לראשונה לרגל יום ירושלים, ארכיון המדינה חושף 10,189 תיקים של מפקד האוכלוסין, שנעשה בירושלים על ידי ארגון "משמר העם" במהלך מלחמת העצמאות, בחודשים מרץ-אוקטובר 1948. בין הרשומים בתקים נמנים דוד בן גוריון והרב צבי יהודה הכהן קוק.
"משמר העם" הוקם בירושלים בספטמבר 1947, במקביל ליחידותיו האחרות שהוקמו בתל אביב, בצפת ובחיפה. ליחידה זו, שבראשה עמד זאב אפשטיין (אבנת), גוייסו מתנדבים מעל גיל גיוס וכאלו שלא התגייסו מסיבות בריאותיות. ייעוד היחידה היה לשמור על הסדר בעיר ולהתמודד עם האתגרים האזרחים לקראת האפשרות שתפרוץ מלחמה, (בדומה למשימות פיקוד העורף כיום). כחלק מכלל הפעולות שביצע במהלך מלחמת העצמאות, ערך "משמר העם" הירושלמי מפקד אוכלוסייה פעם אחת בלבד בשנת 1948.
המפקד נועד לאסוף מידע מורט על הבניינים והאוכלוסייה בשכונות היהודיות בירושלים, לסייע בפעולות שוטפות כמו אספקה, גיוס כח אדם וביטחון ומיפוי מקלטים, חומרים דליקים ואמצעי כיבוי אש. בתחילת המפקד, חולקה ירושלים ל-16 אזורים טופוגרפיים וכל אזור חולק לגזרות, יחידות מפקד ונאמני בתים. בסך הכל נפקדו כ-5,500 בתים וכ-100 אלף תושבים, שהיוו כ-80% מכלל האוכלוסייה היהודית בעיר באותה התקופה. רוב השכונות היהודיות וכן השכונות הערביות שכבשו כוחות "ההגנה" נפקדו. שכונות אחרות לא נפקדו בשל המצב הבטחוני.
בין המידע שנאסף היו כתובת, בעלות ותיאור פיזי של הבניינים. נערכו רשימות של דירות, חנויות, בתי מלאכה, משרדים, מעלים ומוסדות. בנוסף, גם נאספו פרטים אישיים על התושבים, בהם גיל, ארץ לידה, עדה, שנת עלייה, הכלה ומשלח יד ואליהם התווספו, למקרי אסון, שם ודרכי קשר לקרוב משפחה או חבר שאינו מתגורר באותו הבניין. בכל בניין מופו גם המקלטים, החומרים הדליקים ואמצעי כיבוי האש.
במפקד האוכלוסין ישנם רישומים של עשרות אלפי תושבים, בהם ניתן לזהות גם אישי ציבור מתחומים שונים הכוללים, נשיאים, ראשי ממשלה ופוליטיקאים לשעברף דוגמת דוד בן גוריון, משה שרתוק, גולדה מאיראסון ויצחק בן צבי, רבנים ותמודות מהתנועה הציוניץ, בהם הרב צבי יהודה קוק, הרב מאיר בר-אילן, הרב צבי פסח פרנק ואישי צבא וביניהם, חיים הרצוג, יגאל סוקניק (ידין) ורחבי זאבי. המפקד גם כלל אנשי חינוך ומשפטים ואנשים שנפלו במהלך המלחמה.