקל ליחידת דיור כדי להפוך בניין לממוגן חובתנו להוסיף עוד כסף ממשלתי כדי שזה יקרה. בהחלטת הצפון שעברה שבוע שעבר החלטנו להשקיע מעבר לתקציב המיגון עוד 100 מיליון שח בהתחדשות עירונית בצפון. אנחנו חושבים שסכום כזה לקריית שמונה ומטולה הוא מהלך מאוד משמעותי של התחדשות עירונית שלולא המלחמה היו אחרונות בסדרי העדיפויות".
מיכה קליין, מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים: ״ההשפעות של המלחמה הנוראית שנכפתה עלינו חוצות את הכל. ביחס לבעיות העובדים שהם קטטוניות ולא נפתרות, זה נכון שיש התחלה של טפטוף אבל גם הפועלים שמגיעים היום פחות או יותר לא רלוונטיים. זמן ההכשרה הוא לפחות של שנה עד שנרגיש אותם. אספקת חומרים בגלל החות׳ים או ארדואן זה נושאים שגם התחלנו להרגיש אותם. אנחנו רואים התארכות של תהליכים, רשויות היו סגורות, דברים מצטברים, המשק מתארך בצורה מאוד משמעותית ובסך הכל מאוד קשה ופחות טוב. התהליכים גם בחלקם נהיים יותר קלים. בעיר מול בעלי דירות בהתחדשות עירונית אנשים פחות רבים על המטר ויותר רוצים את הממד מוכן ובית יותר פתוח. רואים הרבה יותר עסקאות של דירות חדשות פחות יד שנייה״.
רונן יפו, מנכ"ל קבוצת דוניץ – אלעד: ״חלק גדול מהבעיות שנמצאות היום בענף הנדל״ן יגיעו לבית משפט. אנחנו היזמים לא יכולים לפתור הכל, לא בנושא הפועלים לא בנושא האספקות ולא בנושא התארכות לוחות הזמנים שבסוף הרוכש צריך לשאת בעלויות הדחייה. לצערי לשם זה יגיע. ככל שזה לא נפתר זה מתגלגל שוב למחירי הדירות. 2023 הייתה שנה לא קלה במכירת הדירות לפני ה-7 באוקטובר בגלל עליית הריבית. הבלימה של הריבית נתנה נוחות לאנשים לחזור לרכוש ולקנות דירות וזה דבר מבורך לכולם ולענף. המדינה חייבת לתת עמדה מאוד ברורה בנושא העובדים כדי לפתור את נושא המחלוקות שיקומו כשנגיע למסירת הדירות".
ראש עיריית ירושלים משה ליאון: ״הבעיה העיקרית של ירושלים שהיא לא נבנתה ולא התפתחה, הגעתי מהמרכז לירושלים ואני יודע בדיוק מה קרה במרכז הערים ברמת גן, גבעתיים, תל אביב - בירושלים זה לא קרה והיה צריך לבוא מישהו מבחוץ שיגיד עד כאן. אנחנו מביאים את ירושלים לקדמת הבמה של מדינת ישראל. יש לירושלים פוטנציאל ענק של שטחים ועסקים. גם בתקופה כזו, אנחנו חייבים שהכלכלה תמשיך, לא רצינו את המלחמה הזאת אנחנו כמהים לשלום.
"אפשר לעשות את המלחמה הזאת רק כי העורף של מדינת ישראל ממשיך לתפקד - אנחנו הולכים למלחמה ארוכה אין ספק כולנו רואים את זה - וכשמבינים כזה דבר חייבים להוביל את הכלכלה - הכלכלה מפרנסת את המלחמה וכל יום שעובר בלי עשייה אנחנו גורמים לעליית מחירים ומחסור. אנחנו אלה שנשארנו בעורף חייבים גם בשנה כזו לעמוד על כך שיהיו 7500-8000 היתרים, לתפוס את היזמים באוזניים ולהגיד להם "כאן בירושלים לא משנה מה קורה אתה ממשיך את מה שאתה יזמת ובזמן. ב-15 שנים לפני הגעתי - 2,000 יחידות דיור (היתרים) בממוצע ניתנו. היום אנחנו בשנה השלישית שאנחנו נחצה את ה-7,500 ואני מבטיח שגם בשנה הבאה וגם לאחר מכן יהיה אותו קצב.
"אנחנו מדברים על 40 אלף יחידות דיור - ב5 שנים הקרובות שיכנסו לירושלים זה 150 אלף תושבים חדשים שיכנסו לעיר. אם משווים את זה למדינת ישראל זה עיר חדשה ואנחנו מכניסים עיר חדשה לירושלים. לצורך כך אנחנו צריכים עם 2 נושאים נוספים - כמה שפחות לבנות על שטחים פתוחים. אנחנו היום על 4 אלף יחידות התחדשות עירונית לשנה, אנחנו הופכים את בנייני הרכבות למגדל, אנחנו מנסים לצופף יותר את העיר״.
ערן רולס, יו״ר מרכז הבנייה הישראלי: ״זו שנה נוספת שאנו מקיימים את כנס הנדל״ן בירושלים ולא בכדי. ירושלים מובילה במדדי התחדשות עירונית תוך הבנה בצורך הרב שיש בכך. תוכן הועידה השנה חשוב אף יותר משנים קדומות ואני מקווה שהמדינה ונציגי הממשלה שייקחו חלק, ישכילו לקצר תהליכים על מנת ליצור הצפה של דירות, הורדת מחירים ומתן אפשרות לזוגות צעירים לקנות בית במדינת ישראל.״
אודות עיר הנדל״ן ירושלים: כנס הנדל״ן ירושלים של מרכז הבנייה הישראלי, הפך למסורת רבת שנים ויתקיים בתאריך 29.5.24. הכנס מהווה מפגש פסגה של צמרת הנדל״ן בישראל. בוועידה לוקחים חלק כ-1,000 מקבלי החלטות מצמרת הענף בכל רחבי הארץ על מנת לקדם אג’נדות, עסקאות ושיתופי פעולה בנושאים הבוערים של עולם הנדל״ן. האורחים אשר לוקחים חלק בעשרות מושבים מקצועיים, וועדות מומחים, הרצאות מרתקות, מפגשים עסקיים, דיאלוגים בין מגזריים ושיתוף ידע מעשיר עם הגורמים הסטטוטוריים השונים".